פרופסור הוד ליפסון, מגדולי המומחים להדפסת תלת-ממד, כבר רגיל לשאלת האקדח המודפס. "אין ספק שהדפסת אקדחים היא סוגיה אתית," הוא אומר בראיון שנתן למגזין הטכניון בביקורו האחרון בישראל, "אבל לא מהסיבה המדוברת בציבור. כולם מבוהלים מהדפסת נשק על-ידי טרוריסטים ופושעים, אבל להם, למעשה, תמיד יהיה זול יותר לקנות אקדחים בשוק השחור. החשש שלי הוא דווקא מילדים ובני נוער, שכיום אין להם גישה לנשק. ביום שהבאתי מדפסת תלת-ממדית הביתה, זה הדבר הראשון שהבן שלי רצה: אקדח."
ליפסון, יליד חיפה, בן 46, מתגורר בארה"ב מאז 1998. אביו הוא פרופסור סטיב ליפסון מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, וסבו - הנרי סולומון ליפסון, פיזיקאי בריטי יליד 1910, שהפך את אוניברסיטת מנצ'סטר למרכז עולמי חשוב בתחום הקריסטלוגרפיה. את התואר הראשון עשה הוד כעתודאי בטכניון, ואחרי שירות הקבע חזר לכאן לתואר שני, שהפך מהר מאוד לתואר שלישי. "אז עוד לא היו מסלולים ישירים לדוקטורט, אבל זה היה אחד התקדימים - בזכות המנחה שלי, פרופסור משה שפיטלני מהפקולטה להנדסת מכונות."
בהנחיית פרופסור שפיטלני הסתער ליפסון על הנושא שעניין אותו: יצירת מכונה שתדע לקרוא סקיצות וגם להגיב עליהן ולהציע שיפורים. "בשירותי בחיל הים ראיתי שהמהנדסים שלנו משרבטים סקיצה על נייר, ואחר כך עובדים קשה כדי לבנות במחשב את התרשים ואת הגוף התלת-ממדי. חשבתי שאם המחשב יבין בעצמו את הסקיצה, ייווצר דיאלוג אינטואיטיבי וטבעי יותר בינו לבין המהנדס. הרי סקיצה היא שפת התוכן הטבעית, היא השפה האוניברסלית של היצירתיות. היום, עם מסכי המגע, הרעיון הזה עשוי להיראות טריוויאלי, אבל כאן אני מדבר על תחילת שנות התשעים."
הראיון איתו מתקיים בפאב "נולה סוקס" בחיפה, לפני שיעלה על הבמה וירצה על תלת-ממד, רובוטיקה ואבולוציה. "למען הסר ספק, הבן שלי קיבל תשובה שלילית בסוגיית האקדח המודפס."
ילד אחר היה מדפיס אקדח בלי לשאול את אבא שלו.
בוודאי. התחום הזה, הדפסת תלת-ממד מציף סוגיות אתיות נוספות, כמו שאלת האצן בעל הרגל המודפסת - האם ראוי להתיר לו להשתתף באולימפיאדה? ואיך משגיחים על ייצור מבוזר - מילא הדפסה של תכשיטים ומאפרות, אבל איך מבצעים בקרת איכות של קסדות בהדפסה ביתית? של הגה לרכב? של מזון ותרופות? של מטוסים? אין לי תשובה פשוטה, אבל מישהו יצטרך להתמודד עם הסוגיות האלה, כמו גם עם התוכן האבולוציוני, שיוביל לכך שנטוס במטוסים שאנחנו לא מבינים לגמרי איך הם בנויים.
מה פירוש "תוכן אבולוציוני"?
זה תחום מרתק, שנכנסתי אליו בפוסט-דוקטורט שלי באוניברסיטאות ברנדיס וב-MIT. לכולנו ברור שהאבולוציה הביולוגית מייצרת מערכות מדהימות, מורכבות וקרובות לשלמות בזכות מיליארדי השנים שעומדות לרשותה. אז לנו אין מיליארדי שנים, אבל אנחנו יכולים ללמוד מהאבולוציה את העיקרון הבסיסי - התפתחות אקראית והישרדות המתאימים, במקום התכנון התכליתי שמאפיין את ההנדסה המוכרת לנו.
על סמך העיקרון הזה פיתחנו מערכת סימולטיבית שלתוכה 'נזרקו' חלקי-רובוטים שונים: מנועים, חוטי חשמל, סוללות וכו'. שני העקרונות המרכזיים שעל פיהם תוכנתה המערכת היו אקראיוּת (איש אינו מתערב בתהליך) וסלקציה מבוססת-מהירות - כלומר, ככל שגוף כלשהו, או הרכב של גופים, מתקדם מהר יותר, כך יהיו לו יותר 'צאצאים'. ההנחה הייתה כמובן שבאופן זה ייווצרו, בחלוף ה'דורות', רובוטים יותר ויותר מהירים.
במאה הדורות הראשונים לא קרה הרבה, מלבד הצטרפות של רכיבים שונים לכדי 'ערימות זבל'. כעבור מאתיים דורות החלו להיווצר 'ערימות זבל רוטטות' - כלומר הרכבים שהרטט גורם להם לנוע. הגופים האלה נעו במהירות אפסית, אבל זה היה כמובן פי אינסוף יותר טוב מהערמות הנייחות. אחרי אלף דורות כבר היו לנו רובוטים מעניינים שמתקדמים הרבה יותר מהר. בשלב הזה התחלנו להדפיס אותם.
להדפיס רובוטים?
עד אותו שלב, כל התהליך היה וירטואלי. כעת, כשהיו לנו סימולציות של רובוטים מפותחים, התחלנו להדפיס אותם בתלת-ממד כדי לראות איך הם עובדים בפועל.
זה קרה ב-1999 - עשר שנים אחרי שראיתי לראשונה, בטכניון, רכיב שהודפס בתלת-ממד. אלה היו הרובוטים המודפסים הראשונים בהיסטוריה, ומאז אנחנו מכורים להדפסה תלת-ממדית לא רק של רובוטים אלא בכלל. כי הדפסה מקצרת את הפרש-הזמן בין תכנון לייצור, ובמקרים מסוימים - גם את הייצור עצמו. לא מזמן ייצרנו רובוט של שלושה גרם, שיודע לנפנף בכנפיים ולרחף כמו יתוש. אם אני צריך צינורית כלשהי, אני כבר לא הולך למחסן או רוכש אותה, אלא מדפיס.
הרובוטים יעשו דברים במקומנו?
זו בהחלט המגמה. כבר כיום רובוטים - לפעמים אנחנו קוראים להם מחשבים או מכונות - עושים המון דברים במקומנו; אבל הרובוטיקה האבולוציונית סוללת לנו נתיב לרובוטים יצירתיים מאוד, ולא רק לרובוטים אלא לטכנולוגיות יצירתיות בכלל. בסופו של דבר, החשיבה שלנו כבולה בהמון דפוסים, אילוצים והרגלים, והמחשב - באמצעות אלגוריתמים 'עוורים' שפועלים על-פי עקרונות אבולוציוניים - יכול לנער אותנו מאלפי שנים של קיבעון ולקחת אותנו לעולמות חדשים. בעיניי, הרובוטיקאים הם האלכימאים המודרניים.
