אל הסדר יושבים לא רק האסירים הדתיים, אלא כמעט כולם. "מטבע הדברים, אדם שיושב בכלא עושה חשבון נפש. רבים מהם מתחילים להרגיש שערכי התורה מעניקים להם תשתית ותמיכה. התפיסה היהודית היא גם זו שהכי מאפשרת סליחה, כי זה הבסיס לאמונה. בחברה הדתית, אנחנו נדרשים להאמין שהשם סולח לעבריינים, כי אם אנחנו לא מאמינים בזה, איך נצפה שהוא יסלח לנו? ברוך השם, ראיתי מאות אנשים שהגיעו לכאן לא דתיים, והפכו את המאסר למנוף לתשובה ועבודת השם. הם יצאו מכאן יהודים שומרי תורה ומצוות לכל דבר ועניין".

מה דעתך על התופעה שבה כל עבריין מופיע פתאום בבית המשפט עם כיפה?

"מי שמעמיד פנים שהוא מתקרב ליהדות רק מפסיד מזה. לא רק שהשופט מבין מצוין שזה הצגה, אלא שגם אם יש לו כיפה גדולה כמו שטריימל - זה לא פוטר אותו מלקום לתפילה מוקדם בבוקר כשהחברים שלו עוד ישנים. אם אתה לא קם לתפילה - לא תיחשב דתי. בבית סוהר יש ממש המחשה של 'עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים'". המערכת התורנית הקיימת היום בבתי הסוהר בישראל מרשימה מאוד. מלבד האגפים התורניים, שהאסירים בהם לומדים תורה מבוקר עד ליל, הרב וויזנר מספר על תוכנית 'המדרשה' שכוללת 1,100 אסירים מכל רחבי הארץ. "הם לומדים תורה משמונה עד אחת, ואחרי הצהריים אנחנו מביאים להם מתנדבים שמוסרים להם תוכניות ערכיות - כולל מרצים של הידברות". הרב וויזנר, מאמין גדול בתשובה ובתיקון, נתקל לא פעם בשאלות לגבי יכולתו להתייחס באמון ובאהבה לכל אסיר. "ברור שלפעמים זה קשה, אבל אני ושאר רבני השב"ס מאמינים שאם לא נתייחס לכל אדם בכבוד, נדון אותו להישאר בנפילה בה הוא נמצא. מה יצא לנו אם נתייאש מהאדם? גם הוא ייהרס וגם המשפחה שלו. יש בכלא לא מעט אנשים שהם דור שני ושלישי לפשיעה. אנחנו רוצים לשבור את המעגל הזה".

איך באמת שוברים את מעגל הפשיעה?

"אנחנו מגיעים מתוך תפיסת 'שבע יפול צדיק וקם'. יש לי ויכוח עם חלק מאנשים המקצוע שכל הזמן מחטטים ובוחשים ברפש, במה שעשה האדם. אני אומר שצריך להיות מודעים לעבר וצריך לטפל, אבל לא לבחוש כל הזמן בצחנה. במקום זה, אני ממליץ לאסירים למצוא דרך חדשה, לשנות שפה, לשנות יחס לזולת. אני אומר להם להתחיל את השינוי ב'בין אדם לחברו' כבר בכלא, לא לחכות לשחרור כי אז זה לא יקרה. ובאמת אנחנו זוכים לראות המון עבודת מידות מופלאה בין האסירים בכלא. זה בהחלט לא נכון לגבי כולם - אבל זה נכון לגבי רבים". בכלל, בבתי הסוהר הישראלים, אומר הרב וויזנר, עושים השתדלות רבה לתקן את האדם - "למען האדם ולמען החברה".

איך אתה רואה את התפקיד שלך?

"אני חסיד בויאן, והרב'ה שלי שלח אותי לתפקיד הזה. לא ידעתי למה אני הולך בדיוק, אבל מהר מאוד התחברתי לתפקיד ואני מודה לקב"ה על הזכות שניתנה לי. יש סיפור על רבי חיים מצאנז שהגדיר את תפקידו של רב בתור 'להיות לב שומע לנדכאים ולשבורי לב'. זה מה שאני מנסה לעשות. אני אשמח שכל הקהילה שלי תשתחרר מחר, ואשאר מחוסר עבודה. אבל בינתיים, היא זקוקה לאהבה, העצמה ואמון, ואני מקווה שאני עושה מלאכתי נאמנה ומתפלל שלא תצא תקלה תחת ידי".