הבוקר הביא אל שולחננו פסק-דין חדיש שיצא תחת ידם של שלושת שופטי בית המשפט העליון; הנשיאה, כב' השופטת,
מרים נאור וכב' השופטים,
צבי זילברטל ו
מני מזוז, שעניינו זכאותו של אסיר, המרצה עונש מאסר ממושך, באחד מבתי-הכלא, בישראל, לצאת לחופשה, בתקופת ריצוי מאסרו זה.
סניגורו המוכשר והמסור של האסיר, זאב רוזנשטיין, עו"ד מיקי חובה - המרצה עונש מאסר של 17 שנים, משלהי שנת 2004 ואילך, בגין עבירות של קשירת קשר לייבא סם מסוכן וקשירת קשר לביצוע פשע וצפוי להשתחרר ממאסרו, עוד כחמש שנים ומחצה - הצליח לשכנע בית המשפט המחוזי, מרכז שבלוד ולהביא לשינוי סיווגו של רוזנשטיין שנקבע על-פי פקודת נציבות שירות בתי הסוהר - "חופשות אסירים" ולהביא להוצאתו לחופשה ראשונה מהכלא, תוך שלושים יום. על החלטתה זו של כב' השופטת המחוזית,
מיכל ברנט, הגישה פרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד יונתן ברמן, בקשת רשות ערעור, במטרה לשנות סיווגו זה של רוזנשטיין ולהביא לביטול החופשה שהעניק לו בית המשפט המחוזי.
בית משפט המחוזי, קבע, כי לא די במידע עצמו שהגישה המדינה בעניינו של רוזנשטיין, כדי להגיש סיווגו לקטגוריה המונעת ממנו אפשרות לצאת לחופשות מהכלא, כאשר בשים לב לתקופת המאסר הממושכת אותה ריצה הוא עד כה ולאפשרות לאיין המסוכנות הנשקפת ממנו בתנאים מגבילים וקפדניים. לכן, הורה בית משפט המחוזי שסיווגו של רוזנשטיין ישונה לקטגוריה אחרת ותותר יציאתו לחופשה ראשונה בתנאים מגבילים, קפדניים שיקבעו על-ידי שירות בתי הסוהר, במועד שלא יוודע לרוזנשטיין מראש, אלא זמן קצר עובר לחופשה למקום אשר יוודע לו ולערבים הצמודים אליו בהתראה קצרה, כאשר רק לרוזנשטיין ולערבים אלה, יותר לשהות במקום זה. כן הורה בית משפט המחוזי, כי החלטתו זו תיושם בפועל תוך שלושים ימים. על החלטתו זו של בית משפט המחוזי, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בירושלים.
המדינה טענה בערעורה, כי בית משפט המחוזי, שגה בכך שהתערב בשיקול דעתם המקצועי של שירות בתי הסוהר ושל המשטרה והורה על שינוי סיווגו של רוזנשטיין וכן על הוצאתו לחופשה. נטען בבקשת רשות הערעור כי החלטת שירות בתי הסוהר והמשטרה מבוססת על המידע המודיעיני הקיים בעניינו של רוזנשטיין והערכת הסיכון לשלום הציבור, כתוצאה מהוצאתו של רוזנשטיין לחופשות. בהקשר זה נטען, כי בית המשפט המחוזי חרג מההלכה הפסוקה ביחס לאופיה של הביקורת השיפוטית על החלטותיהן של רשויות מנהליות ועל אף שבמסגרת הליך זה נמתחה ביקורת על אופן פעולתה של וועדת הקטגוריות, הרי החלטת בית משפט המחוזי, לא נסבה על פגמים בהליך וגם/או על הערות לגבי הפרוצדורה הקבועה בפקודה וגם/או יישומה אלא על הפעלת שיקול הדעת הפרטני של שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל ולהערכת הסיכון על ידיהם על יסוד המודיעיני הקיים בעניינו של רוזנשטיין וטענות נוספות.
רוזנשטיין טען בתגובה, כי יש לדחות בקשת המדינה על הסף, שכן היא אינה מעלה שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, כאשר בקשות מסוג בקשה זו נדחות על-ידי בית המשפט העליון, משום שהן אינן עומדות ברף הגבוה הנדרש לצורך קבלת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מנהליים בעתירת אסיר בעיקר כשהאסיר הוא מגיש הבקשה. לכן, טען רוזנשטיין, כי בקשת המדינה לתת לה רשות לערער בשל "המסוכנות" הכרוכה בהוצאתו לחופשה, מעוררת אי-נוחות, שכן משמעות קבלתה היא מתן רשות ערעור, בעיקר לבקשות המוגשות על-ידי המדינה והחלטה אם להיענות לבקשות אלה, בהתאם לזהותו של הצד המבקש בקשה זו וטענות אחרות נוספות.
בית משפט העליון החליט, לדון בבקשה ולהעניק רשות ערעור בבקשה כבערעור עצמו ולקבל ערעורה של המדינה, באופן שהחלטת וועדת הקטגוריות שלא לשנות סיווגו של רוזנשטיין, תעמוד על-כנה. כידוע, רשות ערעור על פסק-דין של בית משפט לעניינים מנהליים, בעתירת אסיר, ניתנת רק כאשר הבקשה מעלה נושא וגם/או שאלה שלהם חשיבות כללית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של האסיר המבקש. יש הסוברים, שיש לשרטט מבחנים מרחיבים יותר למתן רשות ערעור, אשר מדובר בעתירה לפי סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר, כפי שהדבר בענייננו, בשונה מעתירה על החלטת וועדת שחרורים בעניין שחרור על תנאי או בעניין המלצה על קציבת תקופת המאסר של אסיר עולם, משום שעתירה מהסוג הראשון, תוקפת, לראשונה בבית משפט החלטה שנתקבלה בידי רשות מנהלית ולכן ערעור על החלטה זו מקביל, ככלל, לערעור "בגלגול שני" ולא "בגלגול שלישי", המתקיים בבקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית משפט מחוזי, בהשגה על החלטת וועדת השחרורים.
כב' השופט, צבי זילברטל, התרשם בפסק-דינו, כי יש מקום לשוב ולבחון החומר המודיעיני בעניינו של רוזנשטיין והחלטת וועדת הקטגוריות בעניינו
על אף המדיניות המרוסנת להפעלת ביקורת שיפוטית, בבקשות מעין אלה זאת, בין היתר, לרקע מאפייניו המיוחדים של רוזנשטיין ומעמדו הבכיר בארגוני הפשיעה בישראל. בית משפט העליון לא מצא טעם ענייני לשוב ולהידרש לטענות הנוגעות להתנהלות המדינה, במסגרת ההליכים,
שעה שטענות אלה קיבלו מענה מקיף ומעמיק, בפסיקתו של בית משפט המחוזי, ביושבו לדין, כבית משפט לעניינים מנהליים.
בית משפט העליון קבע, בפסק-דינו כפי שנקבע לא פעם כי האפשרות הקיימת לאסיר לצאת לחופשה, אינה בגדר זכות מוקנית ומדובר בפריבילגיה הניתנת לאסיר,
על-פי שיקול דעתה של הרשות המוסמכת. במצב דברים זה, קובע כב' השופט, צבי זילברטל בהסכמת נשיאת בית משפט העליון, כב' השופטת, מרים נאור וכב' השופט, מני מזוז - כי מצופה מהגורמים המוסמכים לתמוך בהחלטתם לשלול פריבילגית החופשה מאסיר פלוני, בנימוקים ובראיות רלוונטיות
ולא לעשות כן, באופן שרירותי וגם/או באופן אוטומטי.
לאחר עיון בחומר הסודי שהוגש לעיונם של שלושת שופטי בית משפט העליון, הכולל ידיעות מודיעיניות בעניינו של רוזנשטיין, דוחות שירות בתי הסוהר והמשטרה ופרוטוקול וועדת הקטגוריות, הגיע בית משפט העליון למסקנה שונה, מזו שאליה הגיע בית משפט המחוזי, ביושבו לדין, כבית משפט לעניינים מנהליים. בית משפט העליון קבע בפסק-דינו כי מהחומר המודיעיני, הכולל גם ידיעות עדכניות שנאספו בעת האחרונה, עולה שרוזנשטיין עוד מעורה בעולם הפשע ומקיים קשרים עם גורמים עבריינים, גם מתוך כותלי הכלא. לאור זאת, לרקע עברו של זאב רוזנשטיין כאחד הבכירים בארגוני הפשע בישראל ונוכח רצף הידיעות המודיעיניות לאורך השנים, המצביעות על המשך פעילות פלילית, סכסוכים עם גורמים עבריינים ועל כוונות פגיעה ברוזנשטיין, קובע בית משפט העליון, כי מובן שידיעות עדכניות, הגם שמדובר בידיעות בודדות - מקבלות משקל רב.
בית משפט העליון קובע בפסק-דינו שבית משפט אינו אמור להחליף שיקול דעתם של גורמי המקצוע השותפים לקבלת ההחלטה המנהלית, בשיקול דעתו שלו,
מה-גם שלהשקפתו הוא לא התקיימו, בענייננו אנו, העילות המצדיקות התערבות שיפוטית באופן הפעלת שיקול הדעת. לכן, החליט הוא לקבל בקשת רשות הערעור של המדינה ולהורות על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי והשארת החלטת וועדת הקטגוריות על-כנה, כמו-גם השארת סיווגו של רוזנשטיין בסיווג הקודם, לפני ששונה הוא, לסיווג אחר מקל יותר בידי בית משפט המחוזי. ככל שבעתיד ישתנו הנסיבות, קובע בית משפט העליון, בפסק-דינו, כי יוכל רוזנשטיין לעתור, פעם נוספת, לשינוי סיווגו ובקשתו תיבחן תוך התייחסות ממצה לכלל השיקולים הרלוונטיים, לרבות עדכניות המידע המודיעיני בעניינו.
בנסיבות אלה, פטר עצמו בית המשפט העליון מהצורך לדון בטענת המדינה, לפיה שגה בית המשפט המחוזי כשהורה - נוסף על שינוי סיווגו של רוזנשטיין גם על הוצאתו לחופשה תוך שלושים יום, אם כי ציין, בפסק-דינו שיש לכאורה יסוד לטרוניית המדינה, בבקשת רשות הערעור,
שכן גם אם מתקבלת החלטה על שינוי סיווגו של אסיר, יש לקיים כסדרו ההליך הקבוע בפקודות, בקשר לקבלת החלטה על יציאה לחופשה בפועל.נשיאת בית משפט העליון, כב' השופטת, מרים נאור וכב' השופט מני מזוז, הצטרפו לפסק-דינו של כב' השופט, צבי זילברטל, שכתב פסק-הדין והורו על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי וההחלטה בדבר זכאותו של האסיר, זאב רוזנשטיין, לחופשה ראשונה מהכלא, תוך שלושים יום ממועד מתן החלטה זו.
