רק לפני יומיים פרסמתי את המאמר הנושא את השם שלעיל. לא שיערתי שהמדמנה תהפוך כה מהר למאכלת, לאקדח טעון, המוכן לירות בכל רגע. אך ניסים יש בישראל למכביר, והמתקפות על נשיא המדינה כבר השיגו את השיא שידענו ברצח רבין. כן, ההסתה האיומה המובלת על-ידי גורמים פוליטיים תאבי שלטון וכוח, צמאי דיקטטורה מן הזן הנורא ביותר, אינם מוכנים לפספס את ההזדמנות להוריד את ריבלין, יהיו האמצעים אשר יהיו.
ריבלין אינו יכול להמשיך בכהונתו משום סירובו לבצע את מדיניות המטורפים והחשוכים. זולת האידיאולוגיה הפשיסטית, כל אידיאולוגיה אחרת, בלתי לגיטימית. לא "שוברים שתיקה" זו המטרה אלא האמצעי בלבד. המטרה היא השלטת שלטון פחד ואימה, שלטון של סתימת פיות המוכנים להעביר ביקורת כלפי מדיניות של לשלטון, כלפי בעלי תפקידים, חקיקת חוקים אנטי-דמוקרטיים מבית מדרשם של שונאי חירויות האדם, שונאי בית המשפט העליון, שונאי דמוקרטיה, שונאי פלורליזם. זו המטרה הנעלה. זו גם תהיה התוצאה, ככל הנראה, כי רוב הציבור תומך באלה, מעלה אותם על ראש שמחתו.
במקום אחר, במאמר אחר, כתבתי שהמטרה הראשונה של החשוכים הללו אינה הערבים. לא ולא. היהודים החושבים אחרת, הדורשים שיח לגיטימי ולא הסתה פרועה, המתנגדים לכל צורה של דיקטטורה או הנחלת אידיאולוגיה דומה או זהה לפשיזם, אלה יהיו ראשוני התלויים בכיכר העיר. התליינים ישבעו נחת והציבור יריע למראה הנידונים מובלים אל חבל התלייה. מדוע לא נתנהג במזרח התיכון לפי מיטב הערכים שמנהיגים מסוימים מטיפים לנו?
בעת כתיבת שורות אלה, מתנהלת במליאת הכנסת מהומה רבתי סביב המתקפות על נשיא המדינה. ראש ה
ממשלה לא מצא לנכון לגנות את המסיתים העלובים כנגד ריבלין. ראש הממשלה לא אמר מפורשות שיפעל בכל דרך חוקית כדי לעצור את המשטמה. הוא הסיט את האש כלפי "שוברים שתיקה" כי כך הוא יקבל מחיאות כפיים. כמה קל להיות גיבור על "שוברי שתיקה"! שוב
בנימין נתניהו אינו שומע, אינו רואה, אינו מזהה את הסכנה למרות היותו מומחה מספר אחד בטרור, שיש כאן הכנות מדוקדקות להוריד את נשיא המדינה. ואם חלילה וחס יקרה הגרוע מכל, יאמר נתניהו, יאמרו חבריו, שלא שיערו את האסון כפי שלא שיערו שבעקבות נאומיהם מעל המרפסת המפורסמת בכיכר ציון יירצח ראש ממשלה.
נתניהו אינו לבד במערכה. לצדו ניצבים בגאון שרת המשפטים, שר החינוך, שרים אחרים מן הליכוד, מ
הבית היהודי והמפלגות האחרות המרכיבות את הקואליציה הנוכחית, ח"כים הזויים ושטופי מוח המודרכים על-ידי אידיאולוגיה חשוכה שעבורם הנשיא ריבלין הוא סדין אדום בכל מעשה ומעשה שעשה כנשיא עד עצם היום הזה. ריבלין הוא אנטיתזה לאידיאולוגיה המפיצה ריח חריף של פשיזם מן הדרגה הנמוכה ביותר.
ריבלין אכזב אותם כי אינו נותן את ידו לבניית הדיקטטורה המובטחת. ריבלין אכזב את השופרים של הפשיסטים הללו בדמותם של פסאודו-עיתונאים, פסאודו-אנשי רוח, פסאודו-דמוקרטים. שרצים אלה הוכשרו וטופחו במשך שנים על-ידי תמימים או טיפשים שסברו שעל-ידי כך תוכח ה"אמת" שאין אפליה בתקשורת. עתה קם הגולם על יוצרו. נתניהו-בנט-שקד ונושאי כליהם יכולים עתה להסיט את הדיון הציבורי מן הכישלון הקולוסאלי לטפל בטרור המשתולל ברחובות הרובץ על כתפיהם ולהשליך הכל על "שוברים שתיקה".
הקוסמים הללו אשר הבטיחו לחסל את הטרור הערבי המפיל קורבנות שווא כל יום, מתגלים כאימפוטנטים גמורים, דברנים חסרי מנוח, מוכרי אשליות ובדיות, המסיתים את ציבור בוחריהם כלפי "שוברים שתיקה", ובלבד שיצילו את עורם. ורוב הציבור קונה את הלוקשים הללו, יום אחר יום, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה, אחוז שנאה יוקדת כלפי "אויבי העל" של מדינת ישראל. ריבלין הוא אויב העם בעיני רוב העם. אלה אשר הביאו את העם עד פי התהום, ועוד ידרדרו אותו אל תוכה כפי שעשו הקיצוניים שבעם היהודי מאז ועד היום, אינם אשמים בכלום.
כתבתי במאמר הראשון ואחזור כאן פעם נוספת: סבורני שאנשי "שוברים שתיקה" אינם פועלים בדרך הנכונה ואמצעיהם בלתי ראויים בעליל. את הוויכוח יש לנהל בתוך המדינה ולא מחוצה לה, לשכנע את רוב הציבור כאן גם אם קשה להשיג זאת עתה ומיד. דברי אלה תקפים באותה המידה גם לגבי ארגוני הימין הממומנים על-ידי גורמים מחוץ לישראל. אלא שלא "שוברים שתיקה" ולא ריבלין הם המטרה העיקרית אלא הם האמצעים בלבד, כאמור, בדרך להשלטת דיקטטורה חשוכה, פשיזם במלוא מובן המילה, שלטון של פחד ואימה, רדיפה ומקרתיזם מן הזן האלים ביותר.
