כסטודנטים נלהבים למשפטים חלמו רבים מעורכי הדין להפוך את העולם לצודק יותר, לתקן עוולות חברתיות וללחום למען זכויות האדם. חלק חלמו להתעשר, ואחרים להיות שופטים בבית המשפט העליון.
עם השנים הביאו הניסיון, השחיקה המקצועית, המחויבות המשפחתית, הבגרות וההתפכחות מהפנטזיות את רוב עורכי הדין לחלום על דברים גשמיים יותר כמו כסף.
סקר של לשכת עורכי הדין, שנערך לרגל פתיחת שנת המשפט תשע"ג בקרב כ-3,500 עורכי דין, מעלה כי כ-60% מהם חולמים להסתדר טוב יותר מבחינה כלכלית; 22% חולמים לטוס לטיול ארוך בחו"ל; כ-11% מפנטזים על הסבה מקצועית, ו-7% חולמים למצוא אהבה.
עד שהם יעלו על הטיסה להגשמת החלום, מתגלה כי רוב גדול של כ-70% די מרוצים או מרוצים מאוד ממקום העבודה שלהם. 43% מהמשתתפים די מרוצים ממקום עבודתם, 29% מאוד מרוצים, 18% די לא מרוצים ו-10% כלל לא מרוצים.
לשאלה מהי לדעתך הבעיה המרכזית במקצוע עריכת הדין השיבו כ-50.5% כי הצפת המקצוע היא הבעיה המרכזית. השחיקה במעמד המקצועי מטרידה 23% מעורכי הדין שהשיבו לסקר, ואילו הירידה בשכר, הנגזרת משתי הבעיות הקודמות, מציקה ל-14.5% מהמשיבים. תרבות הדיון בין עורכי הדין היא הנושא הכי פחות בעייתי מבחינת עורכי הדין: רק 12% מהם השיבו כי זוהי הבעיה המרכזית במקצוע.
אם היו עורכי הדין נכנסים לנעליו של נשיא בית המשפט העליון, הדבר הדחוף ביותר שבו היו מטפלים הוא העומס בבתי המשפט - זהו לדעת 61% מעורכי הדין הנושא שמצריך את הטיפול הדחוף ביותר על ידי נשיא העליון. הנושא השני שבו יש לטפל, לפי שיעור המצביעים, הוא התמקצעות השופטים - שבו בחרו 27% מהמשיבים. הבעיה הדחופה השלישית היא שיפור מערכת המחשוב של בתי המשפט, נט המשפט. 9% מקרב עורכי הדין ענו כי זהו הדבר הדחוף ביותר שצריך להיות על שולחנו של הנשיא. רק 3% מעורכי הדין רואים בהצעה שקידמה הנשיאה בדימוס,
דורית ביניש, שלפיה בית המשפט העליון ייהפך לבית משפט חוקתי, את הדבר הדחוף ביותר שבו היו מטפלים לו ישבו בלשכת הנשיא.
בשעות הפנאי שלהם, מגלה הסקר, רבים מעורכי הדין נוטים להזניח את הכושר הגופני שלהם: 46% מהמשיבים ענו כי הם עוסקים בפעילות גופנית די מעט; 19% מהמשיבים כלל לא עוסקים בפעילות גופנית; רק 7% מהמשיבים ענו כי הם עוסקים הרבה מאוד בפעילות גופנית, ואילו 28% ענו כי הם עוסקים בפעילות גופנית די הרבה.
48% לא היו בוחרים במקצוע
כאשר עורכי דין נכנסים לאולם השופט הם נחלקים מיד לשניים: הסניגורים שמייצגים את הנאשם מתיישבים בצד אחד של האולם והתובעים שמייצגים את המדינה מהצד השני. השיוך ברור וההפרדה הפיזית של שולחנות עורכי הדין, מצד שמאל או ימין של השופט מסמנת את הצד אותו מייצגים עורכי הדין.
תוצאות הסקר מצביעות על חלוקה אחרת בין עורכי הדין: אלו שבוודאות היו בוחרים במקצוע עריכת הדין ואלו שכנראה היו עושים בחירה אחרת. 52% מהמשתתפים השיבו כי כיום היו עושים את אותה בחירה שהביאה אותה ללמוד את מקצוע עריכת הדין. 33% השיבו כי לא נראה להם שהיו עושים את אותה בחירה מקצועית. 15% מקרב המשיבים לא היו עושים היום את אותה בחירה מקצועית שהביאה אותם להיות עורכי דין.
עד כמה משתפים עורכי הדין פעולה עם הקולגות ומעבירים לטיפול הקולגה לקוחות? כמעט שליש מעורכי הדין, 31%, השיבו כי בשנה החולפת שלחו בין שלושה עד חמישה לקוחות לעורך דין אחר שאינו ממשרדם; 29% מהמשתתפים ענו שהפנו לקוח אחד או שניים לעורך דין אחר; 20% מהמשיבים לא ויתרו על אף לקוח שנכנס במפתן משרדם ולא העבירו שום לקוח למשרד אחר; 11% העבירו בין שישה לעשרה תיקים; ואילו 9% מהמשיבים היו נדיבים במיוחד כלפי עמיתיהם למקצוע, והם מדווחים כי הפנו יותר מעשרה לקוחות לטיפולם של עורכי דין אחרים שאינם ממשרדם.
יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד
דורון ברזילי, אמר בהתייחס לתוצאות הסקר כי "הקולות מהשטח מצביעים על כך שהבעיה העיקרית של המקצוע היתה ונשארה הצפת המקצוע. נושא זה יעמוד במרכז פעילות הלשכה במהלך השנה הקרובה, שתעמוד בסימן מיגור התופעה". ברזילי ציין כי בכוונתו להתעקש על יישום מסקנות הצוות לבחינת שיפור מעמד המקצוע בראשותו של מ"מ ראש הלשכה, עו"ד ד"ר
משה וינברג. לדבריו, "המסקנות שהוגשו לאחרונה לשר המשפטים כוללות הארכת תקופת ההתמחות ושינוי מבנה בחינות ההסמכה לכאלה שהלימוד להן מעניק כלים פרקטיים והבוחנות יכולת חשיבה וניתוח".
בלשכת עורכי הדין סימנו את תופעת הסגת גבול המקצוע ככזו שפוגעת בפרנסה של עורכי הדין. לכן, אומר ברזילי: "הלשכה תמשיך להגן על זכויות חבריה, ותוביל את המאבקים בכנסת, בממשלה, בעתירות לבתי המשפט ובכל זירה שבה נידרש. הכל תוך השקעת כספים ומשאבים לניהול מאבקים דוגמת המאבק המוצלח שמנוהל נגד המרכז למימוש זכויות רפואיות ודומיו".
