הבהלול שקם על יוצריו הצבועים

"לו היה השטן צוחק פעם, זה היה למראה הצבועים". (צ'רלס כלב קולטון). "הזהות ה'פלשתינית' שלנו חזקה יותר מזו הישראלית. לעולם לא אוותר על הלאומניות שלי ועל ה'פלשתיניות' שלי" - התוודה בגילוי-לב ב-15.1.14, זוהיר בהלול מס' 17 ב'מחנה הציוני' המתחד"ש עלינו, לא עלינו. לזכותו יאמר שהוא היה כנה עם חבריו 'הציונים' ולא שיקר להם בנוגע לזהותו 'הפלשתינית' והם קיבלו אותו בזרועות פתוחות למפלגתם. "לצפות ממני באופן אוטומטי לגנות כל פיגוע - זה לא אנושי וזה צריך לרדת מסדר היום" - הודיע בהלול ב-12.10.15 - ומבחינתו כ'פלשתיני' הוא צודק בהחלט. אילו הייתי 'פלשתינית' כבהלול, הייתי חשה ומתבטאת כמוהו בדיוק. זו הבעיה והבורות של השמאל הפטרון והמתנשא לריק, לצפות מ'ערבי טוב' ככל שיהיה, שינהג על-פי הציפיות שלהם - וזו גם חוצפה בולשביקית לדעתי. הגיע הזמן שהשמאל וגם הימין 'המתון' והפוליטיקלי-קורט יפנימו שזוהיר בהלול וערביי ישראל ברובם, לא אשמים שהציונות ויורשיהם שיקרו לעצמם וביתר-שאת לעם ישראל, ומתוך בורות קיומית ציירו לעולם המערבי ערבים מופלאים שניתן לקנותם בכסף, אהבה, מחוות, חנופה, זכויות, סוציאליזם ודמוקרטיה ובתמורה לכך הם ישכחו מה זה להיות ערבים? כמו שהציונים שכחו מה זה להיות יהודים-מה שלא יקרה לעולם משום שהערבים גאים במוצאם ויש להם כבוד! עד הסכמי תרמית אוסלו ערביי ישראל לא ידעו כלל שהם 'פלשתינים' והם גם שנאו את הערבים המכנים עצמם 'פלשתינים' שמעבר לגבולות אושוויץ 67, בדיוק כמו שכל המוסלמים במזרח התיכון הישן, שנאו אותם וראו בהם לא יותר מ: "סתם אשפת אדם, אבל, מכרה-זהב מדיני" ('יומן מזרח תיכון', מיינרצהאגן). הערבים בא"י החלו להזדהות כ'פלשתינים' כשהבינו בהסכמי אוסלו התבוסתניים שניתן לנצח את ישראל, אומנם לא במלחמה, כפי שצפה בורגיבה הטוניסאי שידע שאין מצב שבמלחמה זה לא יצליח להם-רק בהסמכי 'שלום' בזוי וטרויאני כהסכם 'חודייביה' ועל-פי תורת השלבים כלשונו של ערפאת. די בזיק של תקווה עתיקת-היומין כדי להדליק את הערבים לממש את היעוד והחלום ב'פלשתינה' השלמה ונקייה מציונים. זוהיר בהלול לא אשם שבאוסלו שיכנעו אותו הוזי מזרח השימון החדש יחדיו עם עסקני 'השלום' ועסקני 'הכיבוש' ומושחתי הגירוש שהוא 'עם'? ושהיהודים 'כובשים' ב'פלשתינה' א"י? ועכשיו הם משתוממים ומקוננים על כך שהבהלול שלהם נאמן לבני עמו ה'פלשתינים', ותומך נחרצות ובגאווה בטרוריסטים הנלחמים ב'כיבוש'? הרי כל אזרח בעולם מבין שאם היהודים 'כובשים' במולדתם? אזי, הערבים צודקים-ורק השמאל ממאן להאמין בכך?! בהלול בסך-הכל חזר על דבריו הלא מקוריים והסביר: "הדוקר מחברון אינו מחבל" (7.4.16) - אז על מה הצעקה לעזאזל? מה יותר נכון וטבעי ל'פלשתיני' לומר שאחיו 'הפלשתינים' אינם מחבלים אלא 'לוחמי חרות' הנלחמים ב'כיבוש'? אלא אם כן, מדובר בעלילת-דם. וכפי שידוע לעולם כולו: היהודים אינם 'כובשים' בארצם מכורתם ומעולם לא היו עובדתית, היסטורית, תיאולוגית וארכיאולוגית כפי שניתן להוכיח בכל בית משפט לצדק אבסולוטי בעולם כולו! עשר שנים לפניו, בתוכנית "נייט-ליין" רשת A.B.C ב-11.4.התבטאה לבושתה הציפורטוניסטית לבני: "מתאבדים נגד חיילים אינם טרוריסטים". כך חושבים גם במר"צ, לרוב ב'מחנה הציוני', ב'שוברים שתיקה',בצלם,תעיו'ש והקרן החד"שה ובחלקם אף מתפרנסים מזה. אז מה להם כי ילינו על זוהיר בהלול הנאמן לעמו, חלומו ויעודו?! הלוואי ואינשאללה עלינו, שהשמאל היה נאמן לעמו וארצו שמינית ממה שהבהלול ושכמותו נאמנים לעמם ויעודם?! אם נבחן את ההיסטוריה שלנו נלמד שערביי ישראל ונבחריהם בכנסת מעולם לא התבטאו באמירות אנטישמיות-סלקטיבית שלא נאמרו לפניהם, מפיהם הממאיר של האידיוטים השימושיים 'שלנו' - הנוהגים כצפוי צביעות והזדעזעות סלקטיבית!. למרות זאת, לנו, בוגרי תרמית פשע אוסלו אסור להתבלבל וליפול למלכודת. העלייהום שחטף הבהלול שקם על יוצריו כצפוי-היה שיקול פוליטי בלבד. לא דבריו המזעזעים והמסיתים של בהלול הם שהחרידו וזעזעו את חבריו למפלגה שברובם חושבים כמוהו, ואף גרוע ממנו. התבהלה שאחזה בהם נבעה מהנזק האלקטוראלי שדבריו המסיתים של בהלול עשויים לגרום לשמאל שמת באוסלו-ולקלקל לחבריו המתחזים ל'ציונים מתונים' המנסים את מזלם כ'ימניים' לקראת הבחירות הבאות. זו הסיבה היחידה שגרמה לתבהלה ולאיתן כבל להזדרז ולהכריז: "לבהלול אין מקום במפלגת העבודה". רחמנא ליצלן! (9.4.16). הגדיל ח"כ ברושי לדרוש דיון דחוף: "לפני שייעשה נזק למדינה, לשמאל ולמפלגה...". (9.4.16) לא הנזק הנורא שגרמה 'מפלגת העבודה' מאז קום המדינה למדינת היהודים,ליהדות, לעם היהודי ולהסברה שלנו בעולם כתוצאה מעלילת-דם 'הכיבוש' שחבריה לדורותיהם מעולם לא בחלו באמצעים לקדש את שלטונם היחיד כמו למשל: בעלילות-דם ובקידוש 'תותחים' ו'שמפניות'. העלייהום נבע אך ורק מחרדת אובדן השלטון לנצח כתוצאה מ'הנזק למפלגה' שגרם בהלול. לדידם: חורבן המדינה ולא המפלגה - היה דגלם האדום והגלוי של הסוציאליסטים הציונים מאז ולתמיד. דרך אגב, במצעד האיוולת באוסלו הבטיחו לנו משיחי 'השלום' שערביי ישראל 'הטובים' כזוהיר בהלול ואחמד טיבי ישמשו לנו 'גשר שלום עם שכנינו' - ושערפאת 'ילחם בטרור בלי בג'ץ ובלי בצלם ובלי אימהות נגד שתיקה"-משהו בנוסח 'אלטלנה ערבית' הם קראו לזה-שתשים קץ לטרור הפלשתינאצי? זו הייתה הפנטזייה והסוף ידוע. עד כדי כך הכהה ה'שלום' את מוחם של השבתאים החד"שים שהאמינו שאי-פעם יקום ערבי כערפאת וירד לרמת השנאה לעמו- כפי שירדו ונהגו מנהיגי מפא"י בבני-עמם בסיזון ו'אלטלנה' הציונית?! את האיוולת הזאת הטיב ברל כצנלסון לתאר כבר ב-1936: "היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לסילוף שכזה? שכלי ונפשי?.....עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאליסטית בנאצים 'הפלשתינים' שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה- עם תאוות הפגיון שבמזרח-אל ידע מצפוננו שקט". לסיום, ברצוני להודות לזוהיר בהלול על האומץ והכנות להוכיח שוב ושוב עד כמה צדק כהנא הי"ד ולא רק הוא. רבים ממתנגדי הסכם אוסלו הזהירו גם מפני חבלה בדו-קיום, שהיה קיים פחות או יותר, עם ערביי ישראל בטרם התחזותם ל'פלשתינים' והצטרפותם בגלוי לאויבי ישראל. עם זאת יש להעמיד את בהלול על טעותו הזדונית והמהותית בהשוותו לריק בין אירגוני הטרור הפלשתינאצים-איסלאמים לבין גיבורי העוז והתהילה מאצ"ל ולח"י שנלחמו על שחרור מולדתם ההיסטורית והיחידה בעולם - מידי הכובש האנגלי והפולש הערבי ל'פלשתינה' א"י - לעומת אירגוני הטרור האיסלאמים-והגרורה הפלשתינית שלהם בארץ ישראל שנלחמים על כל שטחי המזרח התיכון מאחר שאינם מסתפקים ב-99.9% מהשטח שבידיהם ונקיים מציונים. ובתאוות הדם הידועה שלהם הם חומדים גם את המעט שנותר ליהודים - את עשירית האחוז מהשטח ולא נקיים מאויבים - ללא הבדל דת! ולא רק את כול 'פלשתין' חומדים האחמדים, הטיבים, הזועבים, הזחאלקות והמוחמדים, בני עמם האיסלאמים חומדים גם את אירופה והעולם כולו= ויחי ההבדל הקטן!. הגיע הזמן שהשמאל, לפחות ההגונים שביניהם, ואלה שטרם קרס בהם אינסטינקט ההישרדות במזה"ת שהמדינה חשובה להם יותר מהמפלגה, שיפנימו את נימוקיה של כבוד השופטת מרים בן פורת בעניין 'המפלגה המתקדמת לשלום' נגד פסילתו של מוחמד מיעארי לרשימה לכנסת: "הגיע העת לחוקק ללא דיחוי חוק שיהא בו כדי להגן על המדינה מפני השתלבותן בגוף המחוקק של רשימות חתרניות. על המדינה החפצה חיים והאמונה על עקרונות הדמוקרטיה לדאוג שלא יקומו על אלה מהרסים ומחריבים מבפנים וזאת במסגרת של התמודדות לגיטימית, כביכול, במערכת הבחירות לכנסת". תפנימו: "מי שאינו לומד מהעבר נידון לחיותו מחדש"! (סנטיאנה).