שתי ליגות הכדורגל הבכירות בגרמניה מתחדשות בסוף השבוע הקרוב – אבל בלי מרכיב מרכזי שלהן: הקהל. גופי ספורט אחרים בעולם יבחנו כיצד זה נראה, כחלק מקבלת ההחלטות על חידוש פעילות הספורט בתל הקורונה.
אין ספק שזה יהיה שונה משמעותית, קובע אקונומיסט. לא כל הענפים מסתמכים על קהל ליצירת אווירה מחשמלת (למשל גולף וסנוקר), אבל קשה מאוד לדמיין אצטדיוני כדורגל או מגרשי טניס בלא שאגות הצופים. ליגת הבייסבול בטייוואן מציבה דמויות קרטון ביציעים ואוהדים יכולים לשלם תמורת הדבקת תצלומיהם עליהן; בורוסיה מינשנגלדבאך מהבונדלסיגה עושה את אותו הדבר ותורמת לצדקה את ההכנסות. בבריטניה שוקלת רשת סקיי ספורט להקרין דמויות וירטואליות של אוהדים.
גם בלי קהל, הספורט בעידן הקורונה רחוק מלהיות חסר סיכונים. שחקנים מ-36 קבוצות הבונדסליגה נבדקים מספר פעמים בשבוע והאימונים מוגבלים לקבוצות של חמישה. שחקני הקריקט של אנגליה יישלחו לבידוד לפני, בזמן ואחרי המשחקים נגד פקיסטן ואיי הודו המערבית. משחק רוגבי מצריך 174 איש, שיהיו כולם במתחם מצומצם.
שאלה מרכזית נוספת היא, האם משחקי ללא קהל יהיו כדאיים מבחינה כלכלית. רוב ענפי הספורט נשענים על שלושה מקורות הכנסה: משחקים, זכויות שידור וחסויות. ללא קהל, מובן שלא יהיו הכנסות מכרטיסים, מרצ'נדייז ומזון. בליגות הגדולות זהו הפסד נסבל: ממוצע ההכנסות ממשחקים בפרמייר-ליג האנגלית הוא 14% מכלל ההכנסות; אבל בליגה הסקוטית מדובר ב-45%.
העתיד של זכויות השידור – הכסף הגדול באמת – איננו ברור. מאחר שאינם יודעים מה ומתי יוכלו לשדר, הרשתות הגדולות לא ממהרות לשלם. חברות השידור כבר עיכבו תשלומים של 220 מיליון אירו לליגת-העל האיטלקית; הפרמייר-ליג תפסיד 750 מיליון ליש"ט אם המשחקים לא יתחדשו, ו-300 מיליון ליש"ט גם אם כן יתחדשו. בענפים אחרים ייגרם נזק בשל העדרותם של כוכבים, אשר יעדיפו לוותר על התחרויות כדי להבטיח את בריאותם.
ההכנסות מחסויות יותר בטוחות, מציין אקונומיסט. רבים מהם חותמים על עסקות רב-שנתיות עם מועדונים וספורטאים, ומקווים שהקהל שיצפה בבית יפצה על העדר הקהל באצטדיונים. עם זאת, כבר יש סימני מצוקה. מספר עסקות החסות החדשות שנחתמו ברבעון הראשון של השנה נמוך ב-26% מהתקופה המקבילה אשתקד. רשת המסחר הצרפתית גיפי הודיעה בחודש שעבר על הפסקת התמיכה בליגת הרוגבי המקומית בשל ביטול העונה.
אם המשחקים יחודשו בקרוב, קבוצות יוכלו למצוא דרכים חדשות להציג את נותני החסות, כמו שילוט וירטואלי על היציעים הריקים – אך עדיין יהיו חילוקי דעות נרחבים. תשלומים נרחבים תלויים בביצועי הקבוצות, וקבוצות שייכשלו יוכלו לטעון שהדבר נובע מהעדר הקהל. גם משחקים במגרשים ניטראליים – אחת ההצעות לשמירת בריאות השחקנים ולמניעת התקהלות אוהדים – יגרמו מחלוקות על מיקום שלטי הפרסום. ואילו חברה ששילמה תמורת קריאת האצטדיון על שמה, תרצה שהשם ינדוד למגרש הניטראלי – שיש לו כמובן שם משלו.
ההערכה היא שאם לא יוכלו לחזור בקרוב לשחק, חמש ליגות הכדורגל הבכירות באירופה (גרמניה, אנגליה, ספרד, איטליה וצרפת) יפסידו 4 מיליארד אירו – רבע מהכנסותיהן בעונת 2017/18. אם המשחקים יתחדשו בהקדם ויתקיימו ללא קהל, ההפסד יהיה 8%-5%. מבחינת ענפי ספורט רבים המצויים ממילא על סף האיזון הכלכלי, הפסדים בהיקף כזה עלולים להיות הרסניים.
מה יקרה במגרש עצמו? חזרה מהירה מדי עלולה לפגוע בשחקנים. בשנת 2011 הושבתה ליגת הבייסבול האמריקנית ל-18 שבועות בשל מחלוקות כספיות בין השחקנים לבעלים. כאשר המשחקים חודשו, שיעור הפציעות היה גבוה מאשר כרגיל. הביצועים יושפעו גם מהעדר האוהדים ומכך שהקבוצה הביתית לא תהנה מהדחיפה שלהם. ואילו מעבר למגרשים ניטראליים ישלול את היתרון שבהיכרות עם המגרש הביתי.