X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  נאומים/הרצאות
נאומה של שרת המשפטים, איילת שקד, בפתיחת כנס לשכת עורכי הדין באילת, 27 במאי 2019
▪  ▪  ▪
"דברו לגופו של עניין" [צילום: נועם רבקין-פנטון, פלאש 90]

בשעות שקדמו לישיבת הוועדה לבחירת שופטי בית המשפט העליון בפעם הראשונה, ביקשתי מהצוות שלי בקשה חריגה. ביקשתי להשאיר אותי לבדי בחדר. אחרי כל הרעש, בין הישיבות הארוכות, ביקשתי לחוש את הרגע בשקט ובאין מפריע.
השקט שהשתרר בלשכה עזר לי להבין שהדרמה הגדולה היא לא זו שתתרחש כעבור שעה כשחברי הוועדה ייכנסו. הבנתי שהדרמה הגדולה היא זו שכבר מזמן מאחורינו.
בראייה היסטורית רחבה, עצם בחירת שופטים במדינת ישראל הריבונית היא דרמה שכלל אינה מובנת מאליה. העובדה שזה כל כך טבעי לנו, שגורלנו כעם חזר לידינו, לא רק גורלנו הפיזי המוכרע בשדה הקרב, אלא גם גורלנו התרבותי, המשפטי והלאומי - זו הדרמה האמיתית.
וזו דרמה, שבמשך אלפיים שנה איש לא יכול היה לצפות את הדרך שבה תתפתח. מה שהתחיל באובדן עצמאותנו המדינית, המשיך באובדן עצמאותנו התרבותית, והסתיים עם חזרתנו לבמת ההיסטוריה בהתעוררות הציונות אחרי שנות גלות ארוכות.
עבורי, היה זה יום מרגש במיוחד. ובעצם, היום הזה שיקף את תחושותי לכל אורך כהונתי כשרת המשפטים. תחושות מעורבות של שליחות היסטורית ושל כובד האחריות המונחת על כתפי. הרגשתי שאני כותבת אותיות בסיפור הציוני. בסיפור על תחייתו המחודשת של עם ישראל בארצו, כנגד כל הסיכויים.
המערכת המשפטית התגייסה להינתקות
הסיפור הפוליטי שלי מתחיל בשבר גדול, ברמה האישית וברמה הלאומית. לפני 14 שנים, ראיתי את מדינת ישראל מובלת על-ידי ראש הממשלה שרון למחוזות קשים. האמנתי אז, ועדיין אני מאמינה בכך היום, שרק מעורבות ציבורית ופוליטיקה תוססת ואמיצה יכולה למנוע אסון.
הפשלתי שרוולים וכתתי רגלי בין מתפקדי הליכוד. האמנתי שעם ישראל לא יאפשר לאסון להתרחש. ואכן, מתנגדי ההינתקות נחלו הצלחה מוחצת במשאל המתפקדים. אלא ששרון רמס את רצון שולחיו וביצע את אחת העוולות הלאומיות הגדולות בהיסטוריה היהודית המתחדשת.
התגייסות המערכת המשפטית לטובת העניין הייתה טוטאלית. זכויות חשודים נרמסו בראש חוצות, וערכים דמוקרטיים כמו חופש הביטוי וההפגנה נדחקו לקרן זווית. משרדי עורכי הדין בתל אביב לא מחו באותה עת. הנייר במדפסות אזל ועצומות אמיצות, כמו שנתקלנו בהן בשבוע שעבר, לא נחתמו באותה העת. מאז, לא עזבתי את החיים הציבוריים.
כשקפצתי לבריכה הפוליטית, חוויתי כנבחרת ציבור את מה שידעתי עוד קודם לכן - מרכז הכובד של הדמוקרטיה הישראלית עבר מנבחרי הציבור למשפטנים. בית המשפט הפך לפוסק אחרון בענייני מדיניות, ובמקביל, התעצם כוחם של היועצים המשפטיים. נבחרי הציבור המשיכו לשאת באחריות, אך באופן עקבי איבדו את הסמכות. לא אכחיש, לא מעט באשמת הפוליטיקאים, במעשה או במחדל.
ושלא תטעו. המשפטנים בשירות הציבורי הם אנשים מוכשרים ומסורים, הקמים בכל בוקר על-מנת לעשות טוב ולקדם את מדינת ישראל. עם זאת, בסופו של יום, לא בהם בחרו אזרחי ישראל בבחירות כדי למשול ולקבוע מדיניות. הם מתמנים אך ורק בגלל היכולות המקצועיות שלהם. לא בגלל מערכת ערכים שאותה הם מבקשים, לא פעם, לקדם.
אחד מיעדי כנבחרת ציבור היה לבצר את הדמוקרטיה. להשיב את הכוח לידי נבחרי הציבור. לפני כשלוש שנים, טענתי מעל במה זו שבית המשפט העליון הפך עצמו לזירה בה מתבררות שאלות פוליטיות ומאקרו כלכליות; שאלות שאמורות היו להיות מוכרעות לא באולם בית המשפט אלא בהרבה אולמות קטנים - אולמותיהם של בתי ספר, אחת לארבע שנים, בשעה שהאזרחים נכנסים אליהם כדי להצביע בבחירות.
יש הרואים בִּכניסתו של בית המשפט להכרעה בסוגיות ציבוריות כנטישת הפורמליזם המשפטי והעדפתה של הכרעה המבוססת על מערכת ערכית גבוהה יותר. כמובן איני מקבלת טענה זו.
אני מאמינה גדולה בדמוקרטיה וּבָכֵּלים שהיא מעניקה לנו כציבור; בבחירות שהיא מאפשרת. באמצעות נבחרי הציבור וההליך הפוליטי, הדעות והאמונות השונות של חלקי החברה באים לידי ביטוי באופן המשקף ביותר.
לזהות את "מרחבי המשילות"
פורמליזם אין משמעו פסיקה במערכת נטולת ערכים. אדרבה, משמעו כיבוד ערכי הציבור כפי שבאו לידי ביטוי בתוצר בחירתם: החוק. הודעתי כאן לפני שלוש שנים, שהשופטים אותם אני מבקשת לראות הם אלה היודעים לזהות את "מרחבי המשילות" של נבחרי הציבור. אלה ישמרו על חוסנו ויוקרתו של בית המשפט העליון, אבל לא על חשבון החלשת יכולת הפעולה של הכנסת והממשלה בענייני מדיניות. שופטים הסומכים על עוצמתו של העם ובחירתו בנציגיו.
כעבור שלוש שנים, פרעתי את חובי לציבור. במהלך הקדנציה הזו ההרכב האנושי במערכת המשפט השתנה ללא היכר. למעלה מ-330 שופטים מונו לערכאות השונות, ובהם שישה שופטים לבית המשפט העליון.
לא הסתרתי את שאיפותי ביחס למערכת. בחזוני ראיתי רשות שופטת כמו בימי ענקי המשפט אגרנט ולנדאו - מכריעה בסכסוכים ומעניקה סעד לאזרח שנפגע מהשלטון. לצד זאת האמנתי שמערכת זו מוכרחה להציב לעצמה תמרורי עצור ברורים בטרם כניסה להכרעה בסוגיות ערכיות המצויות במחלוקת פוליטית.
היו אלה נשיאי בית המשפט העליון בדימוס לנדאו ואגרנט, שביד אחת ביצרו את זכויות האדם בישראל, וביד שנייה הזהירו מפני הפיכתו של בית המשפט לצד במחלוקות פוליטיות. הדגש בבחירת השופטים במהלך הקדנציה הזו הושם על מצוינות, שמרנות ושיקוף חלקי האוכלוסייה.
רוחות חדשות בבית המשפט העליון
רוחות חדשות מנשבות היום בבית המשפט העליון. זכות עמידה ושפיטות אינן טאבו יותר. קונספציות שהתבססו במערך הייעוץ המשפטי, מאותגרות לראשונה באולמות השופטים. חברי כנסת המנסים להעביר את המשחק מהמגרש הפרלמנטרי לבג"ץ - נדחים על הסף. לא פחות חשוב מכך, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נבחרו שופטות יוצאות אתיופיה, שופטת חרדית ודרוזית.
שאפתי להביא לגיוון תרבותי ורעיוני בהרכב האנושי של מערכת בתי המשפט. על הצדק גם להיראות ולא רק להיעשות, והעיקרון ימומש באופן מלא רק כשלכל גווני האוכלוסייה יהיה ייצוג בקרב השופטים. לא ייתכן שקבוצות אוכלוסייה יתדיינו בבתי המשפט מבלי שהעמידו שופטים מקרבם. אני בטוחה שהשופטות המצוינות שנבחרו הן הפתיח המעיד על ההמשך. לבאות ולבאים אחריהן יהיה הדבר מובן מאליו.
אמרו חכמים: "כשם שפרצופיהם שונים - כך דעותיהם שונות". אני גאה לומר שמערכת המשפט התברכה בשנים האחרונות בפרצופים שונים ובדעות שונות. אחידות מחשבתית אאוט, פְּלוּרָלִיזְם אמיתי - אּין.
הציונות הפכה לשטח המת
במסגרת האתגוּר המחשבתי של המערכת, הקדשתי את נאומי בכנס לשכת עורכי הדין לפני שנתיים לנחיצותו של חוק יסוד הלאום. אמרתי, שלצערי, למערכת המשפט בישראל יש גם שטחים מתים. אזורים שבהם אין היא מסוגלת לזהות דבר.
במדינה שמשטרה החוקתי הוא מארג של זכויות פרט, ללא כל התייחסות בחוקי היסוד שלה להיותה מדינת הלאום של העם היהודי - הפכה הציונות לשטח המת של המשפט. אתגרים לאומיים הם לא פעם נקודה משפטית עיוורת, שעל-פי התפיסה המקובלת היום, לא אמורים לבוא בחשבון כשמולם עומדות שאלות הנוגעות לפרט.
כך, לדוגמה, שאלת הרוב היהודי לא נתפסה כרלוונטית בחלל בית המשפט בנושא המסתננים כאשר נפסל החוק המבקש להתמודד עם התופעה. היא גם לא הייתה רלוונטית כאשר משימה ארוכת שנים כמו ייהוד הגליל ננטשה בפסק דין קעאדן, והכל בשם מערכת של הגנה על זכויות פרט.
חוק יסוד הלאום הושלם בשנה שעברה ונכנס אחר כבוד לספר החוקים הישראלי. החוק מייצר מארג חוקתי הכולל, לצד זכויות פרט, גם יסודות לאומיים חוקתיים. הוא ממלא את המושג "מדינה יהודית" בתכנים שהמהפכה החוקתית רוקנה ממנו. המבנה החוקתי החדש יביא לכך שנצליח, לצד שמירתן של זכויות הפרט, לשמור גם על הפיקדון המוסרי שלנו - מורשתנו הלאומית.
ומזכויות הכלל אל זכויות הפרט. למדתי לאורך הקדנציה שנדרש שינוי עמוק ביחס לזכויות חשודים בישראל. לפני כשנה הכרזתי כאן על רפורמת ההליך ההוגן, וזאת על-רקע העובדה המצערת שזכותם של חשודים לכבוד ולחרות נפגעת לא פעם תחת גלגלי מערכת המשפט הפלילי, גם אם לא באופן מכוון.
הזכויות לכבוד ולחרות אינן קיימות רק בשעותיהם היפות של אזרחי המדינה. החשודים, העצורים והנאשמים זכאים לזכויותיהם דווקא בשעותיהם הקשות. בשעה שהמערכת כולה מתייצבת כנגדם. במסגרת הרפורמה הקמתי ועדה למניעת הרשעות שווא בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר. כל הרשעת שווא היא כשל חמור של המערכת, ונדרשת ראייה מערכתית על-מנת להביא לטיפול מקיף ומעמיק בנושא.
הגנה על זכויות החשודים
בנוסף, יזמתי יחד עם השר ארדן הקמת ועדה ציבורית לבחינת נושא המעצרים. מערכות התביעה עושות שימוש יתר במעצרי ימים, בגיבוי בית המשפט, על-אף שרוב העצורים מסיימים את ההליך ללא כתב אישום. שלילת חרות של אדם צריכה להיות האפשרות האחרונה בהחלט לאחר שנשללו חלופות אחרות.
לצד זאת, נכנסתי לעובי הקורה של נושא צילומי חשודים באולמות בתי המשפט. בלתי נסבל בעיני שיצר המציצנות יגבר על כבוד האדם בשעה שנשללת חרותו, ברגעיו הקשים ביותר.
במישור החקיקה, הנחתי על שולחן הכנסת סט חוקים שמטרתם להגן על זכויות החשודים בישראל. כך, למשל, חוק ניהול חקירה שמטרתו להסדיר את זכויותיהם של חשודים ושל עדים במהלך החקירה, שביקש לעגן לראשונה את זכות השתיקה באופן רחב ולא רק ביחס להפללה עצמית. וכן להרחיב את זכות ההיוועצות. אני מקווה שהמהלכים שיזמתי יתעצמו ויושלמו בממשלה הבאה ויביאו לביצור זכויות האדם בהליך הפלילי, ולצמצום הרשעות השווא.
הרעיון הוא של אהרן ברק
לפני למעלה משנה פרסמתי את תזכיר חוק יסוד החקיקה הכולל תוכנית חוקתית רחבה.
גבול סמכויותיהן של הכנסת והממשלה קבוע כיום בחוקי יסוד ייחודיים, אך מהלך חקיקה נוסף נדרש כיום כדי להגדיר באופן מדויק גם את סמכויות בית המשפט העליון אחרי שזה הסיג את גבולו שוב ושוב.
התוכנית מכירה בכך שביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת לאור חוקי היסוד הינה עובדה מוגמרת. עם זאת, ליבת חוקי היסוד הינם ערכים שפרשנותם שנויה במחלוקת. התוצאה הבלתי נמנעת היא התערבותו של בית המשפט העליון במחלוקות ציבוריות ערכיות. וזו, אם תרצו, הסיבה המרכזית לירידה הדרמטית באמון הציבור במוסד הכל כך חשוב הזה. התוכנית, הכוללת את פסקת ההתגברות, מייצרת דיאלוג מתמיד בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, אך מקבעת את נבחרי הציבור כפוסקים האחרונים בענייני מדיניות.
אגב, הרעיון לייבא את פסקת ההתגברות מקנדה היה של לא אחר מאהרן ברק. הוא זה שיזם את פסקת ההתגברות בחוק יסוד חופש העיסוק והוא אף הציע להוסיפה לכלל חוקי היסוד. גם אז כנראה אזל הנייר במדפסות, כי לא זכורה לי עצומת משפטנים נגד חורבן הדמוקרטיה. בתזכיר החוק גם נכתב במפורש שחוקי יסוד אינם נתונים לביקורת שיפוטית. אני מקווה שהכנסת הבאה תשלים את המהלך החשוב הזה.
השינויים אותם הובלתי, שאת חלקם פרשתי בפניכם, נעשו "לשם שמים", לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. לצערי, לא תמיד היה כך כלפי. כל שינוי גרר מתקפה מצד "מגיני הדמוקרטיה" בעיני עצמם. כל אתגור נתפס כמות הדמוקרטיה. כל רפורמה נמשלה לאויב בשער.
כיצד מפרידים בין הרשויות
מונטסקייה, האיש המזוהה ביותר עם מודל הפרדת הרשויות, כתב בספרו המפורסם על רוח החוקים לפני למעלה מ-250 שנים את הדברים הבאים: "הניסיון מורה לנו מאז ומתמיד כי כל אדם אשר בידו השררה נגרר לעשות בה שימוש לרעה. כדי למנוע את אפשרות השימוש לרעה בשררה, צריך לערוך את הדברים כך שכוח יבלום כוח".
הרבה מים עברו בנהר מאז מילים אלו. מודלים רבים של הפרדת רשויות נוסו בעולם, במידת הצלחה כזו או אחרת. הפרדת רשויות אינה תוצר של מתכון אחד ספציפי. היא תוצר של האופי הלאומי, ההיסטוריה, והתפתחות היחסים בין הרשויות בכל מדינה ומדינה.
ההפרדה אינה סטטית. היא דינמית ומתפתחת בכל דור ובכל תקופה. האיזונים והבלמים בין הרשויות מייצרים שיח מתמיד, שבעקבותיו הרשות המכוננת משתמשת בסמכותה להביא לשינויים כאלו ואחרים בכללי המשחק.
אהרן ברק, בנאומו בטקס השבעתו כנשיא בית המשפט העליון, יישם את מונטסקייה במילותיו הוא: "הרשויות שזורות וקשורות זו בזו. מתקיימת ביניהן איזון ובקרה. מטרתו העיקרית של האיזון והבקרה אינה יעילות השלטון. המטרה העיקרית היא חרות האדם". הרשויות ברבים כמובן. אין רשות שהיא מעל הכללים ומחוץ למערכת האיזונים והבלמים.
הפסיקו עם הבכי והנהי
אני קוראת לאלו הסבורים שכל תזוזה במערכת האיזונים היא קץ הדמוקרטיה - הפסיקו עם הבכי והנהי! דברו לגופו של עניין! יש תחושה שטענות חזקות מהצד השמרני נתקלות בחומות של הפחדה ודמגוגיה מהצד שני. בואו ננהל את הדיון הזה ברצינות הראויה לו.
מה שקרה במחטף בשנות ה-90 עומד להשתנות באופן דמוקרטי. והייתי רוצה לראות את מערכת המשפט נשמעת באופן אמיתי ורציני בדיון על שרטוט קווי הגבול החדשים שייקבעו על-ידי הרשות המכוננת.
הדמוקרטיה הישראלית תוססת, חיה נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה. איזונים ובלמים בדמוקרטיה אינם חד-סטריים - הם דו-סטריים. כך היה מאז ומעולם, וכך גם יהיה. חרם כלפי המשחק הדמוקרטי, יחד עם צעקות מבחוץ, איננו מועיל לשני הצדדים.
הדמוקרטיה הישראלית זקוקה למגוון הדעות. רק ליבון אמיתי יביא להפרייה ולהתפתחות. יש מקום לכולם, וחוק יסוד החקיקה שהפצתי בכנסת הקודמת צריך לשמש כבסיס לדיון הציבורי בנושא.
אני מסיימת את הקדנציה הזו בסיפוק רב. אני מאמינה שהבאתי לחיזוק ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ושתרמתי לשינוי השיח משיח של משפטיזציה לשיח של משילות. אני מודה לכם, עורכי הדין בישראל וללשכת עורכי הדין, על הבמה שניתנה לי לאורך הקדנציה להצבת יעדי.
ועד לשערי רקיע / בוודאי נגיע / עוד מעט אם לא עכשיו. / ועד לשערי רקיע / בוודאי נגיע / כי דרכנו לא לשווא.
אני מודה לנשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות ולנשיאה הקודמת מרים נאור על שיתוף פעולה פורה בניהול מערכת המשפט תוך שמירה על כבוד הדדי גם ברגעי מחלוקת. לאביחי מנדבליט וללשכת עורכי הדין על עבודה משותפת שהביאה לרפורמות גדולות בתחומים שונים. תם ולא נשלם. המהפכה השמרנית רק החלה.

תאריך:  27/05/2019   |   עודכן:  27/05/2019
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
 
תגיות / מי ומי בפרשה:
 אבי גבאי / Avi  Gabay  אבי דיכטר / Avi Dicter  אבי ניסנקורן / Avi Nisankorn  אביגדור (איווט) ליברמן / Avigdor  Liberman  אהרן ברק  אוסאמה סעדי / osama  saadi  אוסנת הילה מארק / Osnat  Mark  אופיר אקוניס / Ofir Akunis  אופיר כץ / Ofir  Katz  אופיר סופר / Ofir  Sofer  אורי מקלב / Uri Maklev  אורי יהודה אריאל / Uri Yehuda  Ariel  אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen  אורלי פרומן / orly  fruman  אורנה ברביבאי / Orna  Barbivai  אחמד טיבי / Ahmad  Tibi  איילת שקד / Ayelet Shaked  איימן עודה / Ayman  Odeh  אילן גילאון / Ilan Gilon  איתן גינזבורג / Eitan  Ginzburg  אלי אבידר / Eli Avidar  אלי כהן / Eli Cohen  אליהו בן-דהן / Eliyahu Ben-Dahan  אלעזר שטרן / Elazar Shtern  אמיר אוחנה / Amir Ohana  אנטאנס שחאדה / Mtanes  Shihadeh  אסף זמיר / Asaf Zamir  אסתר חיות / Esther Hayut  אריאל קלנר / Ariel  Kellner  אריה דרעי / Aryeh  Deri  בג"צ ההינתקות  בג"צ קול העם  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בני גנץ / Benny  Gantz  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  בצלאל סמוטריץ' / Bezalel  Smotrich  גדעון סער / Gideon  Sa'ar  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan  דוד אזולאי / David Azulai  דוד אמסלם / David Amsalem  דוד  ביטן / David Bitan  דני דנון / Dani Danon  דסטה יברקן / Desta  Yevarken  היבה יזבק / Heba  Yazbak  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  חוה (אתי) עטייה / Hava-Etty  Atia  חופש הביטוי  חופש העיסוק  חיים כץ / Haim Katz  טל  רוסו / Yal Roso  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יבגני סובה / Yavgeni Sova  יואב בן-צור / Yoav Ben-Tzur  יואב גלנט / Yoav Galant  יואב סגלוביץ' / Yoav Segalovich  יואב סגלוביץ' / yoav  segalovich  יואב קיש / Yoav Kish  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יואל קוסטנטין רזבוזוב / Yoel Konstantine  Razvozov  יובל שטייניץ / Yuval  Steinitz  יוליה  מלינובסקי / Yuliya Melinovsky  יוסף תיסיר ג'בארין / Yousef Taysir Jabareen  יועז הנדל / Yoaz  Hendel  יורם דנציגר / Yoram Danziger  יזהר שי  יזהר ניצן שי / Izhar Shay  יחיאל משה טרופר / Yehiel  Tropper  ינון אזולאי / Yinon  Azoulay  יעל גרמן / Yael  German  יעקב אשר / Yakov  Asher  יעקב טסלר / Ya'akov  Tessler  יעקב ליצמן / Yaakov Litzman  יעקב מרגי / yaakov Margi  יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton  יצחק כהן / Yitzhak  Cohen  יצחק (איציק) שמולי / Itzik  Shmuli  יצחק זאב פינדרוס  יריב לוין / Yariv Levin  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל כ"ץ / Yisrael  Katz  ישראל כץ / Israel  Katz  כבוד האדם וחירותו  כמאל מריח ע'דיר / Kamal-Mreeh Gadeer  להב הרצנו יוראי / Lahav-Hertzano Yorai  מאי גולן / May  Golan  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר פרוש / Meir Porush  מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli  מיכאל מרדכי ביטון / Michael  Biton  מיכל רוזין / Michal Rozin  מיכל שיר סגמן / Michal=Shir Segman  מיקי חיימוביץ' / Miki  Haimovich  מיקי לוי / Mickey  Levy  מירב כהן / Meirav  Cohen  מירי  רגב / Miri Regev  מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar  מנסור עבאס / Mansour Abbas  מרב מיכאלי / Merav  Michaeli  מרדכי (מוטי) יוגב / Mordhay  Yogev  מרים נאור / Miriam Naor  משה ארבל / Moshe Arbel  משה גפני / Moshe Gafni  משה כחלון / Moshe Kahlon  משה (בּוֹגי) יַעלון / Moshe  Ya'alon  משולם נהרי / Meshulam Nahari  ניר ברקת / Nir  Barkat  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סופה (סופיה) לנדבר / Sofa  Landver  סילבן שלום / Silvan  Shalom  סעיד  אלחרומי / Said Elharumi  סתיו שפיר / Stav Shafir  עאידה  תומא-סלימאן / Aida  Touma-Suleiman  עבד אל-חכים חאג' יחיא / Abd al-Hakim  Hajj Yahya  עודד פורר / Oded Forer  עוזי דיין / Uzi  Dayan  עומר ינקלביץ / Omer  Yankelevich  עופר כסיף / Ofer  Cassif  עידית סילמן / Idit  Silman  עידן רול  עיסאווי פריג' / Issawi Frej  עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz  עמר בר-לב / Omer  Bar-Lev  עפר שלח / Ofer  Shelah  פטין מולא / Patin  Mula  פנינה תמנו-שטה / Pniba Tamno-Shata  צבי (צביקה) האוזר / Zvi  Hauser  צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi  ציפי חוטובלי / Tzipi  Hotovely  קארין אלהרר / Karin  Elharar  קטרין שטרית / Kathrin  Shitrit  קרן ברק / Keren  Barak  רויטל סויד / Revital Swid  רועי פולקמן / Roee Folkman  רם בן ברק / Ram  Ben Barak  רם שפע / Ram Shefa  רפי פרץ / Rafi  Peretz  שוסטר אלון מתן / Shuster Alon  שלי רחל יחימוביץ' / Shelly  Yachimovich  שלמה קרעי  שרן השכל / Sharren Haskel  תמר זנדברג / Tamar Zandberg
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המהפכה השמרנית רק החלה
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
בבחירות חוזרות בנט+שקד עוברים!
מפוכח  |  27/05/19 19:35

פורום: ממשלה 34
+
האמת המכוערת של שלטון ביבי
רבקה שפק ליסק  |  10/05/16 08:40
 
- לידיעתך ביבי בן 68 ועובד 7/24.
הצחקת אותי  |  15/05/16 11:32
 
- עוד חסיד שוטה או טוקבקיסט מטעם ל"ת
ברוך ב.  |  22/05/16 13:26
 
- ולגופו של עניין? ל"ת
שוחר-שלום  |  26/05/16 23:01
 
- יש ביקורת על נתניהו. אך הוא
צורי   |  4/09/16 16:35
 
- צורי, אתה חייב בדחיפות להיבדק
בוקי בו יגלי  |  19/10/16 15:36
 
- קשקשן ובעיקר כלום ושום דבר ל"ת
צורי  |  2/07/17 21:37
 
- תשובה
סינדרלה   |  24/01/18 22:24
 
- אם מוגולואיד כמוך כותב
צורי  |  15/02/19 16:16
 
- אם מוגולואיד כמוך כותב
צורי  |  15/02/19 16:16
 
- אם מוגולואיד כמוך כותב
צורי  |  15/02/19 16:16
 
- חזק
תימוני  |  5/06/19 21:15
 
- הבנתי מדבריך שכל חסיד של
צורי   |  17/10/16 17:22
 
- אתה לא רק שוטה, אתה
מענה לאויל  |  25/06/17 17:49
 
- עוד סמולן ממורמר או מגיב מטעם ל"ת
דן ה  |  20/01/18 18:53
 
- עוד מרושע חסר בינה. ל"ת
ברור מאוד  |  13/06/19 05:06
 
- ביבי עסוק חלק ניכר מזמנו
שפרינצה מנהלל  |  12/06/16 09:53
 
- שפרינצה=ג'וק בביוב שלKING BIBI
ע_הראל  |  26/06/16 01:57
 
- עמוס: השבוע עבדתי בדירה עם
בבר השיפוצניק  |  17/10/16 11:51
 
- עושה נזקים 7/24 ל"ת
א.ל.  |  4/09/16 12:13
 
- מה מצחיק? שביבי גומר עם
לגולם שצוחק שם!  |  2/01/17 13:12
 
- אם היה מותר
Admoni  |  11/06/17 03:48
 
- אז עובד. ההחלטות לא לעניין.  ל"ת
מה זה שווה.  |  30/06/17 19:57
 
- זה נכון הוא עובד עלינו
בר אוריין  |  4/11/17 18:20
 
- עובד קשה, חלק עבור העם,  ל"ת
וחלק לתועלת אישית  |  27/04/18 13:51
 
- bibi is 70
dror1  |  5/08/19 07:29
 
- זו האינטליגנציה שלך הוא שמישהו
סניל  |  16/05/16 13:38
 
- למרות 'מגרעותיו' של נתניהו- גא
קורןנאוה טבריה  |  30/05/16 06:23
 
- גאון פוליטי?ואיך זה עוזר לחצי
קורן מטבריה  |  30/08/16 19:44
 
- גאון עם קבלות!עוד מתחזה פתטי
קורןנאוה טבריה  |  17/03/18 11:47
 
- לרוב אני חולק כבוד לדבריך
צורי  |  4/09/16 16:28
 
- ביבי רוה"מ הטוב מכולם מנהיג חכ
שמגר  |  4/05/18 18:06
 
- נאווה, תגובה מעולה יישר כוח
מגיב ותיק  |  9/10/16 00:51
 
- ביבי - הגרוע בראשי הממשלות!
עזרא מנצור  |  16/10/16 23:29
 
- לפחות גדול הנוכלים שבהם
מר קרוק  |  12/07/17 18:51
 
- נתניהו הטוב שברוה"מ
אהוד ברק  |  26/11/17 17:55
 
- לנאוה, קשה לי לקרוא את דבריך
חוקר משטרתי  |  17/10/16 03:54
 
- בחייאת חוקר משטרה, תהיה גבר ות
קורןנאוה טבריה  |  17/03/18 11:21
 
- נאוה קורן - היי ברוכה ! ל"ת
בן הארץ  |  26/10/16 15:24
 
- תפתחי את העיניים
הציונית  |  14/06/17 21:58
 
- קורן לא רואה ממטר...
קופונים קופונים  |  15/10/17 14:38
 
- גםזה מפשעי בג"צ הסמולני ושות'!
ע_הראל  |  7/12/17 15:47
 
- נאוה חכמה
לך  |  11/04/18 21:17
 
- את זה אמרו על מנהיגים מסוימים
וזה נגמר רע מאד..  |  19/08/18 02:47
 
- שפק זה נתח בשר חזיר מומלח
פוליגלוט  |  25/06/16 00:52
 
- מומלח אבל טעים מאד ל"ת
טבחית מיס פיגי  |  14/05/17 23:15
 
- תמיד אמרו לי ששפק זה שומן חזיר
מונוגלוט רעב  |  13/01/18 19:00
 
- הצעת ההגבלה היא מטופשת. כאשר
בני בנקר  |  28/05/17 09:09
 
- בושה שמחלקה ראשונה מפרסמת
רבקה שפק האמיתית  |  22/10/17 18:50
 
- טבע
מיכל האמוניה  |  14/12/17 13:55
 
- הגדרותיך מטומטמות ל"ת
alice  |  14/12/17 18:57
 
- שמאל יודע היטב מהו שלטון מושחת
דורון.צ  |  15/12/17 07:57
 
- פשוט עיוורון
medan66@gmail.com  |  11/02/18 16:00
 
- כולך השמצות ושנאת חינם. ל"ת
מוטי1  |  5/05/18 21:09
 
- את מודדת הכל מהרהורי ליבך
רמי12  |  12/05/18 13:00
 
- שוב ברח לה השפק
מגיב ותיק  |  22/06/18 20:29
 
- שיפוט מהיר?
שלמה פ חיפה  |  18/03/19 08:12
 
- צריך להגביל מסיתים כמוך מלהגי ל"ת
ירדנה   |  12/05/19 19:20
 
- תת רמה שחבל"ז
מגיב ותיק  |  13/06/19 12:46
 
- צוק איתן שייך גם לבני גנץ
שמואל א'  |  24/06/19 15:35
+
יש לבחור במוצלח ביותר לתפקיד
מיכל מירושלים  |  6/06/19 14:02
פורום: אקטיביזם שיפוטי
+
לוין, דובר החונטה המשפטית שוב
רון6  |  2/06/19 09:48
+
לפעמים אתה סתם מקשקש
אריה אל תבלבל מח  |  24/04/19 11:12
 
- חוסר הבנה פשוטה של הגיון בריא
אלי ליולקו   |  24/04/19 17:06
 
- תגובה
מורי  |  2/06/19 09:09
פורום: כנסת 21
+
צד חיובי?=ליברמן רחוק מהביטחון
ע_הראל  |  30/05/19 10:08
+
אם זה נכון בחיים לא אצביע ליכו
כוכי  |  29/05/19 20:00
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
אקטיביזם שיפוטי
איתמר לוין
אומר שללא עילת הסבירות - האזרח יישאר חשוף מול רשויות השלטון    על הנימוקים המוצגים לתיקון חוק החסינות: קשה שלא להתרשם שאלו אינן הסיבות האמיתיות
איתמר לוין
יש מה לתקן בהתנהלותו של בית המשפט העליון. אפשר לדון על דרך בחירת השופטים. אלא שגורמים לא-מעטים בימין עושים זאת תוך הפצת שקרים ותוך הסתה ברורה. לא זו הדרך לנהל דיון כה חשוב. זו הדרך לזרוע פלגנות ושנאה, להפיץ כזבים ושטנה. הצורה הזאת מלמדת שלא מדובר ברצון לתקן, אלא בשאיפה להשתלטות פוליטית על בית המשפט - שמשמעותה הרס הדמוקרטיה
איתמר לוין
השופטים: חברת הבנייה מ.י שחם נדל"ן ניסתה להעביר לבג"ץ את הסכסוך האזרחי בו היא מעורבת סביב בנייה בברקן, תוך שהיא מתיימרת להיות עותרת ציבורית ומסתירה את מניעיה העסקיים
איתמר לוין
ארבעה שופטים בבית המשפט העליון, הנחשבים לשמרנים, התייחסו בשבוע האחרון לשאלת זכות העמידה של עותרים ציבוריים. ניתן להניח ששישה מבין שופטי העליון מסתייגים מהרחבתה של זכות זו - אבל גם שלא נראה בקרוב פסק דין עקרוני בנושא
זאב בן-יוסף
הגדרה של סמכויות בג"ץ בפסילת חוק שחוקקה הכנסת, דרושה מאוד כדי לחזק את הדמוקרטיה ואת אמון הציבור במערכת המשפט. היא לא תפגע בדמוקרטיה, אלא להפך: תבטיח שאף רשות לא תשתלט על חברותיה
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il