סיפור הרצח
במרץ 1948, מספר חודשים לפני הכרזת הקמת המדינה. התגייסו זיוה נתן ורות (רותי) רבינוב, בנות קיבוץ גבת בעמק יזרעאל לצבא שבדרך והצטרפו לגדוד 14 של חטיבת "גולני". במסגרת זו נשלחו לקורס קשר (קורס אלחוטאים) שנערך ביבניאל. ביום רביעי 24 במרץ 1948 בשעות הבוקר הגיעו שתי הבנות לבסיס ביבניאל ושם נאמר להן כי הקורס נדחה בשבוע. היה זה ערב חג פורים ושתי הבנות מיהרו לחזור לקיבוצם גבת כדי לא להפסיד את מסיבת פורים שהייתה אמורה להיערך בקיבוץ באותו ערב או ערב למחרת.
הן חיפשו טרמפ לאזור קיבוצם גבת. הימים היו מתוחים מבחינה ביטחונית באזור ובכלל בכל רחבי הארץ. הבריטים החלו עוזבים את הארץ. פיגועים והתקפות מצד פורעים ואנשי כנופיות ערבים הפכו לשגרה יום יומית בכל אזורי הארץ. ערב קודם לכם פצצו אנשי כנופיות ערבים גשר בכביש עפולה כפר תבור ליד הכפר דבוריה ובשל כך ובשל התקפות כנופיות חלו באותן ימים שיבושים ועיכובים בתנועה בכביש חיפה עפולה. לבנות נאמר (על-פי עדויות) שעוד מעט יוצא רכב מהבסיס לכיוון חיפה ויוריד אותן בגבת. הבנות מסיבותיהן החליטו לא להמתין לטרמפ שהוצע להן.
הן יצאו לכביש בקרבת יבניאל ושם עלו על טרמפ ברכב משא שהוביל תוצרת חקלאית לחיפה (על-פי עדות עופות וכדומה). על-פי דיווחי העיתונות דאז, שם הנהג היה מאיר עוזרי. לידו מקדימה ישב אדם נוסף ככל הנראה בשם אהרון שחרות (או אולי שם משפחתו שחור) מאחור ישבו שתי הבנות זיוה ורות. הן ודאי לא שיערו לעצמן כי תוך זמן קצר הן לא יהיו בחיים. בהגיע הרכב לאזור דברת עין-דור, ליד הכפר דבוריה, הבחין הנהג בגשר המפוצץ שפוצץ ערב קודם לכן וניסה לעקפו על-ידי ירידה לדרך צדדית. כאן ציפה לרכב מארב. לעבר הרכב נורו מטח יריות של אנשי כנופיה ערבית ככל הנראה מאנשי כפר דבוריה. על-פי הערכה ירה צלף ערבי לעבר הרכב ופגע בשלושת נוסעיו. נהג הרכב שכב במשך שעות ארוכות בתעלה סמוכה ואחרי שהכנופיה הסתלקה הצליח לצאת ולהגיע בשלום לעפולה.
בהמשך מישהו דיווח ל"ההגנה" על תקיפת הרכב ליד דברת ואנשי "ההגנה" ושוטרים יצאו מעפולה למקום. נערכו חיפושים במקום ובסביבתו. על-פי דיווח העיתונות דאז הופרעו החיפושים על-ידי יריות של אנשי כנופיות ורק למחרת נמצאו שלושת הגופות. גופתה של רותי נמצאה ליד המשאית. גופתה של זיוה נמצאה במרחק כמה מאות מטרים ממקום הפיגוע וכנראה ניסתה להמלט ונורתה על-ידי אנשי הכנופיות. שלומית פלד מקיבוץ גבת קרובת משפחתה של זיוה נתן מציינת בשיחה איתי כי לא הייתה התעללות בגופות. כעבור מספר שעות נתגלתה גופתו של אהרון שחרות (כך מופיע השם בעיתונות דאז) והיא הועברה ל"בית חולים המרכזי בעמק" בעפולה.
אבל כבד בגבת
אבל כבד ירד על קיבוץ גבת עם היודע דבר מותן של זיוה נתן ורות (רותי) רבינוב שהיו מהילדות הראשונות של הקיבוץ, מוכשרות ומוערכות. הן הובאו לקבורה בבית העלמין של קיבוץ גבת. על קברהן נשא דברים חיים גבתי מראשי הקיבוץ ולימים שר חקלאות מיתולוגי בממשלות ישראל.
טוראי רות (רותי) רבינוב נולדה בשנת 1929 בקיבוץ גבת. בתם של ברכה והמשורר יהושע רבינוב (2000-1904), מי שכתב את השיר הידוע "ירדה השבת" (יָרְדָה הַשַּׁבָּת אֶל בִּקְעַת גִּנּוֹסָר). למדה בבית הספר בקיבוץ. בנעוריה השתתפה במסע לגליל לשם הקמת נקודות יישוב חדשות (בניגוד להוראות שלטונות המנדט) תחת מסווה "העלייה לתל-חי" בחודש אדר ב' תש"ו. מספרים כי רותי הייתה בעלת כושר כתיבה מרשים וכושר ביטוי סיפרותי. מתוך הספד שכתבה לזכרו של אריה יחיאלי, חבר רביבים שנפל בדצמבר 1947, בהתקפה של בדווים מהכפר ביר-עסלוג', אותו הכירה במחנה עבודה: "... איך נפלת בדמי עלומיך ואתה עודך במלוא אונך ומרצך עומד על סף הדרך הארוכה והיא כה זקוקה להלמות צעדיך המעודדים...".
במלאת שנה למותה נאספו רשימותיה ופורסמו בביטאון "מבפנים". אביה יהושוע רבינוב הקדיש את ספר שיריו "מול הר העקדה", לבתו רותי ולחברתה זיוה נתן שנהרגה יחד עימה, וכך מקונן בספר רבינוב על בתו רות: "במלאת שנה לנופלה מתגלים נפשה המתרשמת, השואפת לשגב וליופי ויודעת חובה ועול, וכושר ביטוי ספרותי שהיופי קורן מפשטות האמת הפנימית שבדברים, ללא קישוט מליצה ומלל ריק. "כאילת על נחל כרעת, כרעת נפלת, ילדתי" .
טוראי זיוה נתן - נולדה ב-8.5.1927 בקיבוץ גבת להוריה מייטה ויהונתן, גדלה ולמדה בקיבוץ. באתר ו"נזכור את כולם" של משרד הביטחון נכתב עליה בזו הלשון: "הייתה עדינת- טעם וענוגת-רגש, היטיבה לשיר ולנגן והשתתפה בריקודים בכל חג ומועד. עוד בהיותה בחברת הילדים נטלה על עצמה לבצע פעולות שונות ועסקה בהדרכת חבריה הצעירים. לזיוה נתן היו שתי אחיות: שלומית ורוני. לבתה קראה שולמית זיוית על שמה של זיוה.
לזכרה של זיוה נתן ולזכר רות רבינוב, שגדלה ואף נפלה יחד איתה, הוציא הקיבוץ שתי חוברות "לזכר זיוה ורות" (ליום "השלושים") ו"חבריא" (מדברי רות וזיוה ביומני חברת-הילדים).
הנקמה בפורעים
לאחר רצח בנות גבת "פשטו" מספר יהודים על הכפר דבוריה שלמרגלות התבור במטרה לנקום באנשי הכנופיה שביצעה את ההתקפה על הרכב בו נסעו הבנות שנרצחו. הם הגיעו לבית אנשי הכנופיות או כאלה שחשדו בהם שהם אנשי כנופיות, הוציאו את הנשים והילדים, שאלו כמה שאלות זיהוי וירו בראשם.
שנה לאחר רצח בנות גבת, לאחר שהוקמה מדינת ישראל נעצר על-ידי משטרת נצרת ב-17 ביולי 1949 צעיר ערבי בחשד שהשתייך לכנופיה שרצחה ב-24 במרץ 1948 את שתי בנות גבת, רותי רבינוב, זיוה נתן ונוסע נוסף ברכב שהותקף.
הוכרו כחללות צה"ל
ב-1997 הוכרו שתי בנות גבת רותי רבינוב וזיוה נתן כחללות צה"ל, הרבה בזכותה של תלמה כנעני שהייתה רכזת ארכיון קיבוץ גבת. תלמה עשתה תחקירים יסודיים בנושא ואף שוחחה עם מפקדם הישיר של הבנות ב"גולני" יעקב דרור. מספרת תלמה: "התחקירים שלי הסתיימו עם ראיונות שערכתי פנים אל פנים עם המפקדים הישירים של הבנות. שם סופר לי איך הן "התחיילו" ומיד נשלחו לקורס! דבר שכל הזמן הוסתר ולא היה ידוע בגבת". תלמה כנעני אף הכינה תיקים מסודרים ומפורטים על החיילות שהועברו למוזאון גולני.
רגע מרגש היה כאשר תלמה כנעני, מזכירות קיבוץ גבת ומשפחות הנופלות הוזמנו על-ידי אל"ם (מיל) יום-טוב חזן, מנהל אתר ההנצחה ומוזאון גולני, לסיור באתר ההנצחה, ולהתייחדות עם זכר הבנות באולם ה"יזכור".
