דאעש תפס את הכותרות בימים האחרונים בשני כיוונים הפוכים. האחד: פיגועי התופת שביצע בבריסל. השני: המפלות שהוא סופג בעירק ובסוריה. האם היה או יהיה קשר בין הדברים?
כדי לענות על כך, נקדים שאלה רטורית: מה הפך את דאעש לארגון הטרור שכל העולם מדבר עליו ושמדינות רבות כל כך נלחמות בו? התשובה: יחסי הציבור שלו. היו ויש ויהיו ארגוני טרור רצחניים לא פחות, אבל עד כה לא היה ארגון שמינף בציניות כה רבה - וחייבים לומר: בתחכום כה רב - את הרצחנות שלו, כפי שעושה זאת דאעש.
אם נלך שנתיים אחורה נמצא, שאמנם דאעש עלה לכותרות כאשר ביצע מתקפת בזק מוצלחת במהלכה נפלו לידיו חלקים ניכרים מעירק, אך לתודעת הציבור הרחב בעולם הוא הגיע כאשר החל להפיץ באינטרנט את סרטוני עריפת הראשים. האמריקני ג'יימס פולי היה הקורבן הראשון, ואחריו באו רבים אחרים. וכאשר נדמה היה לדאעש שהוא מיצה את אופן הרצח הזה, חיפשו אנשיו דרכים עוד יותר מקוריות באכזריותן: הטבעה בתוך כלוב, שריפה בחיים, פיצוץ שורה של קורבנות, דריסה על-ידי טנק, שיגור טיל לרכב בו ישבו הנרצחים.
זה עבד. העולם ראה - והתחלחל. צריך להבין, שאנשי דאעש להוטים להילחם נגד הכופרים. לכן, התוצאה של אותן רציחות ברוטליות - המאבק העולמי נגד הארגון - אינה בהכרח שלילית מבחינת תפיסת העולם שלו. במילים אחרות: האכזריות היא אחד מיסודות הפעולה המרכזיים של דאעש, משום שכך הוא מקבל תשומת לב, שבעקבותיה באים מאות ואלפי מתנדבים מרחבי העולם. מעט מאוד בלגים, צרפתים, אנגלים או גרמנים היו יוצאים למדבריות סוריה ועירק, אלמלא היו רואים את הסרטונים ונכבשים בידיהם.
כעת, יש לדאעש בעיית יחסי ציבור: הוא מפסיד. צבא עירק פתח במתקפה לסילוקו ממוסול, העיר החשובה ביותר שנפלה בידיו, וזאת אחרי שכבר צמצם את השטח בו שולט הארגון. צבא סוריה שחרר את תדמור, שהייתה אחד הסמלים המרכזיים להצלחתו של דאעש במדינה זו. תבוסות הן כמובן כלי גיוס גרוע במיוחד.
לאחר מפולות קודמות (למשל: לאחר שסולק ממחוז דיאלה שבמזרח עירק ולאחר שהותקף בעיר רמאדי שבמערב המדינה), ביצע דאעש פיגועים בחלקים אחרים של עירק. ולא רק בעירק. ערב הפיגועים בפריז בנובמבר שעבר, ספג דאעש שורה של מהלומות משמעותיות בעירק. מקרה? ממש לא בטוח.
המסקנה היא, שאין להתפלא אם השבועות הקרובים יהיו עדים לפיגועים כואבים נוספים באירופה ואולי גם בארה"ב, או לכל הפחות לנסיונות לבצע אותם - כדי שהתדמית שלו תהיה של מנצח ולא של מובס, של פוגע ולא של נפגע. מובן, שאין זה אומר שצריך להפסיק את המערכה נגד הארגון. ההפך הוא הנכון. זה כן אומר, שאסור להוריד אפילו לרגע את רמת המוכנות והאבטחה, כי ככל שדאעש יפסיד יותר - הוא ינסה להיות רצחני יותר.