ההאשמות המופקרות וההזויות שאותן הובילו דרוקר וכמה עיתונאים נוספים, בהם אמנון אברמוביץ', משה נוסבאום, גידי וייץ ומרדכי גילת, היו מן הפליליות החמורות המנויות בספר החוקים. גורמים אלה, שכשלו, ייחסו לנתניהו עבירות שוחד ובגידה, כמפורט להלן:
- נטען, כי נתניהו הוביל רכש של שלוש צוללות מהמספנה בגרמניה טיסנקרופ (Thyssenkrupp), בסכום כולל של 1.5 מיליארד אירו, כדי "לסדר" עמלות שמנות לבן-דודו, עורך הדין דוד שמרון, ולמקורבים נוספים; נטען במקביל, כי נתניהו הוביל רכש של ספינות משמר מאותה מספנה בגרמניה, בלא מכרז כדין, בסכום כולל של כחצי מיליארד אירו, בגין אותם מניעים פסולים. כמו-כן יחסו לנתניהו, במשתמע, כי הוא יהנה מהכספים שיקבל בן-דודו, השותף, כביכול, עם המתווך מיקי גנור;
- נטען עוד, כי נתניהו חתר תחת שר הביטחון משה יעלון, שהתנגד לרכש הצוללות, הסתיר ממנו מידע, וכדי להוציא לפועל את רכש הצוללות הוביל נתניהו לפיטוריו של יעלון, צירף את מפלגת ישראל ביתנו לקואליציה, ומינה לשר הביטחון את העומד בראשה אביגדור ליברמן - לאחר שהלה הסכים לביצוע העסקה שלה התנגד יעלון. יעלון מסר עדות במשטרה. טיעוניו נשללו, במיוחד לאחר שלא הציג ולו ראיה אחת שתתמוך בטיעוניו לביצוע עבירות מצד נתניהו;
- נטען עוד, כי כדי "להחליק" את רכש הצוללות בצד הגרמני (העסקה הייתה טעונה תמיכה כספית מגרמניה בגובה שליש מהסכום, הן לרכש הצוללות והן לרכש ספינות המשמר), ובדרך זו להעשיר את המתווך גנור ושותפו שמרון, עשה נתניהו ויתור גדול לגרמניה, בכך שחתם על מכתב שבו הוא מודיע על הסרת התנגדותו למכירת צוללות משודרגות למצרים (כמו אלה המיועדות לישראל);
- הפרסומים המופקרים - הן מצד כלי התקשורת ובראשם ערוץ 10, והן מצד משה יעלון וח"כ יאיר לפיד, ובמיוחד מצד היריב המר אהוד ברק, הציגו את נתניהו כבוגד, וכמי שספסר בביטחון המדינה לטובת שלמונים. לא פחות. נתניהו נמנע, וגם עתה הוא מנוע, ממתן הסבר פומבי בסוגיה זו - במיוחד נוכח חובתו לשמור בחשאיות על סודות מדינה (היועמ"ש קיבל הסבר מדויק ניתן אותו מכתב לקנצלר גרמניה אנגלה מרקל).
הטענות והחשדות שהופנו נגד נתניהו בפרשת הצוללות ו/או בפרשת כלי השיט, מצד כלי התקשורת ויריביו אישי ציבור, היו מלכתחילה עלילת דם. לא בכדי לא נמצא להן בדל של ראיה - גם המאשימים לא הציגו ראיות - ולכן קבעה המשטרה מפורשות, כי כל המעורבים לא הצביעו ולו על ראיה אחת הקושרת את נתניהו לעבירות הפליליות. כמו-כן הופרכו הטענות, לפיהן נקבעו מחירים גבוהים בעסקות רכש הצוללות וכלי השיט בגלל מעורבות פלילית מצד גנור-מולכו-שמרון. בחקירה הוכח, כי מחיר הצוללות והספינות נקבע במישרין בין מערכת הביטחון בישראל לבין המספנה בגרמניה; וכי ההחלטות התקבלו בישראל בדרגים הגבוהים ביותר, לרבות הקבינט המדיני ביטחוני. גם הטענות לעבירות פליליות מצד עו"ד יצחק מולכו, בשל פגישה שקיים מכוח מה שראה לנחוץ במסגרת תפקידו בקידום היחסים הביטחוניים עם גרמניה, הופרכו. נקבע לגביו: "לא נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות".
|
מהחקירה והאירועים שנלוו לה, הוכח, למצער: דרוקר ושותפיו לבדיות הפריחו האשמות וחשדות שגרמו נזק עצום - ביטחוני, מדיני וכלכלי. לראיה: ממשלת גרמניה עיכבה את מתן התמיכה לעסקת רכש הצוללות וכלי השיט; מעמדו של ראש ממשלת ישראל, יהא זה נתניהו או אחר, הוכפש כמי שנחשד בשלמונים כביכול; שמעה של ישראל כמדינה מושחתת מלמעלה עד למטה, יצא למרחוק; חוסנה של מדינת ישראל נפגע - מועד קבלת הצוללות החדישות נדחה והוא עדיין לא נראה באופק. במדינה מתוקנת, היו באים חשבון עם אותם עיתונאים ופוליטיקאים ואישי ציבור, שקשרו קשר להפרחת עלילת דם זדונית ומזיקה.
בחגיגה הגדולה ובניסיונות ההפללה השתתף גם מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך. המפכ"ל הדליף מידע לעיתונאים, מידע ששימש כחומר בעירה להעצמת עלילת הדם. והנה, ובהתאם לעובדות, נאלץ אפילו המפכ"ל להוציא, בסופו של דבר, מסמך המטהר את נתניהו מהחשדות שניסו להדביק לו.
כבר בתחילת הפרשה יצאנו ב-News1 נגד ההאשמות המופקרות בגנות נתניהו, שייחסו לו, כאמור, עבירות שוחד ובגידה, בלא שהציגו אותם מאשימים ולו בדל של ראיה. ואכן, לאחר חקירה משטרתית של כשנתיים, במהלכה נגבו מאות הודעות, כולל מנתניהו וברק ו יאיר לפיד ומשה יעלון, הופרכו לחלוטין החשדות נגדו. לא נמצא בסיס לחשד נגדו, גם לא מצד עד המדינה מיקי גנור. המשטרה קבעה מפורשות, כפי שהקדים לקבוע היועמ"ש: נתניהו אינו חשוד בפרשה.
למרות זאת ממשיכים יריביו של נתניהו, וכן כמה כלי תקשורת, גם לאחר הודעתה המטהרת של המשטרה, להעצים את עלילת הדם ולדרוש להעמיק את החקירות. במקביל הם משמיצים את היועמ"ש מנדלבליט, שהגביל, כביכול, את החוקרים, למרות שחוקרי המשטרה לא הוגבלו בחקירת עבירות פליליות (החוקרים הוגבלו מעיסוק בהחלטות הדרג המדיני בתחום המדיני והביטחוני, לא מחקירת עבירות פליליות), ודרוקר, שהשמיץ וכשל והוליך שולל - ולא בפעם הראשונה - זוכה לשבחים בתקשורת, ויש כמובן מי שמהגגים להציעו לקבלת פרס ישראל.
|
3.
|
עלילת דם כמו ב"קו 300"
|
|
הודעת המשטרה בסיום החקירה (08.11.18), שייחסה עבירות שוחד ומרמה לשורה של אישים (ובהם עו"ד דוד שמרון) שחלקם מקורבים ל נתניהו, גררה תגובות שונות ומשונות. במקום להודות באמת - העלילה הופרכה, וכי לא דבק בנתניהו רבב, בפרשה זו, החלה שוב הפרופגנדה.
יריביו של נתניהו וכמה כלי תקשורת ( ערוץ 10, כאן 11, חברת החדשות, ידיעות אחרונות, הארץ ועוד) מיהרו לקבוע כי מדובר בפרשה החמורה ביותר בתולדות המדינה, ובמקביל הביעו אי-אמון בהודעת המשטרה - שטיהרה את נתניהו מהחשדות שניסו להדביק לו.
יתרה מכך: המחמירים אף טענו כי פרשה זו מקבילה בחומרתה לזו שאירעה בשב"כ - המוכרת כפרשת "קו 300". הקבלה זו מעניינת במיוחד, הפוך על הפוך, במיוחד נוכח תוצאותיה. כדאי להזכיר, במיוחד לאלה שהפריחו עלילות דם נגד נתניהו: העיתונאי נחום ברנע הוא שפצח בפרסום פרשת "קו 300", בעלילת דם נגד אלוף פיקוד הדרום, יצחק מרדכי, שאותו האשים ברנע במתן הוראה להריגת שני המחבלים שנלכדו חיים לאחר שביצעו פיגוע בקו 300. רק לאחר חקירה מאומצת טוהר יצחק מרדכי, והאשמים נתפסו.
|
הודעת המשטרה מיחסת עבירות פליליות לשורה של גורמים, שחלקם מקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו, לעד המדינה מיקי גנור, וכן לכמה אישים בכירים שכיהנו במערכת הביטחונית. רובם ככולם חשודים בעבירות חמורות שדינם מאסר בפועל. נעסוק להלן בשלושה מהם:
א) עד המדינה מיכאל (מיקי) גנור - ביולי 2017 נחתם הסכם עד מדינה עם גנור, לאחר שהלה הפנים כי הוא נלכד בגין עבירות מס בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח, וכי כספו יחולט והוא חשוף למאסר ממושך בכלא. על-פי ההסכם, גנור ירצה עונש מאסר של 12 חודשים בלבד, וישלם קנס בסך 10 מיליון ש"ח בלבד. דא-עקא, וכי שחשפנו ב-News1, בעת עריכת ההסכם עמו לא ידעו בפרקליטות ובמשטרה כי גנור מסר עדות מפורטת חודשים קודם לכן לשניים מפרקליטיו: פעם ראשונה בפני נתי שמחוני; ופעם שנייה בפני רם כספי.
על-פי אותן עדויות שתועדו בכתב עוד בטרם נפתחה החקירה, ומכאן כוחן, ונתפסו על-ידי המשטרה מאוחר יותר, קובע גנור כי הוא ביצע עבירות מס חמורות רבות, וכי כל יתר האישים, ובהם דוד שמרון ואליעזר (צ'ייני) מרום, לא עשו מאומה באופן בלתי חוקי.
עדויות אלה יהיו עתה לרועץ בפני הפרקליטות, אם תחליט בכל זאת להגיש כתבי אישום נגד האישים הנ"ל. שכן, עדויותיו המוקדמות של גנור - שניתנו לצורך הגנתו וכהכנה לחקירה שעמדה בפתח וכשהוא משוחרר מאימת חוקרי משטרה ו/או חוקרי רשות המיסים, עשויות להילקח בחשבון על-ידי השופטים שידונו בתיקים אלה.
יוער כאן: מיקי גנור הקליט במשך שנים את מקורביו. כמו הרבה פושעים שמכינים לעצמם אליבי ומפלט. לרבות את חבריו - אליעזר מרום ואת אבריאל בר-יוסף, על כל צרה שלא תבוא. את דוד שמרון הוא לא הקליט - כפי הנראה מכיוון שלא ראה באותה עת בשמרון סיכון פוטנציאלי. כך-או-כך, גנור הפריח טענות לרוב, ובצר לו, ולאחר שהבין שהוא בסיכון למאסר בפועל, הפריח חשדות חמורים יותר גם נגד שמרון, כאילו אמור היה שמרון לקבל עמלות מעסקת כלי השיט. טיעון/חשד זה הופרך מכל וכל.
ב) עו"ד דוד שמרון - בפרשת הצוללות/כלי השיט, הועלו נגד שמרון חשדות לפיהן הוא ספסר, יחד עם גנור, ברכש הצוללות וכלי השיט. ממצאי המשטרה מיחסים לו קבלת סכום מצרפי של 270 אלף ש"ח עבור תיווך לשוחד ("שוחד הנעה"), בגין "פתיחת דלתות" עבור גנור; ובכך שעשה "שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לרה"מ" כלפי יצחק מולכו, עו"ד אחז בן-ארי, וזיוה איגר, ראש הרשות לרכש גומלין (שמרון חשוד יחד עם גנור, והומלץ להגיש נגדו כתב אישום, גם בפרשה נוספת - פרשת קרדיט סוויס ופרויקט האמוניה, שאינה נוגעת לרכש הצוללות וכלי השיט; בגינה קיבל עמלה בסך 25 אלף דולר). שמרון טוען להגנתו:
- הסכום שקיבל הינו בגין ייעוץ וטיפול משפטי, כמקובל. לראיה - מדובר בסכום צנוע ביותר, ולא סכום שנגזר כעמלה בגין עסקה של כמעט שני (2) מיליארד אירו (עמלה של כ-2% לגנור, הייתה אמורה לזכות את שמרון במיליוני אירו, לפחות, לו היה אכן שותפו, כפי שנטען);
- הוא פעל כרגיל וכמקובל במסגרת תפקידו כפרקליטו של גנור מזה כ-10 שנים. "מעמדו המשתמע" ידוע ברבים, גם כלפי מולכו, בן-ארי ואיגר, ואין בכך משום חידוש (מה צריך שמרון לעשות? לעטות מסיכה על פניו?; האם בני המשפחה שופטי בית המשפט העליון, לדוגמה, העובדים כעורכי דין, או בני משפחה ומקורבים של מנהלי בנקים ופקידי ממשל בכירים, יכולים להסתיר ייחוסם?, י.י.);
- הוא נהג כפי שנהגו במשך שנים רבות גדולי הפרקליטים שהיו מקורבים לראשי ממשלה ו/או לפקידים בכירים אחרים בשירות הציבורי ו/או המשפטי. הפרקליטות, היועמ"ש ו/או בית המשפט, יצטרכו לקבוע: האם הגנתו של שמרון עומדת בעינה, גם נוכח עדויותיו הקודמות של גנור בפני נתי שמחוני ורם כספי;
ג) תא"ל (מיל) אבריאל בר-יוסף - על-פי ממצאי המשטרה, בתקופה הרלוונטית שימש בר-יוסף בתפקיד מנהל ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ובהמשך כיהן כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ואף היה מועמד רה"מ לראשות המל"ל. על-פי החשד, בר-יוסף הוא שהציע לגנור לסייע בידו להפוך לנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; סייע ודחף בפועל למינויו אל מול גורמי ביטחון וממשל; ופעל במסגרת תפקידו לאורך התקופה הרלוונטית לקידום עסקות הרכש של כלי שיט; וזאת תוך דרישה לקבל תמורה מגנור כנגזרת מעמלות הסוכן שקיבל מהתאגיד - בין במישרין, בין באמצעות מקורבו תא"ל (מיל') שייקה ברוש, ובין באופנים אחרים. החשדות נגד בר-יוסף מבוססים, ואגב: הם תולדה של חקירה מוקדמת נגדו - חקירה שנפתחה בעקבות תלונתו של אריה באנרי, יו"ר אומץ בתקופה הרלוונטית. בעקבות תלונתו של אבנרי, שפורסמה ביום 10.03.16 ב-News1, ט ורפד מינויו של בר-יוסף לראש המועצה לביטחון לאומי ונפתחה נגדו כאמור חקירה משטרתית.
ד) אלוף (מיל.) אליעזר (צ'ייני) מרום - על-פי ממצאי המשטרה, בעת שכיהן מרום כמפקד חיל היום הוא פעל, יחד עם תא"ל (מיל') אביאל בר-יוסף, לכך שגנור ימונה כנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; וכן פעל במסגרת תפקידו בעניין עסקות רכש הצוללות וכלי השיט. נטען עוד, כי לאחר שחרורו משירות צבאי קיבל מרום כתמורה, לכאורה, כספים מגנור בסכום של 600 אלף ש"ח שנרשמו בכזב כדמי ייעוץ. מרום טוען להגנתו, כי מדובר בייעוץ אמיתי שביצע עבור גנור; כי גנור ממציא טיעונים כדי לחלץ עצמו מאימת הדין במסגרת הסדר הטיעון השערורייתי שנערך עמו; וכי בכל מקרה - לא ניתן לקשור סכום זה שקיבל לאחר חמש שנים (5) מעת שהמליץ על גנור לתפקיד המתווך. הפרקליטות והיועמ"ש, ו/או בית המשפט, יידרשו לבחון: האם תקופת הצינון הקבועה בחוק (שנתיים) אינה נוגסת בחשדות, שהרי על-פי החוק ומגבלות הצינון, מותר להתקשר זה עם זה בחלוף תקופת הצינון.
|
5.
|
דברי שבח תמורת עלילת דם
|
|
ייאמר כאן: באמור לעיל אין כדי להפחית מחומרת החשדות נגד שורה של אישים שאכן מעורבים על-פי ממצאי המשטרה בעבירות חמורות. קל וחומר כאשר מדובר באישים המקורבים לראש הממשלה, ובראשם: דוד שמרון ודוד שרן (ראש הסגל של ראש הממשלה נתניהו), ניתנת האמת להיאמר: כמעט בכל עסקת רכש גדולה מצד משרד ממשלתי, מעורבים מתווכים וספסרים וגוזרי קופונים. כך בישראל, וכך גם במדינות מתוקנות יותר. פרשת רמי דותן היא רק אחת מהן, הידועה ברבים.
כוונת המכוון כאן, קרי - הח"מ, היא להאיר את עלילת הדין הנוראה שהודבקה לראש ממשלת ישראל, כאילו בנימין נתניהו בגד וספסר בביטחון מדינת ישראל תמורת שוחד כספי עבור עצמו ו/או עבור מקורביו. האחראים לעלילת דם זו, ובראשם רביב דרוקר (שכבר כשל בשורה של פרסומים נגד נתניהו, וטרם הודח מערוץ 10), ואהוד ברק, וכן עיתונאים נוספים שפימפמו את הבדותות משל היו עובדות אמת היצוקות בסלע, ראויים לכל גנאי ולא לדברי שבח ופרסים.
|
|