התנ"ך של טיולי האוכל חוזר

עזרא מסובב חצי ראש. הוא מחייך את חצי חיוכו העקום. "תמלאי לי כאן עוד קצת רעל", הוא מטה את כוס הוויסקי המתרוקנת כלפי הברמנית. עזרא מרמלשטיין הוא חבר, ואולי גם סוג של אח גדול, אבא, מושא להערצה ולקנאה. האיש שכולם היו רוצים להיות. שתיין מצחיק וגס רוח, רודף שמלות (בעבר), סוג של האנטר תומפסון מקומי כמו שכתבו רבים. אבל עזרא הוא הרבה יותר מזה. הוא איש עצוב ועדין נפש (בלי לוותר על הגסויות וההומור), אוהב אדם אמיתי (למרות שזרק כבר לא מעט חברים מהבר, מבלי שנתן להם אפשרות לחזור או להשלים איתו). הבר של עזרא, בר-בוניה, הוא אחיהם הקטן והמשוגע של שתי הברבוניות הסמוכות - מסעדות הדגים הוותיקות וה"נורמליות" שלו השוכנות האחת מעבר לכביש והאחת מעבר לקיר (ואפשר לעבור בין הבר למסעדה מבלי לצאת לרחוב, אף כי האוכל היוצא מאותו מטבח טעים יותר בבר מאשר במסעדה). עזרא טוען שהבר הקטן והצר שלו, שקירות העץ שלו משווים לו חזות של סאונה פינית, הוא הטוב בעולם. אין ספק. בעיקר בגלל עזרא עצמו, אבל גם בגלל הברמניות היפות והבירה הטובה מהברזים: בקס או אֶרְדִינְגֵר הגרמניות או גינס האירית. הסשימי כאן הוא הטוב בעיר, ואינו דומה כלל לסשימי של מסעדות יפניות. הוא טרי יותר, ואליו מצטרפים ברבוניות מטוגנות, מוזיקה אדירה, ושכנים נפלאים על הבר, במיוחד בצהריים - אוסף חד פעמי של רודפי רוח, הוזים, שיכורים, מסטולים, עורכי דין נכלוליים, מעצבות אופנה מגוחכות, פרחות, סמי-עבריינים, דייגים בדימוס, שדרני רדיו עצבניים, צלמי הערוץ הראשון, ושאר נפלאים ונפלאות. ענן העשן והבלוז. ענן הרעש והמחשבות הנוגות שמעליו או מתחתיו. ענן החיים. ובין כל אלה - עזרא. עזרא, אני אוהב אותך. לחייך, לבריאותך. בן יהודה 192, 03-5241961 א-ה 12:00-03:00, שישי 12:00-18:00, שבת 12:00-03:00 לא כשר מחיר בינוני-גבוה גישה נוחה לנכים