חלומה של הרשימה הערבית המשותפת להיות מפלגת האופוזיציה ושל ראשה אימן עודה להיות ראש האופוזיציה על כל המשתמע מכך כבר לא יתגשם.
חבריה יחבשו את ספסלי האופוזיציה ביחד עם חברי "
המחנה הציוני" ו"יש עתיד" ומפלגת מרץ וכדי לנגח את ממשלת נתניהו הם יצטרכו לשתף פעולה עם המפלגות הציוניות.
בתום ספירת הקולות הכללית איבדה הרשימה הערבית המשותפת עוד מנדט וירדה מ-14 מנדטים ל-13 מנדטים.
היא הצליחה אומנם להגדיל את כוחה אך הפסידה קולות של כמה אלפי מצביעים יהודים בגלל שסירבה לחתום על הסכם עודפים עם מפלגת מרץ בגלל היותה מפלגה ציונית.
החרבות כבר נשלפות. ח"כ
עיסאווי פריג' ממרץ תקף ב-20 במרץ בראיון לרדיוס את אימן עודה וכינה אותו במילים "צבוע ודו פרצופי". הוא האשים אותו כי הוא מייצר שיח של שותפות בחברה הישראלית אך במקביל מייצר שיח של בדלנות בחברה הערבית, הוא הזכיר את דבריו של עודה כי "מי שמצביע למרץ הציונית קולו מזוהם לעומת מי שמצביע לרשימה הערבית שקולו צח".
גם חלומה של המפלגה המשותפת להיות שותפה היסטורית להפלת ממשלת הימין נגוז.
ראש הרשימה, אימן עודה מבטיח כי הרשימה תישאר מאוחדת ולא תתפרק, אך כבר עתה מסתבר כי כמה מהחכ"ים הערביים לא אהבו את העובדה שהתקשורת הישראלית והזרה התלהבה מאימן עודה והעניקה לו חשיפה עצומה שהאפילה על שאר חברי הכנסת הערביים, הגדיל לעשות כתב
עיתון הארץ רועי צ'יקי ארד שהשווה אותו לנלסון מנדלה ולצ'רציל.
אפילו אימן עודה לא ידע שהוא כזה.
הציבור הערבי הוא זה שדחף את המלגות הערביות להתאחד ולהקים רשימה משותפת שתילחם עבורו, הוא מחפש רשימה או מפלגה שתפתור את בעיותיו בתחום מצוקת הדיור, האבטלה, האלימות הגואה בישובים הערבים, הקרקעות ותוכניות המתאר המוגבלות.
רוב רובו של הציבור הזה מתעניין בבעיותיו הוא ולא בבעיות הפלשתינים בשטחים, לרבים מהם נמאס מעיסוקם המתמיד של כמה מחברי הכנסת הערביים לנסות לתפוס כותרות ולעשות הון פוליטי מהעיסוק בבעיות העם הפלשתיני על חשבון הציבור הערבי בישראל ששלח אותם לכנסת לפתור את בעיותיו.
זה יהיה מבחנה של הרשימה הערבית המשותפת, שרבים במגזר הערבי מעריכים כי התפרקותה הוא רק שאלה של זמן, האם היא תנקוט בקו בדלני-קיצוני או שתלך על קו מתון שאינו מוותר על זכויות האזרחים הערבים, תומך בדו-קיום ופועל בעיקר למען פתרון הבעיות המטרידות את החברה הערבית במדינה.
הליכה לכיוון של הקצנה מסוכנת תפגע באזרחי ישראל הערבים ותגביר את הקיטוב והניכור בין החברה היהודית לחברה הערבית. חובתה של הממשלה החדשה בישראל לפעול למען הרגעת הרוחות במגזר הערבי בעקבות מערכת הבחירות האחרונה ודברי ראש הממשלה אודות "הערבים הנעים בכמויות לקלפיות" שפורשו כאמירה גזעניתושפגעו ברבים בחברה הערבית.
הממשלה יכולה לעשות זאת ולהקדיש את המאמץ הדרוש ולטפל בבעיות המרכזיות של המגזר הערבי כדי לעקור את תחושות הקיפוח וההזנחה. דוגמה לכך היא הישוב הבדואי ערב אל-נעים בגליל שם היה השיעור הגבוה בישראל בתמיכה במפלגת הליכוד בבחירות האחרונות. הליכוד זכה ל-76 אחוזים והרשימה הערבית המשותפת ל-15 אחוזים בלבד.
לדברי התושבים,אחוזי התמיכה המרשימים בליכוד נובעים מהסיוע שנתנה ממשלת נתניהו לפיתוח ולבניית הכפר, תשתית ביוב, חשמל, גני ילדים, מגרש כדורגל ובנייה למגורים.
מסתבר שהציבור הערבי יודע להכיר תודה למי שדואג לצרכיו.
