מיסטר פרזידנט. האם אתה יכול לבקש מהחתן שלך לנוח קצת? תסביר לו שהתוכנית שלו יפה אבל זו לא הכלכלה, זו השנאה!
רק מוח מערבי יכול להגיע למסקנה שהבעיה עם הפלשתינים היא כסף. ערביי יהודה ושמרון נמצאים ברמה הסוציו-אקונומית בין הגבוהות במדינות ערב ובכל זאת הם לא מעריכים זאת.
האיחוד האירופי, הממשל האמריקני אונרא ואנחנו, שופכים עליהם מיליארדים בפרויקטים של פיתוח ומתברר שככל שהם עולים ברמת החיים, לומדים ועובדים יותר, הם שונאים יותר. בחיפה, יש מיעוט ערבי, של דתיים וחילונים משכילים, עם רווחה כלכלית והם מטפחים תרבות תומכת טרור.
בסוף, האיסלאם והלאומנות גוברים. הם, שעובדים שעות נוספות בהטמעת שינאה ובחינוך למצווה הדתית לכבוש את ארץ ישראל מידי היהודים. כדאי ללמוד על "דאר א-סאלאם", ו"דאר אל-חרב" ולהבין עד כמה מחויבים הם לדרך הפוכה משלום.
אתה יודע, מיסטר טראמפ, כמה אני מוגבל בנסיבות הבחירות כעת ובהליכה שלי על חבל דק ומתוח במרחב הערבי. שנינו שותפים למסע משותף ומוצלח לשבור את חומת העוינות במדינות הסוניות מסביב. אפילו באפריקה אנחנו מצליחים להפיל חומות. אבל יש גבולות למחיר שאני- יכול לשלם. רוב מנהיגי מדינות ערב מבינים זאת ואינם חסידי הפלשתינים.
הצד החלש
בסוף בסוף אני ראש ממשלה, אני לא בנט וגנץ שיכולים לבקר מימין ומשמאל. האחריות היא עליי. אבל ביושר אגיד לך, ניסינו הכול. את הסכמי אוסלו והסכמי מדריד וככל שישבנו עם הפלשתינים יותר, ספגנו יותר קורבנות. כל פרסום ובקשה מהם לשבת איתנו כעת יגדילו להם את התיאבון ואת ייצר המלחמה בחושבם שאנו הצד החלש.
את המשא-ומתן הם מנצלים להחליש אותנו, לפורר אותנו מבפנים ולתת תקווה למנהיגי הטרור. הצעדים "בוני אמון", שנדרשנו לעשותם בעת המו"מ, בעבר, הסרת מחסומים והקלות בתנועה - נוצלו על-ידי הטרוריסטים לפיגועים.
דווקא המצב הנוכחי הוא הנוח ביותר. סוג של הקפאה וקירור הצדדים. וכי עד שהצלחתי להנמיך את כמות הטרור, אתה רוצה שאחזור לימי פיצוצי האוטובוסים?!
מיסטר פרזידנט, אני מוכן להיכנס למו"מ כדי לייצר אווירה טובה מול המנהיגים הידידותיים הערביים, אבל בינינו, כל עוד הצד השני - הפלשתיני - לא מקיים את ההסכמים הקודמים שנחתמו באוסלו, על הפסקת הטרור, אין טעם להמשיך בהסכמים נוספים.
כשהוא מנצל את הכספים שאנחנו מעבירים לו, למימון תחנות הטלוויזיה המסיתות ולבתי ספר המחנכים לטרור, למימון משכורות למחבלים ומשפחותיהם, לפי כמות הרציחות שביצעו, אין לבקש מהצד הישראלי לשבת למשא-ומתן! כשהצד השני אינו מקבל את מדינתנו כמדינת היהודים, באמת שאין עם מי לדבר. צריך הערכה מחדש ולא לחזור על שגיאות העבר.
התוכנית של חתנך ופרסומה היא הליכה בעקבות הקודמים. ניכרות בתוכנית גם טביעות אצבעותיהם. אני בטוח שבשיח חופשי, כפי שקיימנו לגבי הבעיה האירנית, נגיע למסקנות משותפות. מיטב המומחים, כולל יוצאי מערכת הביטחון בממשלי - הגנרלים גלנט,
עוזי דיין ור' השב"כ לשעבר, דיכטר, יישבו עם המומחים שלך ויחד נגיע להבנה משותפת. עם פחות חלומות ויותר פתרונות ריאליים ונקודתיים.
