לפני יותר משני עשורים פתח דודי זילברשלג את "קמפיין" ה"חרדים החדשים". זו הייתה אמורה להיות עוד קריאת תגר מיני רבות על תכני התורה של היהדות החרדית, ובמיוחד על מה שהורישו לנו חכמי ישראל. השמאל כמובן אימץ את האיש אל ליבו, שהרי כל המצר לישראל נעשה לראש. גם הימין החילוני עט עליו כמוצא שלל רב.
בכל מקום אפשרי הוא הוקיע את הגישה האורתודוכסית הישנה ובין השאר הגיע גם לקרנות אוניברסיטאיות וסיפר להם כמה הוא לוחם למען ה"ילדים החריגים" שהחרדים מפקירים אותם. מאחר שאנו חיים במדינה שכל צי'זבט נגד יהודים חרדים בפרט ונגד היהדות בכלל הופך לאמיתה הרי שלא מעט גורמים ציבוריים סייעו לאיש.
ואז הוא גם החל להיות מוצג בפני השמאל האנטי דתי כ"ליברל חרדי" שהוא גם בעל עמדות פוליטית פרו ערביות. והשמאל - שאוהב להיות נאיבי כשמציגים לו "חרדי מחמד" שהוא גם "ליברל בענייני שלום", עט על האיש הזה ואימץ אותו אל ליבו תוך שהוא מסובב אותו בכפרים ערבים שונים ומשלה את התושבים והמנהיגים הערבים כי הנה הנוסחה של חרדי - ציוני -שמאלני קורמת עור וגידים.
אבל מאחורי הסיפור הזה עמדה אך ורק תפאורה פורימית ותו לא.
האיש הזה - דודי זילברשלג,ידע לקפוץ ממחנה למחנה בזיגזגיות מדהימה. פעם הוא תמך בליכוד של אולמרט לראשות עיריית י-ם, בפעם אחרת הוא כבר פזל לכיוון קדימה בימייה הגדולים, תחת הגב'
ציפי לבני וגם עם התנועה האיסלאמית מחוז הצפון הוא הצטלם והתרועע. לאחר מלחמת לבנון השנייה הוא ביקר בכפרים ערבים להזדהות עם תביעתם לשיקום כפריהם בדיוק כפי ששוקמה צפת למשל. אבל מי שעמד מאחורי מסע היחצ"נות של זילברשלג היו אנשי ה"פורום להסכמה אזרחית", ובראשם אודי כהן, שהיה בעבר עובד משרד ראש הממשלה.
זילברשלג היה ה"חרדי החדש" שלהם בתקן מלא מול היהדות החרדית שאותה הם חולמים לבקע.למרות שהאמת היא שכאשר חרדי הופך למודרני הרי שהוא הופך ללאומני יותר, הרי שכהן וחבריו ניסו להוכיח את ההפך משום שהם תמיד חלמו על ה"חרדי האידיאלי" שלהם שאינו אלא דמיון בדיוני. זילברשלג היה עבורם הפסלון שהם חלמו עליו. הוא כמובן סייע להם ברעיונות נגד אנשי "אתרא קדישא", הוא פרסם בעיתונו "בקהילה" מאמרים נגד ה"עדה החרדית" והסית שכאילו אלה שנסעו לאירן להיפגש עם הניאו נאצים הם "פרי הבוסר" של ה"עדה החרדית", ואילו מפעיליו יצרו את הרושם שהוא "איש השלום" ואילו אנשי ה"עדה החרדית" הם הלאומנים החרדים.
הפוך על הפוך אבל מתאים למהפכה הציונית לשינוי החרדים מבית היוצר של אודי - חמודי כהן והפנסיונר הפוליטי מהשמאל, מיכאל מלכיור. אבל מי שמחלל שם שמים בסתר נפרעים ממנו בפרהסיה, והנה זילברשלג נתפס - כמו שאומרים, "עם המכנסים למטה" (פרשת "נערת הפיתוי" המפורסמת...),וברגע אחד צנחו מניותיו כמשת"ף "ממלכתי" בקרב החרדים לאפס. ואז כולם התנערו ממנו. הוא ירד מנכסיו וגלה מירושלים המעטירה לחיפה האפורה, כשגם חסידי סרט - ויזני'ץ בהדר החיפאי בקושי מברכים אותו ב"שלום עליכם", וגם זאת מתוך נימוס יהודי עתיק יומין.
והנה מגיעות בחירות 2015 ואותו "חרדי מחמד" - שהשמאל כל כך טיפח והשלה את חבריו ואת הערבים סביב דעותיו ה"מתקדמות", מגלה את פרצופו החדש. מ"חרדי חדש" ו"ליבראלי" הוא הפך לבן בריתם של הכהניסטים ברשימת "יחד" של
אלי ישי הלאומן ושל
ברוך מרזל ומיכאל בן-ארי, הסמנים הימניים של החברה הישראלית.מכאן גם ניתן להבין כמה אפשר להאמין לכל כנסי הראווה ולדמויות השעווה שמציגים אנשי ה"הסדר האזרחי" ה"ממלכתיים"...
אני מכיר לא מעט חרדים שנוטים ימינה אבל מלבד חסידי חב"ד הרי שספורים הם אלה שיתחברו לרשימה כהניסטית משום שדעותיו של כהנא תמיד היו מחוץ לקונצנזוס החרדי, ואפילו הימני יותר. חסידי גור אינם ידועים במחננו כאנשי פשרה טריטוריאלית אבל הם אלה שנלחמים בכל מערכת בחירות בכהניסטים. והנה האיש שלפני מספר שנים שוטט בכפרי ערביי ישראל ומכר את עצמו כ"איש שלום" והצטלם בחברת אנשי התנועה האיסלאמית מהתנועה הצפונית הפך לבן בריתם של מרזל, בן גביר, בן-ארי וחבריהם.
מסתמא שביקורו הבא של זילברשלג באום אל-פחם - אצל התנועה האיסלאמית מחוז הצפון, לא יהיה עוד של מתק שפתיים אלא על גבי שיירת פרובוקאטורית ודגלים מורמים עם אנשי כהנא. האיש שניסה להצטייר כ"ליברל חרדי" בעניין זכויות כל מיני צבורים שונים ומשונים חבר הפעם לחשוכים שבלוחמי הטראנספר וההתלמות שגם ארגנו את "מצעד הבהמות".
אם זה לא היה עצוב הייתי צוחק. פעם, במסגרת הסתותיו של זילברשלג נגד אנשי ה"עדה החרדית" הוא כתב על אדמו"ר בת"א שביקש מ"שייגיץ" מחלל שמים שקידוש השם של אותו "שייגיץ" יתבטא בגילוח זקנו ופאותיו ובהסרת הכיפה שלו. אני חושב שהרעיון של זילברשלג הוא מקסים אבל הייתי מציע שהוא יישם אותו על עצמו ובא לציון גואל.
