גלי החום והשרב מחזירים את הלקוחות לקניונים לצד תחושת השחרור ותחושת הביטחון הגדלה והולכת ממגפת הקורונה, אך נדמה שזה לא מספיק על-מנת להחזיר את הפדיונות, למרות מאמצי הקניונים לסדר, לשלט ולהציב עמדות חיטוי.
על-מנת להניע את גלגלי המשק, דרושה רמת ביטחון ויציבות כלכלית, אצל הצרכנים / לקוחות אשר לבטח לא מושגת "ממשלה רחבה, מנוכרת ומנופחת" וברמת אבטלה והזויה.
לא יעזרו כל הסיסמאות הנבובות שמפריחים ראשי המפלגות, ההפך הוא נכון, שכן הפער והניכור פשוט מקוממים ומרתיחים. תחושת עצבות שאין לתאר אותה עופפת אותי שאני רואה שלטים על מכירת חיסול וסגירה של חנויות ועסקים, אשר לא יכולים לעמוד בקשיי תזרים המזומנים ומהתסכול ההולך וגובר נוכח אטימות השלטון, אשר דווקא בתקופה כה קשה דואג לכיבודים ולכסאות לו ולמקורביו, מנפח את ההוצאות בעוד מיליארד שקלים, כן תוספת של עוד מיליארד שקלים לקופת הוצאות המדינה, בשל כפל ראשי ממשלה, מספר כפול של שרים וסגני שר מהמקובל בכל העולם וכיוצא בזה.
רבותי, המצב בקניונים הוא רק צילום מצב של המשק והוא ממש לא טוב והגיע הזמן שמישהו ייקח את המושכות של המשק וינהיג את המדינה החבוטה הזאת בהעדר דוגמה אישית ומנהיגות כלכלית מצד הממשלה, למשל... נגיד בנק ישראל?!