מלך חדש תחת גדעון לוי

גדעון לוי בהלם! ריצת האמוק שלו במסלול תיעוב מדינת-ישראל על כרעיה וקירבה, ריצה שהייתה ריצת-סולו במשך שנים - מאויימת!!! שנים הוא עושה לילות כימים לחטוף יריקות בפרצופו עם קריאות הבוז לבדו לבדו ובלי שותפים, והנה, כל זה משתנה לנגד עיניו. לא שאין רצים אחרים במירוץ הזה! יש ויש! יש את עמירה הס, עקיבא אלדר ועוד ועוד, אבל את כולם הוא השאיר מדדים הרחק מאחור כשהוא שועט קדימה כמוביל ללא מתחרים. פתאום, בלי כל אזהרה מוקדמת, כתר הכסילות מבקש להחליף ראש. איש לא שם לב כיצד הגיח לו מאחורי סירי השירים המשורר יצחק לאור לטעון לכתר. לשונו מושחזת הרבה יותר משל גדעון לוי, רעיונותיו מגוונים להפליא מיבשושיותו של הג'וניור, הוא חסון, רענן, פורח ומלבלב, אין לגדעון לוי סיכוי נגדו אם מחמת התשישות ואם בשל האסימון שסוף-סוף נפל לו והוא מתחיל להבין שאין למסלול הזה קו סיום. עוד מעט נשמע את התרועה - הידד! המלך מת, יחי המלך החדש! "מי צריך את זה?" זועקת כותרתו של גדעון לוי לשווא. זה כבר לא מעניין מה "צריך" וּלְמה הוא מתכוון במילה "זה". הרי בידוע הוא שגדעון לוי כתב מאמר אחד ויחיד בכל הקריירה האומללה שלו והוא רק מחליף שמות של אנשים ומקומות ולעתים עין עקורה במקום אוזן תלושה. די, זה כבר לא מרגיז ואפילו משעמם. אין מנוס מלהסיק שעבר זמנו, בטל קורבנו, והוא מתבקש לזוז אחר כבוד וּלפנות את הדרך. ככלות הכל מגיעה לו מנוחה והוא לבטח זקוק לה נואשות. כמה זמן אפשר להעמיד פנים של טריות? די, העובש מתפשט והניחוח? שלא נדע! כוכב עולה - לאור "ואיך יקראו לברבוניות!" קוראת כותרתו של יצחק לאור בלבביות. אח... העיניים תרות בשקיקה אחר כל אות במאמרו המתובל. איפה גדעון לוי ואיפה יצחק לאור? תהום לשונית ורעיונית פעורה ביניהם. הנה, זה יריב ראוי לשמו לכל יהודי לאומי גאה! יש ארגומנטים, יש סיבות ומסובבים ובעיקר יש עניין לדון בו, להתווכח עליו ואפילו לריב מריבה הגונה. הפעם, נדרש יצחק לאור לשמות שכונות ואתרים בעברית לעומת שמותיהם בערבית. "ואדי ערה" במקום "נחל עירון" שלא השתרש, "ג'באלייה" שמשתנה לאיטה ל"גבעת עלייה", "שפעמר" הערבית שאפילו הערבים קוראים לה כבר "שפרעם". לצד אלה הוא מונה את שמות הדגים שאנחנו אוכלים - מי אוכל "אמנוּן"? המלצר לא יבין אם לא תגיד לו "מוּשט"! וכך עם "פארידה", "בארבוניה" ו"לוקוס". שפתיים יישקו! אני מצפה בכליון עיניים להתייחסותו לשמות שכן נכחדו לחלוטין כמו "סארוּנָא", "מחלוּל", "סאלמֶה", "סומֵייל", "שייח' מוניס", "יאזוּר"... אלה השמות המעניינים את הערבים באמת! לא מיגרון ולא עֹפרה. אנא לאור, אל תכזיב!