אין כמעט שבוע החולף בציבוריות ובפוליטיקה המזרח-תיכונית, שבה אין הפלשתינים מעלים ומחדשים איומיהם בדבר הגשת תביעות נגד מדינת ישראל, בגין מה שהם מגדירים
"ביצוע פשעי מלחמה בידי ישראל בשטחי פלשתין הכבושה". מתברר ומסתבר, כי ההכרה בפלשתינים, כמדינה והגדרתם כמדינה שאינה חברה מלאה בארגון האומות המאוחדות, הלא הוא האו"ם, מאפשרת לנציגים מטעם "ממשלת פלשתין", להגיש תביעות נגד ממשלת ישראל ונגד יחידים, שפעלו והפועלים בשירותה.
עצם ועובדת הגדרתם של הפלשתינים
כ"מדינת פלשתין", בידי האו"ם, מאפשרת להם לעשות שימוש במוסדות נלווים ונספחים לאו"ם, דוגמת בית הדין הבינלאומי בהאג. כך למשל יוכלו הפלשתינים במסגרת ניהול מערכה משפטית נגד ישראל ונגד גורמי ביטחון, שפעלו והפועלים בשירותה נגד הפלשתינים קציני צה"ל, אנשי שב"כ ומוסד ושאר אנשי ביטחון, המשתייכים לגופים מוסדיים אחרים של מדינת ישראל, העוסקים בביטחון שוטף - להגיש תביעות נגד גורמים וגופים אלה, לבית הדין הבינלאומי בהאג.
מן הראוי להדגיש ולציין, כי ניהול הליכים משפטיים, בידי פלשתינים, הפועלים לכאורה מטעם
"מדינת פלשתין", בדרך של הגשת תביעות נגד מדינת ישראל וגורמי ביטחון הפועלים למענה ובשירותה, במסגרת הביטחון השוטף והמסכל נגד הפלשתינים, עלולה לפעול כחרב פיפיות נגד הפלשתינים עצמם ובכלל נגד המוסדות הרשמיים והמוכרים של
"מדינת ישראל".
כפי שהצביע ובצדק היועץ המשפטי, לשעבר, של משרד החוץ, אלן בייקר, בראיון שנתן הוא, הבוקר (יום ד', 1.4.15), ברשת ב' ברדיו, הרי עצם הכרה בפלשתינים כאזרחיה של
"מדינת פלשתין" חושפת אזרחי מדינה זו, לתביעות הדדיות ונגדיות של ממשלת ישראל ואזרחיה. כך יוכלו ממשלת ישראל ואזרחיה, יחד ולחוד, לתבוע כל מפקד זוטר מן השטח, שהורה לירות טילים - במהלך מבצע "צוק איתו" וגם/או במסגרת כל אירוע אחר, שאינו קשור למבצע זה - לכיוון אזורי צפופי אוכלוסייה בישראל, בתביעה שתוגש על ידם נגדו, לבית הדין הבינלאומי בהאג. תביעה כזו יכולה להיות מוגשת, הן בידי ממשלת ישראל, כריבון וכאחראי על תושביה, הן בידי מי שנפגעו - במישרין מידי טילים שכאלה בידי הפלשתינים, קרי, ציבור אזרחי המדינה והן בידי ממשלת ישראל והתושבים הנפגעים מפעולות הטרור, גם יחד.
דומה, כי לאור ההתנהלות ההתקפית ומקרי הרצח, הרבים לאין ספור של הפלשתינים
(בין אם מדובר בפיגועים של חוליות, יחידים, באוטובוסים, במטוסים, בפיגועי דריסה ועוד מקרים רבים שאינם נזכרים בשל קוצר היריעה), הרי לא ניתן יהיה לסיים הליכים משפטיים עתידיים וצפויים אלה, עוד שנים הרבה. במצב דברים צפוי זה של הגשת תביעות בידי פלשתינים נגד מדינת ישראל והגשת תביעות נגדיות והדדיות של מממשלת ישראל ואזרחיה נגד מדינת פלשתין ואזרחיה, הרי נראה, כי ידם של הפלשתינים, תהא על התחתונה.
לפני כמחצית השנה, פסק בין משפט בארה"ב, בעיר, ניו-יורק, כי משפחותיהם של 11 קורבנות טרור יוכלו להגיש תביעה משפטית נגד הרשות הפלשתינית על מות קרוביהם, בפיגוע רצחני שאירע בישראל. בית המשפט המחוזי של דרום ניו-יורק דחה שמונה מתשע הדרישות שהוגשו על-ידי ההגנה, לביטול התביעות, בהתאם לתיקון הראשון של החוקה. תביעה זו לבית המשפט האמריקני, הוגשה בשם משפחות הנרצחים על-ידי
"שורת הדין", ארגון ישראלי ששם לו למטרה "להילחם בטרור באמצעות הגשת תביעות אזרחיות ואמצעים משפטיים אחרים". מייסדת "שורת הדין", עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר, ועורך הדין קנט ילוביץ, ייצגו התובעים בבית המשפט האמריקני, בעיר, ניו-יורק.
כלל אחד-עשר התובעים, נרצחו בידי פלשתינים, באינתיפאדה השנייה - בין השאר בפיגוע בקפטריה בקמפוס בהר הצופים ובפיגוע באוטובוס בקו 19 בירושלים. התובעים טענו, כי הרשות הפלשתינית וחברים באש"ף היו מעורבים בפיגועים, ולכן ארגונים אלה עצמם נושאים באחריות לפיגועים. התביעה הראשונית הוגשה, בידי תובעים אלה, בשנת 2004, בהתאם לחוק האמריקני נגד הטרור, המתיר לאזרחים שנפצעו בפיגועי טרור מחוץ לארה"ב להגיש תביעות משפטיות בבתי משפט אמריקנים פדראליים. בתביעות אלה נתבעו פיצויים בסך כולל של מיליארד דול ארה"ב.
גם עתה מתקשה הרשות הפלשתינית או בשמה המכובס מדינת פלשתין לממן משכורות לאלפי השוטרים, החיילים, המורים והמורות ושאר המועסקים, בשורותיה ומטעמה. דומה, כי אם ייפרץ הסכר והפלשתינים יגשימו איומיהם לתבוע מדינת ישראל, בבית הדין הבינלאומי בהאג וממשלת ישראל ואזרחיה יגיבו, בתביעות נגדיות והדדיות בבית דין בינלאומי זה, הרי יפעל מאזן האימה, לרעתם ולחובתם של הפלשתינים ומדינת פלשתין שלהם. נראה, כי במצבה הכלכלי הקשה, עד דחוק של הרשות הפלשתינית, כיום, לא תוכל
"מדינת פלשתין", לממן, מכיסה היא תשלום פיצויים של מיליארדי דולרים שייפסקו נגדה ונגד אזרחיה. במצב דברים עתידי וצפוי שכזה, תאלץ הרשות הפלשתינית וגם/או ממשלת פלשתין, להכריז על פשיטת-רגל כלכלית מוחלטת שלה, על כל המשתמע והכרוך בכך.
