ועדת המשפטים של בית הנבחרים החלה אתמול (יום ד', 4.12.19) בשימועים לקראת גיבושו של כתב אישום אפשרי נגד הנשיא
דונלד טראמפ. אהרון בלייק סיכם בוושינגטון פוסט את הנקודות העיקריות מיום הדיונים הראשון.
האם ההליכים יכללו את דוח מולר?
השימועים בוועדת המודיעין התמקדו אך ורק בפרשת אוקראינה. אולם יו"ר ועדת המשפטים, ג'רי נדלר, אותת על האפשרות שכתב האישום יכלול גם טענה ולפיה טראמפ שיבש את חקירתו של התובע המיוחד בפרשה הרוסית,
רוברט מולר.
מולר עצמו לא קבע האם טראמפ ניסה לשבש את החקירה, והסביר שמאחר שלפי מדיניות משרד המשפטים לא ניתן להעמיד לדין נשיא מכהן אלא בהליכי הדחה – הוא מותיר את ההכרעה בידי הקונגרס. הפוסט כתב יום קודם לכן, כי הדמוקרטים מדברים בשקט על האפשרות להכניס את דוח מולר להליכים הנוכחיים. מובן, כי דבריו של נדלר אינם מחייבים את חבריו לסיעה, שחלקם כבר הסתייגו בעבר מעמדותיו בנושא ההדחה.
פרופ' פמלה קרלאן במרכז העניינים
זמן קצר לפני תחילת השימוע, העביר מושל ג'ורג'יה, בריאן קמפ, את ראש הסיעה הרפובליקנית בוועדה, דגלאס קולינס, למושב הפנוי של המדינה בסנאט ומינה במקומו את אשת העסקים קלי לופלר. פרופ' פמלה קרלאן מאוניברסיטת סטנפורד, אחת משלושת המומחים שזימנו הדמוקרטים, פנתה במישרין לקולינס והגיבה בתוקפנות יוצאת דופן על טענתו, לפיה השימועים אינם על העובדות אלא רדיפה פוליטית:
"אני רוצה לומר לך, מר קולינס, שקראתי את תמלילי כל העדויות, משום שלא אדבר בלי לבחון את העובדות. לכן, אני נעלבת מן הרמז לפיו כפרופסור למשפטים, לא אכפת לי מהעובדות. כל מה שקראתי בנושא הזה מלמד אותי, שכאשר הנשיא טראמפ הזמין – ולמעשה דרש – התערבות זרה בבחירות המשמשות ובאות, הוא פגע בלב-ליבו של מה שהופך את המדינה לזו שאנו נשבעים לה אמונים".
עד ייחודי של הרפובליקנים
המומחה היחיד שזימנו הרפובליקנים היה פרופ' ג'ונתן טארלי מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, שהעיד גם בהליכי ההדחה של
ביל קלינטון. הוא בא מוכן כדבעי, עם דברי פתיחה באורך 53 עמודים ומראי מקומות רבים. טראלי הדגיש, כי יש לו מעט מאוד כבוד לטראמפ – אך למרות זאת סבור שאין עילה להדחתו.
טארלי אמר, כי הוא הצביע נגד טראמפ, מתנגד למדיניותו ולדבריו, ומותח ביקורת על העלאת נושא הנטר ביידן בשיחתו עם הנשיא ולדימיר זלנסקי. "השיחה הזאת הייתה ממש לא מושלמת", הגיב על תיאורו החוזר ונשנה של טראמפ לשיחה מ-25 ביולי. אבל, הדגיש טארלי, הדחה אינה מוצדקת משום שהיא אינה התשובה לכעס פוליטי וגם לא תפחית כעס זה.
טארלי חזר על טיעון שכנראה יהיה מרכזי בעמדת הרפובליקנים, למרות שלטענת בלייק יש בו פגמים בסיסיים: ההליך מהיר מדי. "מדוע אתם רוצים לקבוע שיא של ההליך המהיר ביותר?", שאל את הדמוקרטים בוועדה. אלא שעד כה היו שני הליכי הדחה בלבד – של אנדרו ג'ונסון וביל קלינטון – ולכן אין יותר מדי קני מידה להשוואה. חוץ מזה, עברו 71 יום מאז החל ההליך והוא טרם הבשיל לכתב אישום, לעומת 72 יום מראשית החקירה ועד לכתב האישום במקרה של קלינטון. אצל ג'ונסון נדרשו שלושה ימים בלבד, וכתב האישום נשלח לסנאט עשרה ימים מאוחר יותר.
טענה משמעותית יותר של טארלי הייתה, שהשימוע מתקדם מהר יותר מאשר בתי המשפט, המעורבים במחלוקת בין הקונגרס לבית הלבן על זימון עדים ומסמכים. הוא הזכיר, כי ניקסון התפטר רק לאחר שבית המשפט העליון הורה לו למסור את הקלטות השיחות מלשכתו, ואמר, כי מעורבות בתי המשפט הוסיפה ללגיטימציה של התהליך הפוליטי.
התקפה על נדלר
הרפובליקנים הבהירו היטב, כי נדלר הוא מטרה מרכזית שלהם. החלטתה של יו"ר בית הנבחרים,
ננסי פלוסי, להתחיל את ההליך בוועדת המודיעין לא הייתה הבעת אמון ב-נדלר, מציין בלייק. מיד לאחר דברי הפתיחה שלו אתמול, הפציצו אותו הרפובליקנים בדרישות מקדימות. לאחר מכן הם קטעו שוב ושוב את דבריו של העד הראשון, פרופ' נח פלדמן מאוניברסיטת הרווארד, בהצעות לסדר, ועם סיום הצהרת הפתיחה שלו – ביקשו להפסיק את השימוע ואילצו את נדלר לקיים הצבעה כדי לדחות את הבקשה.
בלייק מציין, כי נדלר נאלץ לעצור ונראה חסר ביטחון בשאלה כיצד להתמודד עם כל אלו. אין ספק שניהול השימוע הראשון בידי נדלר לא היה חלק כפי שהיה בידי אדם שיף בוועדת המודיעין. הרפובליקנים סבורים, כי הם יוכלו להציג את נדלר כהוכחה לכך שההליך כולו אינו הוגן.
