כבוד נשיא המדינה, כבוד נשיאת בית המשפט העליון, כבוד שרת המשפטים, החברים הנכבדים של הוועדה לבחירת שופטים,
אני מודה לכם מקרב לב על החובה והזכות שהפקדתם בידי לכהן כשופט בערכאה השיפוטית העליונה של מדינת ישראל.
בעומדי כאן, מתפלל לשלומם של תושבי הדרום הנתונים למתקפה מרושעת, אני מקבל על עצמי תפקיד זה בענווה ומתחייב לשרת את אזרחי המדינה ומערכת המשפט שלה ביראת כבוד ובנאמנות עילאית.
אני מודה מקרב לב על המילים החמות לכבוד נשיא המדינה, לנשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, ולשרת המשפטים
איילת שקד. תודתי העמוקה נתונה גם לכל האורחים הנכבדים שהתכנסו כאן.
כמו-כן מודה אני לרעייתי, שירלי בליאר-שטיין על אהבה וחברות אינסופיות; לילדי תומר, שירה, דן, גלי ויעל על האושר והגאווה שאני חש בזכות מה שאתם; לאמי רחל שטיין על כל מה שבין אם ובנה, לבני משפחה ולחברי היקרים על שותפות אמת באתגרים, בהצלחות, בשמחות ובעצב; וכן למורי
מנחם אלון,
מישאל חשין ושניאור זלמן פלר, זכרונם לברכה,
אהרן ברק, יצחק אנגלרד, אליהו הרנון, יהושע ויסמן, ויליאם טוויינינג, רחל סוכר, אוריאל פרוקצ׳יה, גווידו קלברזי, ו
גבריאלה שלו, שייבדלו לחיים טובים וארוכים.
בדבריי הקצרים, ברצוני להתייחס לאמירה שמופיעה בתלמוד במסכת קידושין (פרק ד', משנה י"ד). אמירה זו אומרת "טוב שברופאים לגיהנום" והיא מעוררת תמיהה לא קטנה, מאחר שאיננה משקפת את היחס האוהד בדרך כלל שהעם היהודי מגלה כלפי רופאיו.
רבי שמואל אליעזר הלוי אידלס - הידוע בשם המהרש"א - הסביר את האמירה באופן הבא: רופא שילך גיהינום הוא הטוב שברופאים שאיבד ביקורת עצמית בהיותו משוכנע שהוא - ורק הוא - יודע את כל האמת. בשל כך, הוא גם אינו מתייעץ עם רופאים אחרים וסומך רק על דעת עצמו - דבר שיכול להוביל לטעויות חמורות ולפגיעה בחיי אדם. הסבר זה, כמובן, חל לא רק על רופאים, אלא על כל מי שהופקדו בידיו הכוח והסמכות לקבל החלטות הרות-גורל בנוגע לאנשים אחרים והחברה בכללותה.
הסבר זה מעורר פליאה והערצה כאחד: הוא ניתן במאה ה-17 בעודו משלב בתוכו תובנות של אפיסטמולוגיה חברתית ותורת המשחקים - דיסציפלינות שהחלו להתפתח רק באמצע המאה ה-20. אפיסטמולוגיה חברתית היא גישה פילוסופית שרואה בהגעה לאמת ולהחלטות נכונות פעילות קולקטיבית מתואמת של בעלי-דעה רבים, להבדיל משכנוע עצמי של בעל-דעה אחד, יהיה משכיל, חכם ונאור ככל שיהיה. מקבלי החלטות בעניינים הרי גורל חייבים לנהוג במשנה זהירות ובביקורת עצמית. הם חייבים להיוועץ אחד בשני ולהתחשב בכל דעה מושכלת גם כשזו איננה תואמת את דעתם. כמו-כן חייבים הם לחלק את משימותיהם בהתאם למומחיותו של כל מקבל החלטה, וגם לנסות וליישב מחלוקות כדי להגיע לחלוקת סמכויות נכונה ולהחלטה מאוזנת, המשקללות את כל הדעות.
כדי לתמרץ התייעצות, חלוקת סמכויות, והתחשבות בדעות שונות ומנוגדות, מזהיר התלמוד כי מי שמתנהל כטוב שברופאים ופועל על דעת עצמו, סופו בגיהנום. עונש זה מוסבר היטב על-ידי תורת המשחקים המודרנית: גיהנום הוא לא רק עונש חמור. הוא גם עונש אינסופי אשר מקזז ומבטל מעיקרא כל תועלת אישית שאדם יכול להפיק בחייו בהיותו "הטוב שברופאים". בעל שררה החפץ להימנע מעונש אינסופי זה, חייב אפוא לחסום את עצמו ואת פועלו כדי לא להיחשב ל"טוב שברופאים". בדרך זו, התלמוד מגביל את היוהרה ואת שאיפותיהם האישיות של מקבלי החלטות אשר עלולות לפגוע קשות באינטרס החברתי במקרה של טעות.
בעל שררה שבידו הכוח לקבל החלטות כאלה, מתומרץ להגיע למצב שבו הוא פועל כשווה בין טובים: כטוב כמו עמיתיו, ולא כ"טוב שברופאים"; שכן אם הוא יעמיד את עצמו ואת דעותיו בראש הסולם, ימצא את עצמו בגהינום בסוף ימיו. כמו-כן מתומרץ בעל שררה לפעול בדל"ת אמות מומחיותו ולכבד את מומחיותם של מקבלי החלטות בעניינים אחרים. גם זה מהווה חלק מהעיקרון של "שווה בין טובים".
בחיים מודרניים, העיקרון של "שווה בין טובים" חל לא רק על אנשים שמקבלים החלטות חשובות בענייניהם של אנשים אחרים, אלא גם על מוסדות המדינה: הכנסת, הממשלה, ובתי המשפט. מוסדות אלו חייבים לפעול לטובת העם תוך התחשבות במגוון הדעות ותוך שמירה הדדית על גבולות הסמכות שהעם הריבון התווה עבורם.
תודה רבה!
