1. לפני תחילת ליל הסדר יש להכין קערה שבה מונחים כל המאכלים המיוחדים של ליל הסדר. כל מאכל נועד להזכיר רעיון מסוים ועל-ידי עריכתם בקערה אנחנו מדגישים את המשמעויות המיוחדות של ליל הסדר.
2. הקערה מכילה שלוש מצות, מרור (חסה או חזרת), כרפס וחרוסת. כשבית המקדש היה קיים היו מניחים גם את בשר קורבן פסח על השולחן, ומאז נחרב המקדש תיקנו חכמים להניח בקערה שני תבשילים, אחד זכר לקורבן פסח והשני זכר לקורבן חגיגה שהיו מקריבים בכל יום טוב.
3. המנהג הוא שהתבשיל לזכר קורבן פסח יהיה זרוע (רגל קדמית של בהמה לספרדים, וכנף עוף לאשכנזים) והתבשיל לזכר קורבן חגיגה יהיה ביצה מבושלת.
4. למה דווקא ביצה זכר לקורבן חגיגה? ראשית, ביצה היא מאכל שמגישים לאבלים לרמוז ש'גלגל חוזר בעולם', ואף אנו מתנחמים שבמהרה ייבנה בית המקדש ונוכל להקריב את קורבן הפסח וקורבן החגיגה. הסבר נוסף לביצה: שמה של הביצה בארמית 'ביעא', כלומר בקשה, והיא רומזת בקשתנו שהשם ישוב ויגאלנו.
5. ברוב קהילות ישראל נהוג שלא לאכול את הזרוע בליל הסדר.
6. יש הנוהגים לקחת למרור רק חסה, ויש הנוהגים לקחת גם חסה וגם חזרת: את החסה אוכלים ב'מרור', ואת החסרת - ב'כורך'.
7. הספרדים וחלק מהאשכנזים מסדרים את הקערה לפי מנהג האר"י הקדוש: הזרוע מימין, הביצה משמאל והמרור תחתם באמצע, החרוסת תחת הזרוע, הכרפס תחת הביצה, החזרת - למי שנוהג - מתחת המרור.
8. לדעת הרמ"א, יש להניח קרוב יותר לעורך הסדר את הדברים שמגיעים אליהם מוקדם יותר בסדר. הנוהגים לפי הרמ"א יניחו את הכרפס ואת מי המלח במקום הקרוב ביותר לעורך הסדר, אחריהם יניחו את המצות, אחריהן יניח את המרור והחרוסת, ולבסוף את הזרוע והביצה.
9. המצות בקערה צריכות להיות מכוסות במפית בזמן הקידוש ובזמן הגבהת הכוס השנייה, וגלויות בכל שאר הזמן. הנוהגים לפי האר"י גם מפרידים במפית בין מצה למצה בשלוש המצות שבקערה.
10. אין צורך להניח קערת סדר לפני כל אחד מהמשתתפים, או אפילו לפני הילדים הנשואים המשתתפים בסדר בבית ההורים. יש הנוהגים להניח שלוש מצות לפני כל אב משפחה, אבל קערת הסדר מונחת רק לפני עורך הסדר.
