עלייה משמעותית במספר השכירים בהייטק:: 321 אלף שכירים ב-2019 שהם 9.2% מכלל השכירים במשק, עלייה של 8% במהלך השנה. הביקוש לעובדי הייטק, ובעיקר לעובדים הטכנולוגיים, נמצא במגמת עלייה ונכון ליולי 2019 נאמדו כ-18,500 משרות טכנולוגיות פתוחות בתעשיה: גידול של 8% במספר המשרות הפנויות הפתוחות בהשוואה ליולי 2018 - כך עולה מדוח ההון האנושי בהייטק לשנת 2019 שפרסמו (יום ד', 26.2.20) Start-Up Nation Central ורשות החדשנות.
מהדוח עולה עוד כי 7 מכל 10 עובדים בהייטק הם עובדים טכנולוגיים. העלייה במשקל העובדים הטכנולוגיים בשנים האחרונות ניכרת בעיקר בחברות הרב-לאומיות. 40% מהמשרות הטכנולוגיות הפתוחות ביולי 2019 בתעשיית ההייטק היו במקצועות התוכנה. מקצועות Cyber ו-Algorithms/Data Scientist הובילו באחוז המשרות הפתוחות ביחס לעובדים הקיימים במקצוע (33% ו-15% בהתאם), אינדיקציה לביקוש גבוה למקצועות הללו.
השכר בהייטק עמד ב-2018 על ממוצע של 22,479 שקלים לחודש כאשר השכר הממוצע בשאר המשק, לאחר ניכוי ההייטק, עמד על 9,345 שקלים. בניתוח המקצועות המבוקשים ביותר בהייטק, שבוצע על-ידי חברת צבירן, נמצא כי ישנו פער חיובי שנע בין 1.5%-8.6% בין שכר עובדים חדשים לבין שכרם של עובדים קיימים בתפקידים זהים - אינדיקציה לביקוש גבוה לעובדים.
הוצאות השכר לעובד במרכזי המו"פ של החברות הרב-לאומיות, שמספרן גדל בעשור האחרון ב 143%, גבוהות בכ-40% מהחברות המקומיות. כמו-כן, 27% מהחברות המקומיות דיווחו על מרכזי פיתוח/בדיקת תוכנה בחו"ל.
ניכר שיפור משמעותי בשילוב האוכלוסייה הערבית בהייטק: שיעור השכירים מהמגזר הערבי עלה ב-23% בין 2017 ל-2018 וב-116% בשנים 2012-2018.
בקרב האוכלוסייה החרדית, ולמרות הגידול בשנים האחרונות, הייצוג בהייטק עדיין נמוך ועמד בשנת 2018 על כ-3% בלבד, בעיקר נשים חרדיות. בדומה לאוכלוסיות אחרות הנמצאות בתת-ייצוג, המצב מחמיר כאשר בוחנים את חלקם של החרדים בתפקידים הטכנולוגיים. השוואה בין נתוני הדוח לנתוני מחקר "המקפצה להייטק" מראה כי ב-2014, כשליש מהעובדים מהמגזר החרדי - 0.7% מתוך 2.1% עבדו בתפקידי פיתוח. מכאן שהאתגר לגבי קבוצת אוכלוסייה זו הוא כפול - הגדלת מספר המשתתפים בהייטק בד-בבד עם שילובם בתפקידים טכנולוגיים בעלי שכר גבוה יותר.
לראשונה, 3% מהחברות העידו כי גייסו ג'וניורים טכנולוגיים (עובדים עם ניסיון של עד שנתיים) המגיעים מהכשרה במתכונת בוטקאמפים. עדיין יש העסקה מועטה יחסית של ג'וניורים - רק 45% מהחברות דיווחו על קליטת עובדים טכנולוגיים ללא ניסיון במחצית הראשונה של 2019.
מאז 2017, המחסור בהון אנושי מיומן להייטק עלה לסדר היום הציבורי והושקו מגוון תוכניות ממשלתיות ועצמאיות (של המגזר העסקי והחברתי) להגדלת ההיצע, בפרט באוכלוסיות בתת-ייצוג, וניכרות תוצאות חיוביות.
שיעור הנשים בהייטק נמצא בקיבעון
על אף הגידול במספרן המוחלט של נשים בהייטק, שיעורן, שעמד ב-2018 על כשליש מכלל השכירים בהייטק, לא עלה בשנים האחרונות.
בחינה לעומק של תפקידי הנשים בהייטק על בסיס נתוני הסקר, מגלה מצב חמור אף יותר: חלקן קטן ל-22% בתפקידים טכנולוגיים ו-18% בתפקידי ניהול טכנולוגיים.
מנתוני הדוח עולה כי ככל שקבוצת הגיל מבוגרת יותר, כך חלקן של הנשים בהייטק קטן. הדבר בולט במיוחד בגילאים בהן נשים רבות הופכות לאימהות - 25-44. במעבר בין גילאי 44-35 לגילאי 54-45 - נרשמת יציבות ביחס בין המגדרים, נתון ממנו אפשר ללמוד כי נשים שנשארו בהייטק לאחר גילאי ההורות המוקדמים, לא נוטות לעזוב את התחום יותר מאשר גברים באותם גילאים.
בגילאים מאוחרים יותר, הקרובים לגיל הפרישה לגמלאות, יחס הגברים לעומת הנשים שב וגדל. הסבר אפשרי לכך היא האפשרות ליציאה לפנסיה בגיל צעיר יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים. עם זאת, יש להניח כי ישנה גם השפעה בין-דורית, שכן קבוצת העובדים בגילאי 55+ משתייכת לעשורים שבהם ייצוג הנשים היה נמוך מלכתחילה, בהשוואה להווה.
פרופ' יוג'ין קנדל, מנכ"ל Start-Up Nation Central: "המשך צמיחתו של ההייטק הישראלי וחוסנה הכלכלי של ישראל תלוי בטיפול שורשי במחסור ההון האנושי הטכנולוגי. אני קורא למנהלי חברות ההייטק לאמץ גישה של גיוון תעסוקתי בגיוס העובדים שלהם והכלתם בארגון. שיטת "חבר מביא חבר" הייתה דרך יעילה לגייס עובדים בעבר, אך כיום יש צורך לפרוץ גבולות מוכרים ולהרחיב את הגיוס לעובדים מרקעים שונים - שאינם יוצאי 8200 או בוגרי אוניברסיטאות.
