חנינת קצב: ריבלין יודע את האמת

ביום 1.3.2015 שלחתי לנשיא המדינה מכתב שבו הפניתי את תשומת ליבו למאמר שפרסמתי, וכך כתבתי: "במאמר זה מוצגת האמת העובדתית על משפטו של הנשיא קצב, המגובה בקבצים המכילים את פסקי הדין והפרוטקולים של העדויות שמהם צוטטו קטעים נרחבים. ציטוטים אלה מוכיחים כי הנשיא קצב הורשע למרות שהוכח לשופטיו, בוודאות של 100%, כי הוא נפל קורבן לעלילת אונס חסרת שחר. ואני מקוה שלאחר קריאת המאמר, יפעל כבוד הנשיא על-מנת שקודמו לתפקיד יזכה לדין צדק, צדק שנמנע ממנו בפסקי דין של שבעה שופטים שפסקו בניגוד מוחלט לראיות שהוצגו בפניהם". בתגובה קיבלתי מכתב שלהלן נוסחו המלא: "שלום רב הרינו מאשרים קבלת מכתבך שבנדון אל נשיא המדינה. בשלב זה אנו מטפלים בעניינו של מר קצב. הדברים האמורים במכתבך יהיו לנגד עיני כבוד נשיא המדינה בטרם תינתן החלטתו. בכבוד רב דקלה תקוטיאל מרכזת חנינות לשכת נשיא המדינה". האמת היא שאז, לפני למעלה משנתיים, לא ידעתי על בקשת חנינה שהגיש הנשיא קצב, ולכן הופתעתי מקבלת המכתב ממרכזת החנינות. אבל ברור כשמש שהנשיא, בין אם הוא קרא את המאמר, ובין אם אחד מעוזריו קרא אותו, היה מודע לתוכנו בטרם(!) החליט זה עתה לדחות את בקשתו של קצב לחנינה. כאמור, המאמר ארוך ועמוס בציטוטים וקישורים לפרוטוקולים ופסקי דין, ועל כן אציג להלן רק את פתיחתו: נתאר לעצמנו את הסיפור הדמיוני לפיו אישה מגיעה לבית המשפט, ומספרת שלפני עשר שנים היא חגגה את ליל הסדר עם ידיד שלה בביתם של מכרים משותפים הגרים בתל אביב ליד הירקון, ושהידיד שהסיע אותה לביתה סטה בדרך לחורשה ושם אנס אותה. ונתאר לעצמנו שאותו ידיד מגיע לבית המשפט, ומציג בפני השופטים סרט המוכיח שאת ליל הסדר באותה שנה הוא חגג עם בני משפחתו בלונדון, והמכרים המשותפים מעידים שהם מעולם לא חגגו את ליל הסדר בביתם, כי הם תמיד מוזמנים, או להוריו או להוריה. נשאלת השאלה מה נאמר לכשיתברר לנו שבית המשפט בכל זאת הרשיע אותו, כשבפסק הדין נכתב שהיא העידה שהאונס בוצע "במהלך חודש אפריל" (ולא אחרי ליל הסדר), ונכתב גם: "במקרה דנן - הזיהוי המדויק של היום והשעה איננו תנאי הכרחי להרשעתו של המבקש". סיפור דמיוני זה מקביל בדיוק(!) למה שקרה לנשיא קצב, כשהציטוטים (בין המרכאות) שלעיל מופיעים בשורה ה-15 לעמוד 7, ובשורה החמישית לפני סופו של עמוד 10, להחלטתו של שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, לדחות את בקשתו של קצב למשפט חוזר. אחרי שא' ממשרד התיירות העידה שקצב אנס אותה ביום 19.4.98, ואחרי שהשופטים, גם במחוזי וגם בעליון, הרשיעו אותו באונס שבוצע ביום 19.4.98, ואחרי שסנגוריו של קצב הפריכו את כל הטיעונים שהציגו השופטים, במחוזי ובעליון, כדי להצדיק את החלטתם להרשיע את קצב באונס שבוצע ביום 19.4.98, כתב השופט הנדל, כאמור, "במקרה דנן - הזיהוי המדויק של היום והשעה איננו תנאי הכרחי להרשעתו של המבקש", והרשיע את קצב באונס שבוצע "במהלך חודש אפריל". (למען הדיוק יצוין שהנדל לא ממש הרשיע אלא דחה את הבקשה למשפט חוזר, אבל זו המשמעות המדויקת של החלטתו). [סוף ציטוט] והנשיא ריבלין, שכאמור לפני למעלה משנתיים ביקשתי ממנו לפעול על-מנת שקודמו לתפקיד יזכה לדין צדק, לא רק שלא עשה דבר הנראה לעין, אלא גם דחה את בקשתו של קצב לחנינה מזערית. לא מפתיע, לא מאכזב, אבל בכל זאת עצוב. עצוב מאוד.