ממשלה בראשות הלייבור עלולה להחרים מניות בשווי 300 מיליארד ליש"ט ב-7,000 חברות בריטיות גדולות ולחלק אותן לעובדי החברות – קובע ניתוח של פייננשל טיימס. גם 2.6 מיליון בעלי הנדל"ן בבריטניה עלולים להתייצב בפני קושי משמעותי אם הלייבור ינצח בבחירות הבאות, שכן המפלגה עשויה ליזום תוכנית שתאפשר לשוכרים לרכוש את הנכסים ולהעלות את המיסים על בעליהם.
ממשלה בראשותו של ג'רמי קורבין תהיה השמאלנית ביותר בהיסטוריה של בריטניה, קובע פייננשל טיימס, שכן הנהגת המפלגה נחושה בדעתה להעביר את מרכז הכובד מן המנהלים והבעלים אל העובדים והשוכרים. בתחום המניות מדובר בתוכנית לפיה חברות המעסיקות למעלה מ-250 עובדים, יחויבו להעביר 10% ממניותיהן לעובדיהן בקצב של אחוז לשנה במשך עשור. חלק נוסף בתוכנית הוא דיבידנד של עד 500 ליש"ט לשנה לכל עובד, כאשר על יתרת הרווחים יוטל מס של 100%.
הלייבור מעולם לא נתן הערכה מספרית של תוכנית זו. החישוב של פייננשל טיימס מבוסס על כך שההון של כל החברות הרשומות בבריטניה הוא 5.5 טריליון ליש"ט, וש-57% מן המחזור של כל החברות נוצר בידי 7,000 הגדולות שבהן. מכאן, ששווי השוק שלהן הוא 3 טריליון דולר – ושווי המניות אליהן לוטש הלייבור את עיניו הוא 300 מיליארד ליש"ט. לשם השוואה: מס החברות שהטילה ממשלתו של
טוני בלייר בשנות ה-90 הסתכם ב-4.8 מיליארד ליש"ט, כך שמדובר בתוכנית שאינה בת-השוואה לשום תקדים שהוא.
מאט קילקוין ממכון אדם סמית אומר, שמדובר בהפקעה לכל דבר. "המשקיעים הגדולים ביותר במדינה הם קרנות הפנסיה, שיראו כיצד מיליארדים נמחקים מספריהן, כך ששווי הפנסיות של כולנו יירד. זוהי הפשיטה הגדולה ביותר על נכסינו בדורות האחרונים". שר האוצר בממשלת הצללים, ג'ון מקדונל, טוען, כי שיעור גדול יותר של בעלות עובדים יעלה את הפריון ויעודד חשיבה לטווח ארוך, וכי יש צדק בכך שיהיה להם חלק ברווחי ההשקעות.
מקדונל גם מדבר על כך ש"צריך להיות קל יותר לעובדים לקנות את הבתים בהם הם מתגוררים", וששכר הדירה הנוכחי עלול להיות גבוה משווי השוק האמיתי של הנכסים. לדעתו, על הממשלה לקבוע את השווי האמיתי, בו יוכלו הדיירים לרכוש את הבתים. קורבין דחף את הרעיון בהתמודדות על הנהגת המפלגה ב-2015, אך הוא מעולם לא היה חלק רשמי ממדיניותה.
אקונומיסט מזכיר, כי מרגרט תאצ'ר אפשרה לדיירים לרכוש את בתיהם מידי הרשויות המקומיות. התוצאה הייתה שמספר הנכסים שבידי הרשויות צנח מ-6.5 מיליון ל-2 מיליון בלבד. מקדונל אומר, כי הבעלים הפרטיים אינם משקיעים בנכסים שהם משכירים, אלא עושים רווחים מהירים על גבם של הדיירים והקהילות, וכך שליש מהבתים מתוחזקים בצורה גרועה וסובלים מצפיפות יתר.