מבצע "עמוד ענן", שפקד אותנו בשבוע שעבר, דרש מכל אחד מאיתנו להתגייס למאבק הלאומי. חקלאי ישראל אינם צריכים להמתין לטלפון מקצינת הקישור כדי להתגייס לשמירה על גבולות המדינה. הם עושים זאת יום יום באמצעות זרעים, צינורות השקייה, טרקטורים ועבודת כפיים מהנץ החמה ועד שקיעה.
הפעילות החקלאית היא תמצית של חיים תחת צו 8 תמידי, השומרת על גבולות מדינת ישראל. החקלאות מבטאת את הריבונות הישראלית על קרקעות המדינה, במיוחד על אלו הסמוכים לגבול. מול החתירה המתמדת לבחינת גבולות המדינה, משמשים החקלאים כחומת מגן, המפרידה בינינו לבין חורשי רעתנו.
במהלך המבצע נפגעה שגרת חייהם של תושבי הדרום: מערכת החינוך הושבתה, מקומות העבודה נסגרו ובעלי עסקים קטנים כגדולים נפגעו כלכלית. גם חקלאי הדרום נפגעו משום שלא יכלו לעבד את אדמותיהם. הגבלות התנועה הקשות שהוטלו עליהם במהלך "עמוד ענן", מנעו מהם להגיע לשדותיהם בעת הקריטית של קטיף יבולם וכל עמל החודשים האחרונים נמוג. את ההשלכות לכך נרגיש כולנו בימים הקרובים בעליית מחירי העגבניות, ש-70% מהן מגיעות משטחי החקלאות של עוטף עזה.
כעת, כשהאבק מתחיל לשקוע והחיים חוזרים למסלולם, מעבר לשאלת גובה הפיצויים, חקלאי הדרום נאבקים בעיקר על הזכות והחובה לעבד את אדמות המדינה. החזרה לשגרה צריכה לכלול חזרה מלאה לכל תחומי הפעילות, מבלי להטיל מגבלות על המים וחזרה מהסכמים קודמים שהמדינה סיכמה עם החקלאים. הריבונות שלנו, כמדינה, לא נמדדת באמצעות חיילים וגדרות אלא ביכולת שלנו לעבד את אדמתנו עד קו הגבול. החקלאות בישראל היא הכרחית ומהווה שליחות לאומית עליה אסור לוותר ועל כן, ראוי שכמדינה חפצת חיים על ממשלת ישראל לעודד את החקלאות ולהיטיב עמה ולא להערים עליה קשיים ולהשתמש בה כשעיר לעזאזל בכל משבר כגון מצוקת המים ועליית מחירי המזון.
מעבר לכך, על מדינת ישראל להבטיח את שלומם של חקלאי הדרום כפי שהיא הצהירה בעת הבשורה על הפסקת האש כי היא לא תסבול פגיעה בשגרת חייהם של אזרחיה. על קברניטי המדינה לזכור כי דין החקלאי כדין תושבי ערי ישראל ואותה תגובה המובטחת במקרה של התקפת טילים צריכה להינקט גם במקרה של ירי בודד על חקלאי בשדה.
