בעקבות
הסכם אוסלו משנת 1993 היה ל
שמעון פרס חלום, כמעט כמו למרטין לותר קינג בשעתו, על שחר של עידן שלום חדש במזרח התיכון. למרבה הצער חלומו של פרס הופך בימים אלה לסיוט ביעותים שמעמיד את ישראל והעולם כולו בפני מזרח תיכון חדש, רצחני ואלים, שונה לחלוטין מזה שבחלומות. המזרח התיכון החדש הזה מכריז בגלוי על הקמת אימפריה איסלאמית-סונית מעירק עד סוריה, אשר על-פי שאיפת מייסדיה תכלול גם את ירדן ואולי גם את כוויית וחלקים מערב הסעודית. זה יהיה מזרח תיכון חדש שיונהג בידי ארגון המרצחים הלא אנושיים דאע"ש, ("המדינה האיסלאמית בעירק ובלבנט"'), אשר עם היווסדו נשבע אמונים לאל-קאעידה.
האימפריה האיסלאמית הזו שבראשה כבר עומד פנאט בשם אבו בכר אל-בגדדי שהודיע לעולם כי הכתיר את עצמו כ"ח'ליפה" (מחליפו של מוחמד) מהווה, כבר עתה, איום אסטרטגי חמור על ישראל הקטנה החייבת להיערך מבעוד מועד להתמודדות מולו.
אימרת חז"ל נודעת הבהירה לעולם כבר לפני שנים רבות למי ניתנה הנבואה. כיום נראה כי הפתגם החז"לי הזה הולם מאין כמותו לכל חולמי המזרח התיכון החדש בעקבות הסכם אוסלו. עיון קצר בהבטחות "הנבואיות" כמעט על עידן השלום שנכללו בהסכם, מגלה עד כמה רחוקה המציאות המאיימת מן החלום, כי לפתע מתגבש עלינו איום מן המזרח המאיים להחריב את העולם המזרח תיכוני שכל כך הכרנו.
תזכורת קצרה למי שאינו רוצה לזכור: כחלק מהסכם אוסלו התחייבה ישראל להכיר באש"ף כנציגו החוקי והלגיטימי של העם הפלשתיני. אז עדיין לא היה ארגון המרצחים חמאס השליט הבלעדי של רצועת עזה. כמחוות תודה הודיע אז
יאסר ערפאת כי אש"ף נוטש את דרך הטרור והאלימות והוא מתחייב לסיים בדרכי שלום את הסכסוך בין ישראל לפלשתינים. הבטיח הבטחות שמעולם לא קיים וגם לא התכוון לקיים.
כבר עם חתימת ההסכם היו בישראל רבים שהזהירו כי סכנותיו מרובות. למשל:
רחבעם זאבי הזהיר בנאום בכנסת: רצועת עזה תהיה גוף ממאיר ומוקד טרור מסוכן. מה נעשה כאשר ינחתו טילי הקטיושה מבית לאהיה על אשקלון ומבית חנון על שדרות?" והוסיף: "מעזה יגיעו טונות של חומרי נפץ ואולי גם טילי קטיושה שיהפכו את אשקלון ושדרות לקריית-שמונה של הדרום.". הגדיל לבקר את ההסכם השגוי ההוא
משה שמיר שכינה את יוזמי אוסלו "חולמים מוכי ירח" והוסיף: למי אנו מוסרים את גורל הביטחון שלנו? העתיד שלנו? ליאסר ערפאת! רוצח, ונוכל עולמי. מי שמוסר את מפתחות השלטון לערפאת מוסר אותם למעשה למי שיסלק אותו מהשלטון, למי שיירש אותו - או אפילו בצורה יותר פשוטה, למי שיפעיל את הטרור נגד ישראל בשליחותו ובעידודו".
ואכן החמאס, יורשו של אש"ף, הוכיח ממש בימים אלה את חייתיותו ואת תפיסת עולמו הבלתי אנושית כאשר שליחיו ועושי דברו חטפו ורצחו את שלושת תלמידי הישיבה הצעירים נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואייל יפרח.
תנועת החמאס כבר הפכה, למרבה הצער, חלק משגרת החיים הישראלית במסגרת המונח "פעילות טרור", הכוללת שיגור רקטות מרצועת עזה ליישובי הדרום, ירי על רכבים הנוסעים בכבישי הגדה, חטיפות ומעשי רצח. אבל כדי להבין לעומק מיהו האויב הנחוש הזה שמטרתו המוצהרת לחסל את הקיום הישראלי, חשוב מאוד לבדוק מה באמת עומד מאחורי המלה הזו. חמאס - היא תנועה איסלאמית-סונית פונדמנטליסטית פלשתינית, שמטרתה הקמת מדינה איסלאמית-דתית על כל שטחי ארץ ישראל, הכוללים הן את שטחי מדינת ישראל והן את שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, וזאת תחת המוטו: "מלחמת הקודש (ג'יהאד) היא דרכה, והמוות למען אללה הוא הנעלה בשאיפותיה".
כל מי שעיניו בראשו חייב להבין כי אנחנו חיים בתקופה שבה כבר עתה מתנהלת מלחמת עולמות בין שליחי החמאס המאמינים במוות, לביננו המאמינים בערך העליון של החיים.
מה שקורה כיום בעירק שבה מתחילה להתפתח ולהתפשט מגיפת האיסלאם הפנאטי-רצחני, כולל איומי דאע"ש להפעיל נשק גרעיני נגד ישראל, מוכיח כי חשוב מאוד, דווקא עכשיו, לעיין בכובד ראש בכתביו של המנהיג הבריטי הנודע וינסטון צ'רצ'יל" ולרדת לסוף דעתו על המוסלמים. אני משוכנע כי ראש הממשלה
בנימין נתניהו, מעריץ נודע של צ'רצ'יל, מכיר את הדברים ואולי הגיע הזמן שיפיץ אותם בעולם במסגרת מסע הסברה רחב היקף. כי כה אמר צ'רצ'יל: 'כמה איומות הקללות אשר האיסלאם הביא על מאמיניו! בנוסף לפנטיות, אשר מסוכנת לאדם ככלבת לכלב., ישנה גם ההתנהגות הפטליסטית בכל מקום בו מאמיני הנביא מוחמד חיים וקיימים. בודדים מוסלמים - הוסיף צ'רצ'יל - עשויים להראות תכונות מעולות - אבל השפעת הדת המוסלמית משתקת את ההתפתחויות החברתיות של מאמיניה. מוחמדניות (איסלמיות) היא אמונה מסיתה ואלימה.
נוכח תחילת צמיחתו והתפתחותו של המזרח התיכון האלים החדש ראוי למדינת ישראל, ובעיקר למערכת הביטחון, ללמוד לעומק את המשמעויות של האיום האסטרטגי המסתער עלינו מן המזרח המוסלמי ולהיערך לקראתו בכל תחום אפשרי: ביטחוני, צבאי, מודיעיני ומדיני. ישראל חייבת להיות מוכנה לקראת מצב חדש שבמסגרתו במקום להילחם עם יריב רצחני אחד בשערי עזה, היא תיאלץ להתמודד מול איום נרחב ופרוע בהרבה בכל מרחבי המזרח התיכון.
קיומה של ישראל איננו תלוי עוד רק במשמעות המאיימת של הגרעין האירני. האיומים החדשים הרבה יותר מסוכנים. ודווקא בשל כך אולי עדיף לישראל להתחיל לקיים שיתופי פעולה עם כל מי שמאוים מצד הגייסות הפנאטים של דאע"ש. סביר מאוד להניח כי המפתח לקיום בטוח מול הנחשול האיסלאמי המאיים טמון באיחוד כוחות ופעילויות של ישראל עם ערב הסעודית, נסיכויות ואמירויות המפרץ הפרסי, הממלכה ההאשמית וכמובן עם מצרים. כל זאת כדי לייצר חזית רחבה ואחידה לבלימת איומי האיסלאם הקטלני הצובר כוח כמו גל צונאמי. ואולי, באמת, דווקא בגלל האיום החמור הזה, יקום כאן מזרח תיכון חדש שיידע להתגונן במלוא העוצמה נוכח הסכנה שחלום הביעותים יהפוך למציאות.
