X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
יום כיפור בירושלים [צילום: פלאש 90]
על החגים בחברה הישראלית
למרות שנוטים להתעלם ממנו, אחד השדות בהם מתנהל שיח זהות עמוק ואינטנסיבי בחברה הישראלית הוא שדה התרבות הפופולרית, ובייחוד האופן בו מעוצבים החגים היהודיים בחברה הישראלית התחקות אחר ציון החגים בישראל מחדדת את העובדה כי התרבות הישראלית הינה תרבות מסורתית העומדת בקשרים של השפעה הדדית עם תרבויות יהודיות אחרות
מדוע האדם הממוצע, שאינו דתי-אורתודוכסי, צם ביום הכיפורים?
ההגיון הפנימי של הצום איננו "דתי", שכן האדם הצם אינו כפוף לסמכות ההלכתית ואינו מרגיש צורך לחזור בתשובה על חטאיו הדתיים (למשל על כך שהוא גולש באינטרנט בשבת, או לעתים גם ביום כיפור עצמו, תוך כדי הצום). ההסברים שמספקים ישראלים לצום ביום כיפור מצביעים על סיבות אחרות: פינוי זמן למחשבה על היחסים האישיים עם חברים ומשפחה, הזדככות של הגוף והנפש, חיפוש אחר עילוי רוחני, ועוד

מדי פעם נשמעת הטענה כי במדינת ישראל אין שיח זהות עמוק המתמודד עם מרכיבי הזהות השונים של הישראלים ועם שאלת מקומה של המסורת היהודית בתרבות הישראלית. אך דומה שישנו תחום אחד בו שיח כזה מתנהל באינטנסיביות רבה, אלא שאנו נוטים להתעלם ממנו בגלל שאין הוא נושא אופי טקסטואלי - תחום התרבות הפופולרית. שאלת הזהות הישראלית באה לידי ביטוי בתחומי חיים רבים כמו תרבות האוכל, הלבוש, הפנאי ועוד, ובהם בולטים בייחודם החגים היהודיים הישראלים.
בחגים עוצרת החברה הישראלית את מהלכה הרגיל ומקדישה זמן לעיסוק בשאלות של זהות, גם אם באופן לא-מודע. לפיכך, בחינה אנתרופולוגית והיסטורית של הפרקטיקות הנהוגות בחגים בישראל מהווה צוהר למחקר תרבותי עמוק של החברה הישראלית. לחשיפת משמעות העומק של הריטואלים הישראלים בחגים ישנה תרומה ייחודית להבנת הזהות היהודית בישראל, שכן בניגוד לכתיבה הגותית ופילוסופית, בחגים מתבטאת הזהות היהודית בקרב שכבות רחבות של הציבור הישראלי, והדבר נעשה באופן לא-רפלקטיבי.
כך למשל, ידוע כי רובם המכריע של הישראלים חוגגים את ליל הסדר. בחינת אופי ציונו של ליל הסדר והסיבות השונות שבגללן חוגגים אותו ישראלים חושפים התלבטות בין ערכים עמוקים שונים כגון מסורת, לאומיות ותרבות. כזה הוא גם המנהג לטייל ברחוב בליל יום כיפור, שבאופן מעניין רווח בשלל מגזרים ישראלים - החרדי, הדתי, החילוני והמסורתי. כל קבוצה מעניקה למנהג זה משמעות אחרת, תוך התכתבות שונה עם המסורת, אך זוהי פרקטיקה ישראלית מובהקת המקיימת קשר מורכב למסורת היהודית העתיקה.
מחקר המתחקה אחר החגים הישראלים מלמד כי על-אף הגיוון הפנימי בזרמיה של החברה הישראלית (דתיים, חילוניים, מסורתיים, ועוד), זוהי חברה מסורתית שהרוב המכריע של חבריה נוקטים בפרקטיקות מסורתיות. החברה הישראלית מתאפיינת בהענקת כבוד למסורת מבלי להתחייב בכפיפות להלכה; לצד אמונה בסיסית באל, הרווחת בתרבות הישראלית, יש בה התנגדות חריפה לסמכות דתית ולכפייה דתית.
פרקטיקה המדגימה זאת היטב היא המנהג הישראלי חוצה המגזרים לצום ביום כיפור. מדוע האדם הממוצע, שאינו דתי-אורתודוכסי, צם ביום הכיפורים? ההגיון הפנימי של הצום איננו "דתי", שכן האדם הצם אינו כפוף לסמכות ההלכתית ואינו מרגיש צורך לחזור בתשובה על חטאיו הדתיים (למשל על כך שהוא גולש באינטרנט בשבת, או לעתים גם ביום כיפור עצמו, תוך כדי הצום). ההסברים שמספקים ישראלים לצום ביום כיפור מצביעים על סיבות אחרות: פינוי זמן למחשבה על היחסים האישיים עם חברים ומשפחה, הזדככות של הגוף והנפש, חיפוש אחר עילוי רוחני, ועוד. מנגד, לא ניתן לומר שפרקטיקת הצום ביום כיפור היא חילונית לגמרי. שהרי מבין הדרכים הרבות לעילוי רוחני ולעריכת חשבון נפש בוחר הישראלי הממוצע דווקא בפרקטיקה יהודית-מסורתית עתיקה והוא מקיימה דווקא במועד מסורתי. למעשה זוהי דרך חשיבה המאפיינת במובהק תרבות מסורתית - האדם בוחר מתוך המסורת אלמנטים שמעניקים משמעות לחייו או כאלו המתאימים לצרכיו התרבותיים, החינוכיים והפוליטיים.
נסיעה באופניים ולא במכוניות
עם זאת, כאשר בוחנים התנהגות מסורתית של חברה שלמה, קשה להצביע על הסיבה שבגללה "בוחרת" התרבות במנהג זה או אחר. כאן יש להשתמש גם במחקר ההיסטורי, הבוחן כיצד משתנות המסורות והפרקטיקות סביב חג מסוים - מהי למשל הדרך שעבר ט"ו בשבט בחברה הישראלית מחג של נטיעת עצים בקרקע ועד לחג אקולוגי המסמל את היחס לכדור הארץ. מחקר כזה מלמד כי לעתים המנהגים מעוצבים על-ידי מקריות היסטוריות, ללא יד מכוונת של ממש.
כך הוא הדבר בנוגע לנוהג הרווח לנסוע באופניים ביום כיפור תוך הקפדה שלא לנסוע במכוניות, נוהג הנאכף באמצעות לחץ חברתי. מה מקורה של פרקטיקה זו בחברה הישראלית, ומדוע דווקא היא השתרשה בצורה כה רחבה? בחינה היסטורית מגלה שכבר בתל אביב המנדטורית בשנות העשרים היה נוהג בלתי רשמי לפיו ביום כיפור אין לנסוע במרכבות או לרכב על סוסים ברשות הרבים. תל אביב סימלה אז את הפרהסיה היהודית המובהקת ביותר (בניגוד למשל לירושלים וחיפה, ערים בהן התגוררה אוכלוסיה ערבית לצד זו היהודית) ולכן במרחב הציבורי התל אביבי לא נסעו בכלי רכב - גם לא יהודים חילונים או ערבים. בשנות השבעים החלה תופעה של נסיעת ילדים באופניים בכבישי הארץ. הדבר קרה באופן ספונטני, לא-מודע ולא מתוכנן, ובעיקר ביוזמתם של הילדים עצמם, שניצלו את הכבישים הריקים ממכוניות ביום כיפור. רק בשנות התשעים התפשט המנהג גם לחברת המבוגרים, ועוצב כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.
זהו מקרה מובהק בו עיצבה החברה הישראלית מנהג מסוים העומד בזיקה ללוח השנה המסורתי; אך בניגוד לעיצוב המנהגים ברשות היחיד, כאן ה"בחירה" לעצב דווקא מנהג כזה הינה שרירותית ונובעת ממשתנים היסטוריים שונים. עם זאת, בני האדם הפרטיים המקיימים פרקטיקה זו עשויים להטעין את הנסיעה באופניים במשמעויות מגוונות, וכך לנהל שיח זהות פורה עם המסורת. כך, בחוגים מסוימים מתייחסים כיום למנהג הנסיעה באופניים ביום כיפור באופן אקולוגי, כמעין "יום ללא מכונית" הנוהג בחלק מערי אירופה. בהחלט ייתכן שיום כיפור כולו יקבל בעתיד הקרוב משמעות אקולוגית, לאור העובדה כי הוא מחזיר את הישראלים למשך יום אחד לדפוסי חברה, תחבורה ותקשורת קדם-תעשייתיים.
מחקר החגים מעלה אפוא את דמותה של התרבות הישראלית כתרבות יהודית-מסורתית, המהווה אחת מבין תרבויות יהודיות רבות אחרות (תרבות המקרא, יהדות חז"ל, התרבות האורתודוכסית של העת החדשה, ועוד רבות כמוהן). התרבות הישראלית מנהלת שיח אינטנסיבי ומורכב עם שאר התרבויות היהודיות, שאחד הביטויים המובהקים שלו הוא עיצוב החגים.
מבט זה על החברה הישראלית מאפשר לרכך מעט את הדיכוטומיה הנהוגה בין יהודי לישראלי, הבאה לידי ביטוי בשאלה הרווחת - "האם אתה יותר יהודי או ישראלי". למען האמת, דילמה זו אינה מעסיקה את היהודי הישראלי המצוי, שאינו רואה כל סתירה בין יהדות לישראליות. התרבות הישראלית היא בעיקרה מסורתית ויהודית, והיא מאמצת אלמנטים רבים מתוך המסורת היהודית העתיקה. היא חולקת עמה שפה, לוח שנה, ואף את עצם המחויבות הפרשנית למסורת. ההבדל בין התרבויות היהודיות נעוץ בשאלת המחויבות להלכה ובעיקר בתוכן השונה שכל אחת מהן יוצקת באופן פרשני לתוך המסורת. במובן זה ניתן לתאר את התרבות הישראלית כמעין ענף שהתפתח מתוך התרבות היהודית ההלכתית, אך הפך במהרה לעץ בפני עצמו, הגדל במקביל לתרבות ההלכתית תוך כדי משא-ומתן מתמיד והחלפת רעיונות וחומרים עמה.


הכותב הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן. לאחרונה ראה אור ספרו "מרדכי רוכב על סוס: חגיגות פורים בתל אביב (1936-1908) ובנייתה של אומה חדשה" בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן.
תאריך:  16/06/2013   |   עודכן:  16/06/2013
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
על החגים בחברה הישראלית
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 

פורום: חגים ומועדים
+
תודה למר נתניהו ראש הממשלה
עטרה שגב קלימי   |  8/03/15 13:05
 
- צרות מוח ולקקנית עכוז
ע. בן-יוסף  |  11/04/15 03:15
 
- חד ערוציות במחשבה היא שלך!
לאורך שנים!!!  |  23/04/15 09:08
 
- דגנרט. ל"ת
בבון זה קוף  |  10/05/15 11:04
 
- יגעל, שנאתך לביבי מוציאה אותך
מגיב ותיק  |  22/09/15 15:04
 
- לא יכול להוציא אותך מדעתך.
בבון זה קוף.  |  11/04/16 00:15
 
- ועכבר גטו הוא rat
גרמני נאור  |  22/04/19 22:14
 
- שיר כיפורים ל קלינסקי
ב.ל  |  23/09/15 11:04
 
- אתה מתחזה וכדאי שתפסיק ל"ת
ב.ל  |  22/03/16 19:08
 
- ב.ל משורר מבוזבז ל"ת
ב.ל משורר מבוזבז  |  1/01/20 07:19
 
- שנקירה הרע במיעוטו או רובו
לשון וורודה  |  17/04/16 21:29
 
- גסות רוח ושנאת חינם
אלון לוי  |  23/04/15 09:18
 
- מחרף ומגדף
מודד מוח  |  11/05/16 10:16
 
- לשון ארס במקום כיבוד האחר
תומס  |  11/05/16 19:28
 
- השמאלנים לועגים למי שמפרגן
אורי9812  |  23/04/18 21:02
 
- ביביסטן
תימוני  |  23/04/19 14:33
 
- נתניהו
דוד לוי  |  22/04/15 04:53
 
- תשלפי את לשונך מישבנו של ביבי
עזרא מנצור  |  22/04/15 13:35
 
- עקור את לשונך הגסה
שוחר-שלום  |  22/04/15 21:16
 
- משמעות החופש
אורי פ  |  23/04/15 10:46
 
- גסות רוח=שמך מעתה"עוקא מנחוס"!
ע_הראל  |  13/09/15 10:53
 
- מנצור מוזמן למרתף5- VIPבג'הנם!
ע_הראל  |  7/12/15 23:58
 
- תברח מפה לברלין אתה לא רצוי במ
ירדנה  |  22/09/17 10:00
 
- אדם ליברלי כביכול
אורי231  |  2/06/19 14:54
 
- תגובה מושתלת ל"ת
כמה כסף?  |  22/04/15 15:40
 
- what d f....ck
jj  |  12/05/16 14:32
 
- את עמוק עם הלשון. קחי אוויר... ל"ת
עזרא מנצור  |  12/05/16 20:30
 
- עטרה, מהמגיבות היותר דביליות
ברכה נורדאו  |  19/12/16 20:46
 
- עטרה כאן ביביהו, תבואי גם מחר.
סחלה  |  13/03/17 05:06
 
- הגב' עטרה קלימי
מחמוד עבאס  |  1/05/17 02:06
 
- מחמוד עבאס יחסית לסוריה....
הגועש  |  1/04/18 16:42
 
- אכן! ראש הממשלה הטוב ביותר. ל"ת
משה מיכאל  |  19/04/18 09:12
 
- הליקוקים שלך לראש הממשלה
הניה פינטר  |  10/05/19 10:56
 
- }}}די ביבי!סע הביתה לאמריקה.
די לשיסוע ופילוג!  |  8/10/19 20:38
+
בגידת הערבים
אליעזר מ  |  27/12/19 17:31
+
ערוץ 20, ערוץ המורשת, משדר
יובלשםתפוס  |  1/05/17 11:19
 
- שוכנעתי=נעביר ע20 לשובריםשתיקה
ע_הראל  |  1/05/17 18:04
 
- והשנאה שמטפטפים הערוצים האחרים ל"ת
לא מפריעה לקהה מח  |  19/04/18 09:21
+
אידיוט שימושי
אבי מ  |  19/04/18 08:53
+
לא מעניין אותי
ברברה123  |  3/05/17 13:43
 
- ברברה בית משוגעיםפ בשבילך
צורי   |  24/05/17 14:19
+
ספרו של כותב המאמר צבי גבאי
מבין  |  10/05/17 21:52
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
חגים ומועדים
יצחק מאיר
הבריח המחבר בין "עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" לבין "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" הוא "אַהֲבַת חֶסֶד", לא עשייתו שאינה מכבידה על בעלי יכולת ואפילו מעניקה להם מוניטין עליו הם נבנים לעיתים יותר משהם בונים, אלא אהבת החסד לשמו, מתן בסתר, קידוש "מַה טּוֹב" למען הטוב כשלעצמו
נבון קצב
שלא בכדי תנו חז"ל, כי כל מגמתה של מגילת רות היא ללמדנו מה שכרם של גומלי חסדים בעם ישראל. כי רק במקום בו קיימים הרגישות, אהבת הזולת, החסד, הצדק, הרחמים, הדאגה לחלש, הערבות ההדדית, שם גם יזרעו הזרעים להקמתה של מלכות בית דוד
הרצל חקק
לקראת חג השבועות מספר הרצל חקק את סיפורה של הסבתא, שהייתה עולה בחג השבועות לקברו של דוד המלך - מבקשת מרפא, מבקשת ישועה לה ולמשפחה. זוכרת כי ביום הזה בשנת תש"א נרצחו שני בניה בפרעות בבגדד
עדי וילדר
דר' שלמה צדוק
במגילת רות ישנם רמזים וסודות רבים ונראה כי ניתן למצוא בה גם רלוונטיזציה לימינו אנו. למשל בעניינים כגון: צדק חלוקתי, העסקת ילדים וגם חיזור גורלי    הרהורים על מגילת רות
רשימות נוספות
מבצע שבועות - מארחים ואופים בפעמית סטור  /  חניתה לב ארי
מבצע שבועות ברשת ההלבשה התחתונה YOU  /  חניתה לב ארי
שבועות ברשת קפה אילן'ס  /  חניתה לב ארי
הדר או הדרה?  /  ציפי לידר
שמיים וארץ נפגשים  /  אבישי אפרגון
זכר למתן תורה  /  חניאל פרבר
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il