מדי פעם מתערבת ההיסטוריה בסדרי עולם ומעמידה סולמות משלה במקום אלה שהציבו בני האדם לעלות בהם ולהגיע לשמים שלהם. עכשיו היא באה מירכתי סין, ומאמתחתה היא מפזרת נגיף מסתורי שאין יודע היכן הסתתר, אם הוא מימי ששת ימי הבריאה או אם הוא בן בניהם של נגיפים שנבראו אז ומהם הוא כביכול ברא את עצמו. אין יודע, אבל מה שאנחנו יודעים הוא שהוא העמיד את העולם על ראשו.
העולם שלמד להניע את גלגליו על בכורת הממון, נעצר. ההיסטוריה התערבה והעמידה אותו בפני ברירה גורלית בין שלטון אוליגרכיות התעשיה והסחר והממון, לבין שלטון ההמונים שועים כעניים, מורמים מעם כפשוטי העם, הקהילייה הגדולה של בני האדם באשר שם הם מפצי חיים כולם. ההמון התאחד בהרף עין והעיף את סולם הערכים של תהילת הכסף תחילה ומעל לכל למחסני הגרוטאות, חתך מן העושר הצבור ביד נסיכי הקפיטל סכומי עתק שהדעת פשוט אינה יכולה לשער אותם בדמיונה, והעמיד את העולם כולו על אספלניות זעירות המכסות איכשהו פנים ונחיריים וקבע שערכם לא רק יסולא בפז אלא שהוא האות לניצחון הפחד הקמאי מפני מלאך דומה על-פני זחיחות מלאכי הקניין והכסף והזהב והכוח והשליטה על הפלנטה ארץ הקטנה.
וההיסטוריה מדלגת לה מארץ לארץ, והבהלה מקדמת את פניה ומי שעוצר אותה מעלות על מטוסים או מהפלג באניות - מוצא אותה מגיעה מכל מקום, בלי עצור לא בגבולות ולא בתחנות בידוק ולא בצמתי חיטוי, וכל כלי התקשורת שהקימו השועים ובעלי הממון מודיעים ברבים על בואה ומכניעים את העולם כולו לפניה בתבהלה גדולה. אירוניה.
היא לא תישאר כאן. עוד מעט, כמו תמיד, היא תסתלק, והנגיף או ילך לו או ייכנע בתוכנו לתאוות החיים שלנו, והסולמות שאופסנו ייצאו שוב ויועמדו ובני האדם יעלו בהם והמונים יישארו בתחתיתם, אבל הכל יזכרו שהייתה כאן ההיסטוריה ולימדה אותם דבר או שניים, על ערכו של סולם החיים. אין יודע מתי יישכחו, אבל נדע זאת כשההיסטוריה תחליט לשוב עם משהו אחר ויצירתי באמתחתה. אשרי המחכה...
