אין צורך בהוצאת צו הבאה במובנו המשפטי כנגד מי שהתחמק מהוראת אשפוז, אלא ניתן להיעזר במשטרה. כך קבע (יום ב', 19.04.10) שופט בית המשפט העליון,
חנן מלצר, בערעור שהגיש אדם אשר הוצא כנגדו צו הבאה מטעם הפסיכיאטר המחוזי, כנגד תקפות הצו.
באותה פרשה הוגש כנגד יחיאל אבידר כתב אישום בגין השתתפות בשוד פיצוציה. בעיצומו של ההליך, לאחר שהנאשם הודה בביצוע העבירות, הובאה חוות דעת פסיכיאטרית (בית המשפט אינו מציין מטעם מי) אשר קבעה כי ההליכים המשפטיים יעצרו כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, וכי יוצא כנגדו צו אשפוז כפוי וזאת מכוח סעיף 15(א) ל
חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991 אשר במסגרתו נשלחים לאשפוז כפוי מי שההליכים הפליליים בעניינם נעצרו, אולם בית המשפט סבור כי הם חולי נפש הזקוקים לאשפוז שכן אינם כשרים לעמוד לדין. הנאשם לא מילא אחר צו הטיפול המרפאתי הכפוי, הוצא צו אשפוז כפוי מכוח סעיף 15(ה) ל
חוק טיפול בחולי נפש, אשר מאפשר לפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוזו הכפוי של אדם אשר לא מילא אחר הוראות צו טיפול מרפאתי כפוי, אולם הפסיכיאטר המחוזי לא הצליח לאתר את הנאשם החומק בעזרת "כוח עזר" ועל כן פנה לבית המשפט לצורך הוצאת צו הבאה.
בבית המשפט נתקיים דיון מפולפל בשאלה 'מהיכן שאובה סמכותו של בית המשפט להורות על צו האשפוז הכפוי, כאשר כל אחד מן הצדדים מציע מקור סמכות אחר (שכן, כידוע, לפי
עיקרון החוקיות אשר מעוגן גם בחוק העונשין וגם בחוק המעצרים, אין שוללים חירותו של אדם בהיעדר סמכות חוקית), וכן מהיכן שאובה סמכותו של בית המשפט העליון לדון בערר על צו הבאה זה, כאשר גם פה כל אחד מן הצדדים מציע מקור אחר לסמכותו של בית המשפט. השופט מלצר עצמו לא משך ידו מחגיגת ההתפלפלות הגדולה באשר ל"מקור סמכותו של בית המשפט להוציא צו הבאה נגד הנאשם המתחמק" כמו גם באשר ל"מקור סמכותו של בית המשפט לדון בערר" ומצא כי מקור נוסף יכול להיות מעוגן ב
פקודת בזיון בית המשפט. בסופו של הליך, כאשר ההתפלפלות המשפטית מוצתה, מצא השופט מלצר כי כל הדיון המשפטי היה מיותר מלכתחילה, וכי הפסיכיאטר המחוזי לא נדרש מלכתחילה לצו הבאה בעניינו של המערער וזאת משום שהפסיכיאטר המחוזי יכול היה להיעזר בשירותיה של המשטרה.
לטעמי, ההתפלפלות המשפטית המיותרת בסעיפי חוק כאלו או אחרים, כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דין זה, הייתה יכולה להיות פרודיה על "עיקרון שלטון החוק" במובנו הובריאני - בירוקרטי, תוך יצירת מצג שווא כאילו המשפט כולו מושתת על התפלפלות נוקדנית בסעיפי חוק כאלו או אחרים במקום בסוגיות של מהות, אשר בעבעו מתחת לפני שטח-הטקסט של פסק דין זה, אך לא ההינו לבעבע ולבצבץ מעל לפני השטח משום שכל הצדדים לדיון עסקו בהתפלפלות אשר עסקה בסעיפים הקטנים אך החמיצה את העניין המהותי. ביקורתי על פסק הדין - במאמר נפרד.
