אשר כהן פרסם מאמר ב
ישראל היום שכותרתו "מדינת לאום יהודית של כל אזרחיה". זהו אוקסימורון מתחכם. אני מניח שאשר כהן יודע זאת באשר הוא פרופ' למדע המדינה. אך ייתכן שהוא שבוי בעצמו במיתוסיי התרבות הפוליטית ומדינת ישראל כדמוקרטיה.
בתחילת מאמרו, מעלה פרופ' כהן טענה חשובה: "כדאי להיזכר בכך שגם נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר,
אהרן ברק, מסכים עם הקביעה שישראל איננה מדינת כל אזרחיה במובן הלאומי של המושג. יתר על כן, מתברר שבנסיבות ובמצבים מסוימים, ברק אך מסכים שנשיאת הדגל של "מדינת כל אזרחיה" היא עילה לפסילת מועמדים מלהתמודד לכנסת". הוא מפנה לפסק הדין של אהרן ברק שנמנה על הרוב שאפשר ל
עזמי בשארה להתמודד: "גישתו (של בשארה) באשר להיות מדינת ישראל 'מדינת כל אזרחיה' מתקרבת באופן מסוכן לאפשרות, השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".
למעשה, ברק עצמו אמר דברים לא פחות נחרצים בבגץ קאעדן הידוע, בו הבחין בין הסוגיה המונחת לפתח בית המשפט לבין אפשרות תאורטית שאיננה מונחת לבית המשפט, שהמוני ערבים ינועו בכמויות להתיישב בקציר. או אז, הוא היה בהחלט עשוי להחליט בצורה הפוכה. אשר כהן נסמך על דעתה של השופטת שטרסברג–כהן, שראתה בבחירת בשארה בגדר פתח למימוש מטרותיו שהן: "ביטול הציונות, ביטול היות מדינת ישראל ביתו הלאומי של העם היהודי, ביטול המדינה כמדינה יהודית והחלפתה במדינה אחרת שתבוא תחתיה, לה הוא קורא בשם 'מדינת כל אזרחיה'".
כהן מבחין בין היות ישראל דמוקרטיה: ישראל היא בהחלט מדינה של כל אזרחיה במובן הדמוקרטי", לבין היותה "מדינת לאום יהודית של כל אזרחיה".
הגדרה עצמית
איך אוקסימרון זה מסתדר אצלו? "ישראל היא מדינתם של מאה אחוזים מאזרחיה במובן זה שהיא דמוקרטית, אך היא מדינת הלאום של שמונים אחוזים מאזרחיה ולא של שאר עשרים האחוזים הנותרים". לכן יש לשאול: מהי מדינת הלאום של עשרים האחוז הנותרים? אם ישראל איינה מדינת הלאום שלהם, אז למי הם צריכים להיות נאמנים? או שהם לא צריכים להיות נאמנים לה, ולכן אין לתת להם זכויות?! ובכלל האם ניתן להפריד בין הלאומיות המודרנית לבין הדמוקרטיה המודרנית? האם הבסיס לאומה הוא המוצא או הדת, או שמה האזרחות?
אשר כהן מציין, שהעובדה שרק העם היהודי זכאי להגדרה העצמית במדינת הלאום היהודית כשכל אזרחיה נהנים מזכויות דמוקרטיות, אינה יוצאת דופן ואף כותב מפורשות "כך נראות רוב מכריע של הדמוקרטיות היציבות והוותיקות באירופה. לדמוקרטיות הבולטות יש צלב ענק על הדגל המייצג את הרוב הלאומי, ולא את האזרחים המוסלמים והיהודים". אבל במדינות אירופה יש אבחנה לא רק בין מוסדות הדת למוסדות המדינה אלא בין האומה, הלאום האזרחי, לבין הדת (ונא לא לתת כדוגמה נגדית את אנגליה או בריטניה שלמרות שהמלכה עומדת בראש הכנסייה האנגליקנית היא בגדר מלוכה תחוקתית דמוקרטית).
העיקרון הוא פשוט - מבחינת האומה, ההתאזרחות המאפשרת הצטרפות של האזרחים היא לרפובליקה, בין אם היא פורמלית ובין והיא עקרונית רפובליקנית. בישראל ניתן להצטרף לעם היהודי רק באמצעות תהליך של המרת דת - גיור. הצטרפות כזו היא אנטי דמוקרטית, ואינה קיימת בשום מדינה דמוקרטית מערבית!
אחרי כל מה שכתב פרופ' כהן הוא מסביר ש"זו המשמעות של מדינה יהודית ודמוקרטית".
כאן יש עוד להוסיף ולטעון, שאין תרבות פוליטית המשותפת לכלל היהודים בעולם. הם לא חברים באותו לאום. אין הם עם אחד המממש עצמו רק בישראל באשר כמחציתם ממשים את עצמם בשלל מדינות. אפילו באוקראינה יש ראש ממשלה יהודי. אז מה הוא לדעת פרופ' כהן גייס חמישי יהודי בתוך אוקריאנה שביום פקודה יעלה לארץ?!
מכאן שסיום מאמרו של כהן הוא אוקסימרון המביס את עצמו. כזו טענתו, שיש לדבר על ישראל "כמדינת לאום יהודית של כל אזרחיה". האם יאמר בצרפת, שצרפת היא מדינה קתולית של כלל אזרחיה?!
