קטע הלקוח מספר אותו כתב אחד מחכמי תימן היהודיים לפני כ-700 שנה עשוי אולי לרמז על שנת התגלותו של המשיח. בקטע מספרו של החכם נתנאל בן ישעיה "אוצר החכמה" מלפני 691 שנה (1329), המופץ בימים אלה, מובא ששנת תש"ף היא שנת הקץ. על-פי הספר (עמ' שפג), הדבר נרמז מן הפסוק "וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ" [ויקרא כו מג], המילה יען בגימטריה היא כמניין תש"ף (780) [נו"ן סופית שווה 700], משך השנים של המלכות הרביעית - תקופת הגלות האחרונה אותה חזה הנביא דניאל. הפסוק המלא מדבר על גלות הנגרמת כתוצאה מחילול השבת ("וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם" ולפי הכתוב, עד שנת יע"ן תעזב ארץ ישראל מבניה. ומדוע דווקא יען? "נִרְאֶה לְהוֹסִיף שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל הָעוֹף הֲכִי גָדוֹל שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם שֶׁנִּקְרָא יָעֵן (וְיֵשׁ שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בַּת יַעֲנָה), לְרַמֵּז שֶׁהוּא מְסַמֵּל אֶת הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה בְּיוֹתֵר. וְעוֹפוֹת אֵלּוּ מַגִּיעִים לְגֹבַהּ 2.6 מֶטֶר לְרַמֵּז עַל שֵׁם הוי”ה [שם ה'] שֶׁעוֹלֶה 26 שֶׁנִּמְצָא עִם עַם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם. וְכֵן עוֹף הַיַּעַן רָץ עַל הַיַּבָּשָׁה מַהֵר יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹפוֹת, לְרַמֵּז שֶׁה’ מֵחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ. וְכֵן נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בַּפָּסוּק "וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם" [במדבר כ יב] הַיְנוּ עַד שְׁנַת "יַעַן" מֹשֶׁה לֹא יִזְכֶּה לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּשְׁנַת"יַעַ”ן נִזְכֶּה לַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה שֶׁיִּכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְגָאֳלֵנוּ. וְכֵן יַעַ”ן אוֹתִיּוֹת עָנִ”י שֶׁנֶּאֱמַר עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר". כלומר, מהשיח נקרא עני, יען בהיפוך אותיות. תחזיות רבות על השנה שבה יתגלה המשיח נרשמו לאורך מאות שנים, ובכולן החשבון התברר כלא נכון. כך שאין שום ודאות לגבי החשבון הנוכחי.