בכירי המשטר הסעודי כנראה לקו באמנזיה קבוצתית, אשר גרמה להם לשכוח את הפעם האחרונה בה ניהלה הממלכה מלחמת מחירים. זה היה בשנת 2014, כאשר ריאד הובילה ניסיון להרוס את ענף הפצלים האמריקני – מזכיר הפרשן סיימון וטקינס באתר Oilprice.com.
לכאורה, היה לסעודים סיכוי טוב להצליח. ההערכה אז הייתה, כי מגזר הפצלים האמריקני אינו יכול לייצר נפט במחיר של פחות מ-70 דולר לחבית. לסעודיה היו אז יתרות מט"ח של 737 מיליארד דולר והיא יכלה להרשות לעצמה לפתוח במלחמת מחירים. בכיריה הבהירו, כי אין להם בעיה אם מחיר הנפט יגיע ל-90-80 דולר לחבית למשך שנה-שנתיים – שינוי של 180 מעלות מהמדיניות עד אז, ששאפה ליציבות מחירים כדי להבטיח את רווחתן של מדינות אופ"ק.
אבל בתוך מספר חודשים התברר לסעודים, כי הייתה להם טעות איומה בהבנת יכולתו של ענף הנפט האמריקני להתארגן במהירות ולצמצם בצורה משמעותית את הוצאותיו. רבים מן היצרנים האמריקנים הגיעו לאיזון במחיר של 30 דולר בלבד לחבית, ורשמו רווחים נאים במחירים של 35-37 דולר. בסיועה של טכנולוגיה מתקדמת, יכלו האמריקנים לבצע קידוחים עמוקים יותר בעלות נמוכה יותר וביעילות גבוהה יותר.
התוצאה הייתה, שבשנתיים בהן הייתה המדיניות הסעודית בתוקף (2016-2014), הפסידו מדינות אופ"ק הכנסות בסך 450 מיליארד דולר בשל סביבת המחירים הנמוכה יותר. כמה מהן עסוקות עד היום בליקוק הפצעים של אותו מהלך סעודי ובניסיון לסתום את החורים ביתרות המט"ח שלהן.
לסעודיה הסיפור עלה 250 מיליארד דולר מתוך היתרות ובגרעון תקציבי חסר תקדים של 98 מיליארד דולר ב-2015. הגרעון התקציבי צפוי להימשך עד 2028 – כאשר התקציב מבוסס על 84 דולר לחבית; המחיר הנוכחי הוא בסביבות 30 דולר. המצב הסעודי היה כה גרוע באוקטובר 2016, מזכיר וטקינס, עד שסגן שר הכלכלה, מוחמד אל-טוואריג'י, הצהיר בפומבי שבלי רפורמות – המדינה עלולה לפשוט את הרגל בתוך שלושה-ארבע שנים.
כיום הערכה זו נראית אופטימית: האמריקנים ממשיכים להגדיל את יכולת התפוקה, ורוסיה יכולה לעמוד גם במחיר של 40 דולר לחבית. זה אומר, שאם המפיקה מספר אחת והמפיקה מספר שלוש בעולם יישבו בחיבוק ידיים כאשר מחיר הנפט הוא מתחת ל-40 דולר – שתיהן ייצאו נשכרות מהצניחה, בעוד סעודיה תיפגע קשות.
מבחינת ארה"ב מדובר ביתרונות כלכליים בשנה בה תספוג מהלומה קשה בשל הקורונה. כל שינוי של עשרה דולרים במחיר הנפט, מוביל לשינוי של 30%-25% במחיר הדלק לרכב. כל הוזלה של סנט בודד במחיר הדלק, משמעותה תוספת של מיליארד דולר בשנה לצריכה. יש לזה משמעות עצומה לנשיא מכהן המבקש להיבחר שוב. הנשיא
דונלד טראמפ הבהיר שהוא שוקל לסייע למגזר הנפט, והוא יוכל להשתמש במחיר הנמוך כדי להגדיל את מלאי החרום האסטרטגי ובכך ללכוד שתי ציפורים במכה אחת.
אסטרטגיית החוץ של רוסיה תחת
ולדימיר פוטין היא "ליצור תוהו ובוהו, ואז להציע פתרונות ולצאת נשכרים מהמצב". מבחינתה של מוסקבה, טוען וטקינס, אין דבר טוב יותר מאשר מלחמת המחירים הסעודית. אם המחיר ישוב ויתייצב סביב 40 דולר כאשר הביקוש בסין יעלה לאחר ההתאוששות מן הקורונה, רוסיה תהיה במצב תקין מבחינה תקציבית ותוכל להפיק כמה נפט שתרצה. וגם אם זה לא יקרה, רוסיה תיהנה מכך שסעודיה שוב נמצאת בעימות עם ארה"ב.
כל זה מתרחש כאשר השליט בפועל של סעודיה, הנסיך מוחמד בן סלמאן, מתמודד עם האיום המשמעותי ביותר על סמכותו. הדבר בא לידי ביטוי במאסרם החודש של כמה מבכירי משפחת המלוכה, ובהם יורש העצר הקודם, מוחמד בן נאיף, והנסיך אחמד בן עבד אל-עזיז, אחיו הצעיר של המלך סלמאן. יש לזכור, כי מוחמד לא היה תמיד היורש הטבעי של אביו בן ה-84, שבריאותו רופפת; הוא עלה למעמד זה רק ביוני 2017.
וטקינס מסכם: אין לדעת מדוע מוחמד סבור שכדאי לו להסתכן בפשיטת רגל של ארצו, לבזבז יתרות מט"ח שאין לה ולהיכנס לעימות עם בעלת בריתה החשובה ביותר. תהא הסיבה אשר תהא – הן ארה"ב והן רוסיה ישמחו לעמוד מן הצד ולראות האם וכיצד יחלץ את עצמו מן הבוץ.
