המערכה הראשונה של השפעות הקורונה על מערכת הבנקאות האמריקנית אופיינה בפניקה. כאשר חברות היו זקוקות למזומן כדי לשרוד, הן מכרו מניות וניצלו במקסימום את קווי האשראי שלהן, והבנקים נכנסו להיסטריה של חשש מפני חובות אבודים. כל זה בא לידי ביטוי בדוחות הבנקים לרבעון הראשון: הרווחים בתחום ההשקעות הרקיעו שחקים, בעוד הבנקאות המסחרית ספגה מכה בשל ההפרשה לחובות מסופקים.
המערכה השנייה הייתה רגועה יותר – מתאר אקונומיסט – כאשר הסיוע הממשלתי וההזרמות של הפדרל ריזרב הפחיתו את הפניקה וצמצמו את הנזק למשקי הבית ולמגזר העסקי, אם כי חוסר הוודאות לעתיד נותר בעינו. מגמות אלו באו לידי ביטוי בדוחות הרבעון השני של סיטיגרופ, גולדמן-זאקס, וולס-פארגו וג'יי.פי מורגן-צ'ייס.
כאשר נרגעו השווקים, הנפיקו חברות אמריקניות מניות ואיגרות חוב ביותר מ-2 טריליון דולר; הכנסות ארבעת הבנקים מתחום החיתום זינקו ב-56% ברבעון ל-7.8 מיליארד דולר. ההכנסות מהפעילות בשוק ההון עלו עוד יותר, ב-70%, והסתכמו ב-26.9 מיליארד דולר. יותר מנהלים של חברות אומרים כעת למשקיעים, שיש להן מספיק מזומנים לשנתיים ואפילו לשלוש שנים. חברות רבות ממחזרות את חובותיהן.
הבנקים המסחריים מתכוננים להשלכות הקורונה, אך אלו טרם הגיעו אליהם. למרות ש-17.8 מיליון אמריקנים היו מובטלים בסוף חודש יוני, רק מעטים לא עומדים כרגע בפרעון חובותיהם, וזאת תודות לצ'קים ששלח הממשל למשקי הבית והרחבת דמי האבטלה, וגם נכונות הבנקים לדחות תשלומי משכנתאות ואשראי. ארבעת הבנקים הפרישו ברבעון השני 4.9 מיליארד דולר לחובות מסופקים, עלייה של 22% לעומת הרבעון המקביל – מתוך הנחה שחדלות הפרעון של רבים מן הלקוחות תגיע בהמשך.
האם המערכה השלישית תציג הפסדים ניכרים של הבנקים? אקונומיסט מציע לחלק את התשובה לשלושה: בנקאות השקעות, שעד כה מתפקדת מצוין; הענקת הלוואות, שהיא יקרה מאוד; וכל השאר – כולל ניהול נכסים ועושר. השורה התחתונה הכוללת של הבנקים הייתה עד כה יציבה, למרבה ההפתעה. נראה שעתיד רווחיותם של הבנקים תלוי בעיקר בגורל בנקאות ההשקעות ובהיקף החובות האבודים.
ההכנסות מבנקאות ההשקעות הולכות ויורדות, כאשר היקפי המסחר ביוני וביולי נמוכים מהשיאים של מארס ואפריל. קשה לדעת האם ההפרשות שבוצעו עד כה לחובות מסופקים יהיו מספיקות, שכן הן מבוססות מכמה השערות המונחות זו על גבי זו: התפתחות הקורונה, השפעותיה של האבטלה והצמיחה והיקפו והשלכותיו של סיוע עתידי.
ההערכות של הבנקים דומות לאלו של הפדרל ריזרב: בסוף 2021 תהיה הכלכלה האמריקנית קטנה מזו שבסוף 2019 והאבטלה תישאר בשיעור דו-ספרתי בסוף 2020 ותרד בשנה הבאה. אבל מנהלי הבנקים מדגישים את קיומו של ערפל כבד, שכן כמו כולם – הבנקים מצויים בטריטוריה חסרת תקדים. כלל לא בטוח שמדובר במעגל המוכר של מיתון: עלייה באבטלה, עלייה בחדלות הפרעון, ירידה במחירי הדיור, ירידה בהכנסה, ירידה בחיסכון.
אם הרווחים מההשקעות ימשיכו לרדת וההפרשות ימשיכו לעלות, הבנקים בהחלט עלולים להפסיד ברבעון השלישי – מדגיש אקונומיסט. וולס-פארגו היה היחיד מבין ארבעת הגדולים שהפסיד ברבעון השני, בשל פעילותו הקטנה יחסית בתחום ההשקעות ובשל מגבלות רגולטוריות על היקף האשראי שביכולתו להעניק.
אבל ייתכן גם תסריט אחר: הסיוע הממשלתי ימשיך לשמור על שיעור נמוך של חדלות פרעון ולבנקים תהיה כמות עצומה של הון פנוי. זו תהיה בשורה טובה למחזיקי מניותיהם, שעדיין נמצאים בהפסד של כשליש משווי השקעותיהם השנה, למרות שהשוק כולו התאושש. אבל התסריט האופטימי בונה על כך שהמערכה השלישית תהיה האחרונה; ועם ההתפרצות המחודשת של הקורונה, הוא נראה כעת בלתי סביר.
