כשפשטו השמועות - בעקבות התמונה ה"מפלילה" כי רימה פאקיה הינה חשפנית לשעבר, אשר זכתה שלא כדין בתואר המהוגן "מיס אמריקה" (תואר אשר דורש לא רק רגלים חטובות, שיער-פנטן, מראה-ברבי וחיוך-קולגייט, אלא גם ידע נוסח חידון טרוויה ורצון להציל את העולם כמו שרק נשים מהממות במיוחד יודעות- ראה ערך אנג'לינה ג'ולי ואימוץ הילדים מקמבודיה) - נפוצו לכל עבר - די היה לי להתבונן בתמונתה של רימה פאקיה ולדעת -
כי לא בחשפנית מקצועית עסקינן - אלא בחובבנית נבוכה אשר רגע אחד שלה במשחק משועשע משהו עם מועדון חברות כלשהו, הוצג בטעות כ"היסטוריה תעסוקתית שלילית". לא הייתי זקוקה להכחשה שלה - ראו את הכל בתמונה!!! השרירים הנוקשים והמתקשים ברגליים - אשר מעידים שאין זה דרכה להתפתל סחור סחור בקלילות סביב עמוד חשפנות - בהונות הרגליים אשר נאחזות כטובע בקרש הצלה ברצפה, כל תנועת הגוף המגלומנית, החיוך הנבוך - ההיאחזות - שוב - כטובע בקרש הצלה או כגולש סנפלינג מתחיל בחבל - בעמוד החשפנות, אשר במקום שיהווה בן-זוג טבעי לטנגו-אירוטי היווה נקודת אחיזה לגוף שמט לנפול ולסיטואציה מביכה במקצת - שפת גופה סיפרה לי את המובן מאליו
היא לא חשפנית מקצועית ולא נעליים. היא בטח השתתפה באיזה 'ערב בנות' עם "מנחה כריזמטית למיניות" אשר עודדה את הבנות, אחת אחת, להתאמן על 'עמוד חשפנות' בכדי לפלפל את חיי הנישואין. הכחשתה הרשמית את "עברה התעסוקתי" המפוקפק - שלא היה ולא נברא כלל וכלל,
אך ורק אישרה לי את שידעתי. בכך מזכירה לי
מלכת היופי רימה פאקיה את ביבי נתניהו.
נכון אומנם שמצחה עטור "זהב שחור" - קרי - רעמת שיער שחורה אשר מזכירה לנו את מהפך מודל היופי של העשורים האחרונים (בעקבות תרבות ה'פוליטיקלי קורקט' בה - לא רק בלונדיניות פלטינה נחשבות ליפות, אלא גם "שחורות ונאוות"), ומצחו של ביבי מנסה להתכסות בשערה לבנה אחת כמו ששלושה ילדים עניים מתכסים בשארית שמיכה אחת.
הדמיון ביניהם אינו נובע מכך שגם ביבי נתפס בעבר "על חם" בפרשיה שכלל לא הייתה ולא נתקיימה - קרי - קלטת לוהטת שלא נולדה ולא נבראה - מצאתי דמיון בין השניים - בשל אי-התאמתם לסיטואציה שבה הם נמצאים - כפי שפאקיה אינה 'משתלבת' בבמת החשפנות, כך ביבי אינו מתאים לראשות ה
ממשלה:-
כפי שפאקיה אינה חשפנית מקצועית - כך גם ביבי אינו ראש ממשלה מקצועי, הוא שורד אשר נאחז בקואליציה שלו ממש כפי שפאקיה נאחזת בעמוד החשפנות, כאשר גופה - עם השרירים הנוקשית ובהונות הרגליים אשר נאחזות בבעתה בקרקע - מעיד כי זו לה
הפעם הראשונה והאחרונה שהיא אי פעם ביצעה/תבצע ריקוד דמוי ריקוד חשפנות. כמו שפאקיה אינה חשפנית - גם ביבי אינו
מדינאי - הוא שורד קואליציוני מן העלובים ביותר שידענו, תוך שהוא מכתים את כל שידענו על מנהיגות ועל מנהיגים - מסוגם של מנחם בגין, זאב ז'בוטינסקי,
יצחק רבין או בן-גוריון.
כפי שלפאקיה אין (כפי שניתן לקרוא בשפת גופה בתמונה) כל מיומניות ריקוד אירוטי, אלא רק היאחזות נבוכה בעמוד החשפנות - כך גם לביבי אין שום מיומניות ניהול מדינה - אלא אך ורק היאחזות נואשת בעמוד הקואליציוני.
הגם שמופע חשפנות נועד במהותו לצפיה של גברים - פאקיה מבצעת את מופע ה"חשפנות" (שלא היה) שלה בפני קהל של נשים - ממש כמו ביבי, שאת וירטואוזיות "ראש הממשלה בכאילו" שלו, אינו מבצע כלפי ההיסטוריה, העם או העולם, אלא כלפי התקשורת, המתנחלים, ומרכז הליכוד.
ממש כפי שאין פאקיה שקועה בריקוד אירוטי אלא אך ורק במאמצים שלא לכשול ברגליה ולא להסתבך עם העמוד המסובך הזה - כך גם ביבי - אינו עסוק בניצול הזדמנויות היסטוריות או בהנעת מדיניות או בחשיבה אסטרטגית (מצידו - שתהיה פה מדינה דו לאומית, עקב סירובו להפרד לשלום מהשטחים, והתעקשותו להמשיך ולהתנחל, ושמרבית היהודים הישראלים - עקב ביטול תוכנית הליבה - יהיו בעוד שניים שלושה עשורים אברכים אשר רוכבים כלכלית על גבם של מיעוט משלם מיסים), אלא במאמצים שהקואליציה שלו לא תתפרק והוא יסיים את ה"ריקוד האירוטי" סביב עמוד הקואליציה מבלי ליפול.
מדינת ישראל כהולילנד
לפני שנתיים החלטתי לצאת לטיול רגלי בשכונה אשר בה גדלתי - שכונת "כפר גנים" בפתח תקוה, בתקווה לראות שלפחות חלקם של הפרדסים - אשר השתרעו אז על אלפי דונמים - החל מדרום פתח תקוה וכלה בצפון קריית אונו - נותרו שם. מה רבה הייתה תדהמתי לגלות שלו דונם אחד של פרדס לא נותר לרפואה, והאזור, שפעם היה ירוק-עד של פרדסים שהזכיר את ארץ ישראל המתיישבת והעובדת, הפך למפלצתיאדה - בטונאדות של שכונות אשר הוכרז כי הן "ירוקות", למרות שכל מה שהיה שם היה בטון מגעיל עם שמות אורווליסטים כגון "כפר גנים הירוקה א/ב/ג" וכו'. תהליך דומה התרחש גם בשכונות הצפוניות בתל אביב - שיכון דן, צהלה, שכונת המשתלה, ושכונה ששמה אינה זכור לי אך היא הייתה גן עדן פרוורי שכולל רחובות כגון 'הפרחים' וה'גנים' - שכונות שהיו פעם טבולות בירק, בתים פרטיים צנועים משובצים בשדות טבעיים שיד ספסר-נדל"ן לא נגעה בהם, שבהם הילדים שיחקו: גם שכונות אלו הפכו לבטוניאדה מכוערת - בתי בטון צפופים, מכוערים, אחידים אשר אינם משתלבים בנוף - ואשר נושאים שמות כמו "המשתלה", "תל ברוך החדשה" - והכל כל כך "ירוק" ו"איכותי" כאשר איכות החיים הישנה והטובה והמוכרת של צפון תל אביב של פעם - נגדעה לעד. תהליך דומה מתרחש גם בפרוורים - שפעם היו זרועי שדות תותים ("לנצח" - כמאמרו של ג'והן לנון), פרדסים, ומטעים של פירות וירקות שונים - של הוד השרון - גם שם נבנית שכונה "ירוקה" מפלצתית אשר חוסמת את הנוף, כמו אחות מטורפת אשר חונקת חולה ערירי בכרית. גם השדות שמצפון לפתח תקוה, עד לדרומה של הוד השרון, שפעם היו ירוק עד - הפכו לשפע של בטוניאדות צפופות אשר בטעות נקראות בכל מיני שמות אורווליסטים בעלי קונוטציה "ירוקה" - כגון "סביוני גן" ועוד ועוד - ירוק שמופיע רק בברושורים המבהיקים של הקבלנים, אך אינו מצוי בשטח.
בתל אביב מתרחש תהליך אחר. עיר הגנים, עיר הבהוהאוס, העיר העברית הישנה, עם בתי הבהוהאוס הקטנים, שהאגדה משנות החמישים מספרת כי תושבי תל אביב נהגו לשבת בה במרפסותיהם ולאכול אבטיח "בלילות הקיץ החמים", הופכת גם היא למכלאת בטון - בתי הבהוהאוס מאבדים את משמעותם האדריכלית כשהם מתגמדים - כמו הילד החנון שמתגמד ליד בריון בית הספר - בצילם של מפלצות בטון ענקיות. והכל "יוקרתי". פרוורי הערים - מחד, והמרכז ההיסטורי של תל אביב, מאידך, נרמסים תחת המגף הדורסני של ספסרי הנדל"ן, אשר רק מעוניינים בהתעשרות מהירה - על חשבון המרקם של מה שהיה פעם 'נוף ארץ ישראלי' טיפוסי. הם אינם מעוניינים שמפלצות הבטון שלהם יעשו קולות של "השתלבות בסביבה". הכי חשובים אחוזי הבניה וכיצד ניתן להתעשר, ומהר, מצפיפות הדיור ומכיעור המדינה. אני שמה לב שתהליך הבטוניאדה שעובר על מדינת ישראל - ומוחק כל זכר ל'ארץ ישראל הישנה והטובה של פעם', ארץ שכשנסעת בכבישיה, השתאו עיניך מן היופי המרהיב של שדות חרושים, פרדסים מגודרי ברושים, ומטעים של פירות וירקות מכל הסוגים, חלקם ארוזים בחממות, מושבים, מגדלי מים, וערים, ובתים, אך בפיזור סביר ולא בצפיפות מחרידה, תהליך הבטוניאדיזציה הזה - בא, במקביל לתהליך השחיתות וההסתאבות.
ככל שפניה הגיאוגרפים של 'ארץ ישראל הישנה והטובה' של פעם נרמסים תחת מגפי הבטון, כך גם פניה המוסריים והאידיאולוגים של המדינה נעלמים - מישהו זוכר שלפני שלושה וחצי עשורים התפטר רבין בשל 'חשבון דולרים', כאשר כיום - מושחתים ומגה מושחתים נאחזים בקרנות המזבח של "עוד לא הורשעתי"/"עוד לא העמידו אותי לדין" וגרוע מכך: "כך כולם עושים אז מגיעה לי 'הגנה מן הצדק'"? ככל שהמדינה הופכת מבוטנת (מלשון בטון), היא גם הופכת מושחתת. תמיד הייתה לי תחושה שתהליכי הבטוניאדיזציה של פני מדינת ישראל, קשורים ב-והולכים לצד תהליכי השחיתות וההסתאבות, והנה, בפרשת הולילנד - השחיתות, הסיאוב, קשרי ההון שלטון וחציית הקווים האדומים ככל שהדבר נוגע למנהל תקין - התמזגו להם באדריכלות מפלצתית אשר משתינה בקשת על המרקם הסביבתי וש'יחפשו אותה בסיבוב' ככל שהדבר נוגע להשתלבות בסביבה הגיאוגרפית הירושלמית.
