כבר עשרות שנים שכרמי קורין, פרופסור מאוניברסיטת בן-גוריון, חי בהרמוניה עם עטלפים. חוקר את התנהלותם, עוקב אחר מסלול מעופם ובעיקר מלמד עליהם סניגוריה. לא מסובכת הייתה מלאכת ההגנה על תדמיתו של הטורף הלילי עד שהאשימו אותו בהעברת ה-COVID 19 למין האנושי. "אלה האשמות לא מבוססות שמסכנות את העטלפים תוך התעלמות מחשיבותם העצומה למערכות אקולוגיות, אורבניות וחקלאיות", טוען חוקר העטלפים הבן-גוריוני.
בימים כתיקונם לא התקשה פרופ' קורין להציג את העטלף כידיד גדול של האנושות. נתחיל בכך שיש כ-1,400 מינים של עטלפים הנפוצים בכל העולם. עטלפים הם למעשה טורפי הלילה העיקריים של חרקים ליליים, כמו למשל מיני עשים, ויש להם השפעה ניכרת על ויסות גודלן של אוכלוסיות חרקים ובהן מזיקי חקלאות רבים. אם תרצו - סוג של רגולטורים של הטבע.
"מינים רבים של עטלפים מאביקים ומפיצים זרעים של אינספור סוגי צמחים, ובהם מינים בעלי חשיבות כלכלית רבה", אומר פרופ' קורין בראיון ל
עיתון 'אבג'. "המחקרים שנעשים באמצעות עטלפים תורמים למחקר הטכנולוגי והרפואי והצפייה בגיחתם לציד היא חוויה מדהימה".
הוא חיפאי במקור ובשחר נעוריו פיתח חיבה לסיורים במערות, שם נתקל ביונק המעופף ונשבה בקסמו. "יונק מיוחד", אומר כרמי, "היחיד ממשפחת היונקים שמסוגל לעוף. את תנועתו הוא מנווט בסיוע רדאר ייחודי - סוג של סונאר ביולוגי - המאפשר לו להתמצא במרחב. לעטלף יש חיי חברה מאוד עשירים ועוד תכונות שאין בקבוצות אחרות של יונקים".
בשנת 1989 למד קורין ביולוגיה לתואר שני בטכניון ובהמשך עבר לדרום הארץ ותקע יתד במדרשת בן-גוריון בשדה בוקר. באוניברסיטה הוא מטפח דור חדש של חוקרים במסגרת הקורס "ביולוגיה של עטלפי מדבר". מחקריו מתמקדים בתרומתם של עטלפי חרקים במערכות חקלאיות ובהשפעה השלילית הנובעת מגורמים אנושיים (אור ורעש וזיהום מים) על חברות העטלפים במדבר. מחקר אחר עוסק בכימות התרומה של עטלפי חרקים במערכות חקלאיות ופיתוח שיטות ידידותיות המבוססות על עקרונות אקולוגיים להגברת פעילותם בגידולים חקלאיים שונים.
מסע ציד
"עטלפים יכולים לאכול מדי לילה חרקים במשקל של כ-50% ממסת הגוף שלהם, ערך השווה למאות ואלפי חרקים ללילה", אומר קורין, כשהוא עדיין מתפעל מביצועיו של הקליינט המסתורי שלו. לדבריו, תחשיב שנעשה לגבי פעילותם בשדות הכותנה בדרום ארצות-הברית הצביע כי תרומתם לדילול אוכלוסיות חרקים מזיקים עשויה להיות שוות ערך ל-3.7 ביליון דולרים לשנה.
שליש מכלל היונקים מתוצרת כחול לבן הם עטלפים, ובישראל יש 33 מיני עטלפים הנפוצים בכל אזוריה. עושר המינים הגדול ביותר נמצא בשמורת הר מירון, לאורך ים המלח ואזור הערבה. כשאין מגפות או מלחמות, או מגפות ומלחמות ביחד, עוקבים צוותים מטעם האקדמיה והחברה להגנת הטבע אחר מושבות העטלפים בארץ. המעקב נעשה באמצעות ספירה של העטלפים המגיחים מאתרי הלינה וההתייחדות שלהם. כל עוקב מסתייע בגלאי עטלפים ותוצאות הספירה מאפשרות לעדכן את הלשכה הרלוונטית לרישום אוכלוסין.
כל מיני עטלפי החרקים מוגנים ב'חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו 1955' ומרביתם מצויים בסכנות הכחדה בדרגות שונות. ספרו את זה לרשויות ולגורמים שונים באינדונזיה שפתחו במסע ציד והרג של עטלפים. צילומים המתעדים שריפת עטלפים בעודם בחיים הסבו לכרמי צער רב: "לקבוצת יונקים זו נעשה נזק תדמיתי בל ישוער, והחשש הכבד הוא מקטילתן ההמונית, כפי שקורה בימים אלו באינדונזיה וכפי שנעשה בעיצומה של התפרצות נגיף הסארס".
מצד שני, קשה להדיוטות להתעלם מן הראיות הנסיבתיות והדיווחים העקשניים על כך שהכול התפרץ לאחר שכמה סועדים סינים הניחו על צלחתם עטלף ואכלו מבשרו המקולקל. דעות קדומות ופחדים לא רציונליים מרתיעים רבים מאיתנו מהיתקלות עם בן דודו הרחוק של הערפד המצוי (המשחר לטרף בחלקים מיבשת אמריקה).
כנפיו הגדולות של העטלף, יחסית לגופו, מסייעות לו לרפרף ולבצע תמרונים אוויריים, אבל טעות קשה בניווט נגמרה באסון גלובאלי. שוק פירות הים בעיר הסינית ווהאן שבו מכרו בעלי חיים ללא פיקוח, כולל בשר עטלפים, סומן על-ידי מומחי בריאות בעולם כמקור ההתפשטות של נגיף הקורונה. חוקרים מהמכון לווירולוגיה בווהאן דיווחו על דגימות שנלקחו משבעה חולים מאובחנים אשר עבדו בשוק פירות הים בעיר הארורה הזאת. התברר כי הרצף הגנטי של הנגיף הקיים אצל עטלפים תואם ב-96% לרצף הגנטי של הנגיף בבני אדם, ולכן האצבעות המאשימות הופנו אליהם.
רצף גנטי
אולם במחקרים נוספים נמצאה התאמה נמוכה יותר - פחות מ-90 אחוזי זהות בין הרצפים הגנטיים, ועל סף הכרעת הדין השיגה הסניגוריה את מה שעשוי להתברר כראיית הזהב. ב-7 בפברואר הודיעה קבוצת חוקרים סינים כי יונק בעל קשקשים בשם פנגולין, שבשרו מבוקש על-ידי אניני טעם סינים, הוא כנראה הגורם המתווך שסייע להעברת הנגיף לבני אדם. תחילה דווח על התאמה של 99.9% ברצפים הגנטיים, אך בירור מעמיק יותר הוביל למסקנה כי הזהות הגנטית עומדת על 90.3% בלבד. עם אחוזים כאלה לא מרשיעים, יגידו לכם וירולוגים וביולוגים. אין כנפיים לדבר.
"מכיוון שההתאמה בין הרצף הגנטי של הנגיף שנלקח מעטלפים ומבני אדם אינה מלאה, יש צורך לבצע מחקרים נוספים", אומר פרופ' קורין. "נכון לעכשיו, מקור הנגיף אינו ודאי מבחינה מדעית ודרך הפצתו עדיין מתאימה לכותרת בנוסח 'רב הנסתר על הגלוי'".
למען הגילוי הנאות, מודה כרמי, כי בדומה לחיות בר אחרות גם עטלפים מעבירים מחלות. בעקבות התפרצויות של מחלות זואונוטיות (מחלות המופצות לבני-אדם באמצעות בעלי חיים) שמקורן במגע ישיר או עקיף עם עטלפים, התברר כי מיני עטלפים משמשים כמאגר טבעי למחוללי מחלה שונים, ביניהם מחוללי מחלות קטלניות לאדם אשר עלולות לגרום לתסמונות שונות, כולל תסמונות נשימתיות.
ממצאים אלו הובילו לסדרה של מחקרים שתכליתם הייתה להבין מדוע עטלפים אינם לוקים במחלות שהם מעבירים וכיצד מתפקדת מערכת החיסון שלהם. התוצאות היו מפתיעות, כפי שמסביר פרופ' קורין: "העטלפים איבדו משפחה שלמה של גנים המקודדים לחלבונים אשר מעורבים בתגובה החיסונית. אובדן זה יצר מצב שבו העטלפים הפכו לסבילים לגורמי מחלה שונים והסתגלו לחיות במצב נשּאות תמידית של הגורם המזהם בלי שתתפתח אצלם תגובה דלקתית.
מדגימת מיני עטלפים נוספים התברר כי יש ביטוי קבוע של חלבונים המשמשים כאמצעי תקשורת בין התאים של מערכת החיסון לרקמות הגוף. ביטוי קבוע זה כנראה מאפשר למערכת החיסון של העטלף להפחית את ההשפעה השלילית של גורמי המחלה בגופם".
ב-30 במארס 1939 הופיעה לראשונה בקומיקס דמותו של באטמן, גיבור העל הבדיוני פרי יצירתם של ביל פינגר ובוב קיין. מותר לכם להחליף את יריביו הדמיוניים של איש העטלף בנגיף המאיים להשמיד את העולם ולהתפלל לסוף טוב.
