מרוץ בינלאומי ולאומני לחיסון לקורונה

מרוץ עולמי למציאת חיסון לקורונה נמצא בעיצומו בארה"ב, באירופה ובסין. לצד שיתוף פעולה ברמות רבות בין החברות שבדרך כלל נמצאות בתחרות קשה, תלוי מעל המרוץ ענן כבד של לאומנות וחשש שמא הזוכה יעניק עדיפות לתושבי ארצו, מדווח ניו-יורק טיימס. מה שהחל כשאלה מי יזכה בהכרה המדעית ובהכנסות הכספיות, הפך לנושא של ביטחון לאומי. ניסויים קליניים כבר מתקיימים בשלוש היבשות, וברור שלפחות בשלב הראשון לא יהיה מלאי מספיק לכל הממשלות שירצו לרכוש את החיסון שיאושר. 1,000 מדענים סינים עובדים על החיסון, וחוקרים הקשורים לאקדמיה הצבאית למדעי הרפואה פיתחו את מה שנחשב למועמד המוביל במדינה. הנשיא דונלד טראמפ דיבר על הצורך להבטיח שהחיסון יהיה תוצרת ארה"ב; בגרמניה טוענים שכוונתו הייתה לשכנע את החברה המקומית קיור-ואק לבצע את הפיתוח והייצור בארה"ב. בדיוק כשם שמדינות מתעקשות שיוכלו ליצור בעצמן כלי נשק פיזיים ואמצעים ללוחמת סייבר, הן אינן רוצות להיות תלונות במדינות אחרות כדי להשיג את מלאי התרופות הדרוש בשעת משבר. כיום, אחרי שני עשורים של העברת רוב הייצור לסין ולהודו, רוב המדינות רוצות את שהייצור יהיה בבית. פרשנים רבים מזכירים, כי בשנת 2009 נדרשה חברה אוסטרלית, שהייתה מן הראשונות לפתח חיסון לשפעת העופות, למלא תחילה את הצרכים המקומיים לפני שהורשתה לייצא אותו. החשש של חברות שמא יולאמו אם וכאשר יצליחו למצוא חיסון לקורונה, אינו מה שהן צריכות כעת. מנהלים בחברות התעופה הגדולות בעולם אמרו בסוף השבוע, כי הם משתפים פעולה ביניהם ועם הממשלות כדי להבטיח שחיסון יפותח במהירות האפשרית ויחולק בצורה שוויונית. אבל הם גם קראו לממשלות שלא להתערב בהחלטות המקצועיות על חלוקת החיסון, כדי שלא לפגוע בצורה הרסנית במאמץ להדביר את המגיפה. ללחץ מוסיפות הבטחותיו הכמעט יום-יומיות של טראמפ, לפיהן פריצת דרך אל החיסון נמצאת בהישג יד. אבל בפועל, בעוד תרופה לחולים ניתן לאשר במהירות, הרי שלחיסון מאושר יידרשו 18-12 חודשים. מאחר שחיסונים ניתנים לאנשים בריאים, תהליך הבדיקה שלהם ממושך יותר. גם בזמני שגרה יש מרכיב של תחרות לאומית בפיתוח תרופות. ערב התפרצות הקורונה פעל ה-FBI כדי לאתר מדענים שעל-פי החשד גנבו מידע ביו-כימי מארה"ב עבור סין; בשנה שעברה היו 180 חקירות כאלה. החשש הוא ששעת החירום של הקורונה תגרום למרוץ לחיסון להפוך מלאומי ללאומני. סין הבהירה שהיא מחפשת מנצח לאומי – בדומה לחברת Huawei שנטלה את ההובלה בדור הסלולרי החמישי. אם תפסע באותו נתיב בתחום הבריאות, סין תעשה עסקות ברחבי העולם כדי להגדיל את השפעתה במדינות עניות או בלתי מפותחות, שבתנאים רגילים אינן יכולות להרשות לעצמן לרכוש את החיסון. יש כבר סימנים שבייג'ינג מנצלת את המגיפה – שכזכור החלה אצלה – לצרכים גיאו-פוליטיים. המנהלים מחברות התרופות אמרו, כי הם משתפים פעולה, הן בהחלפת מידע והן בתוכניות לניסויים רחבי היקף – הכל כדי למצוא את החיסון במהירות האפשרית, ולאחר מכן להבטיח שהייצור יהיה נרחב ככל האפשר. אבל הממשלות יהיו אלו שיאשרו את החיסון ויקבעו היכן ניתן יהיה למכור אותו, מדגיש הטיימס, והן יוכלו למנוע את הייצוא שלו כל עוד לא יהיה מלאי מספיק עבור תושביהן. מספר ממשלות אירופיות וארגונים ציבוריים כבר נוקטים בצעדים כדי למנוע מארה"ב או מסין את המונופול על החיסון. לאחר מגיפת האבולה במערב אפריקה בשנים 2016-2014 החלו ממשלות נורבגיה, בריטניה ומדינות אירופיות אחרות, לצד קרן ביל ומלינדה גייטס, לתרום מיליונים לארגון הרב-לאומי "הקואליציה להכנות למגיפות" כדי לממן מחקרים לחיסון נגד מחלה זו. כל הסכמי המימון כללו התניה בדבר גישה שווה לתוצאות המחקרים ולחיסונים. בחודשיים האחרונים מימן הארגון שמונה מחקרים לחיסון לקורונה, הנראים כמבטיחים ביותר. המטרה: להבטיח את אותה שוויוניות.