קראתי על החלטת השרה שקד על הקמת ועדה נגד "שיסוי אינטרנטי". אני מניח שהכוונה טובה אבל התוצאה עלולה, חלילה, להיות בעייתית, במיוחד נוכח העובדה שיש בה שני נציגים מהתחום הפלילי.
לא ברור לאלו המלצות מצפה השרה הנכבדה מהוועדה - האם מסקנות הוועדה תהיינה להעמיד לדין, לעצור ולחקור מתבטאים ברשת האינטרנט? אם כך הדבר, הרי שהמדובר בכיוון בעייתי ביותר.
כבר היום, מדינת ישראל "מצטיינת" בסתימת פיות כלפי המתבטאים כנגד נושאי משרה ציבורית מסוימים "ומיוחסים", גם כאשר הדברים נאמרים במסגרת חוקית, שיש בה עניין רב לציבור.
פתרון אפקטיבי ומרתיע יכול להיות למשל, הגדלה משמעותית של סכומי הפיצוי בגין פרסומים מכפישים באינטרנט, שיאפשר למי שרואה עצמו נפגע לקבל סעד משמעותי מבית המשפט, אך עם זאת לא תהיה פגיעה גורפת והטלת מורא על המעוניינים לבטא את דעתם במסגרת החוק.
חופש הביטוי הוא עיקרון על בחברה דמוקרטית, ואוי לה לחברה שתנסה לסתום את פיהם של המבקרים. כמובן שיש מקרי קיצון הקוראים להסתה ולפגיעה בנפש - באלו אמור לטפל החוק הפלילי, אין על כך מחלוקת.
אולם בכל הקשור להתבטאויות גם אם חריפות, וגם אם הן מבקרות את השלטון - אל למשפט לעשות שימוש במשפט הפלילי. המדובר בתופעה מסוכנת, בבחינת "מדרון חלקלק", הקיימת במדינות עולם שלישי.
אני קורא לשרה הנכבדה שקד להיעזר בוועדת לשון הרע של לשכת עורכי הדין ולא להיכנע לרעיונות פופוליסטיים הנשמעים על-ידי כל מיני בעלי עניין אינטרסנטים, שיש להם רצון להפחית את הביקורת עליהם או למנוע דיון ציבורי.
עצוב ביותר בעיניי ואף מטריד שאין נציגות מתבקשת של לשכת עורכי הדין בוועדה החדשה. נציגות מקצועית כזו של מי שנאבקים מדי יום על שמם הטוב של לקוחותיהם, בדיונים בבתי המשפט ומחוצה להם, יכולה הייתה להעניק לוועדה משקל רב מידע וניסיון מצטבר פרקטי ולא רק תיאורטי, של עורכי הדין שעוסקים בכך מדי יום.
אין דמוקרטיה אמיתית ללא ביקורת ציבורית, וחופש ביטוי, חייבים לזכור זאת בכל ניסיון להגביל את חופש הביטוי, במיוחד במרשתת המאפשרת זרימת מידע ההכרחית לקיומה של דמוקרטיה בריאה וחופשית.
