לא לפני ימים רבים, בנימין נתניהו היה כל כולו עסוק רק בסיפוח, שגם דאג לקבוע לו תאריך ביצוע - 1 ביולי. חלק הארי מסדר יומו של ראש הממשלה לא היה נתון לאימת הקורונה, המשוטטת לה חופשי-חופשי בכל פינה בארצנו ועל הדרך פוגעת בבריאות וקוטלת חיים.
סדר יומו של ראש הממשלה היה משולב גם במסעי תיור מפרכים אחרי מציאת תירוצים והזדמנויות לפריצה לקראת בחירות, כשהוא מבטיח שתוך מספר ימים תחול הריבונות הישראלית כמעט על כל שטח C, שהוא למעשה כ-60% מכל שטחי יהודה ושומרון.
באיחור רב, באיחור רב מאד, עצר בנימין נתניהו את מסעותיו במרחבי העוועים של סיפוח והחלת הריבונות לאורך בקעת הירדן ועל פסגות יהודה ושומרון. לא מעט כוחות עצרו את בנימין נתניהו. מה שהבהיל אותו במיוחד נבע מהסתערותם של עוצמת נתוני התחלואה המבהילה על ציבור אזרחי מדינת ישראל. נתוני תחלואה היו הראשונים, שהראו לנתניהו את התמרור, המחייב לעצור את השיוט במרחבי הסיפוח - לעצור!!! לעצור מיד!!! לתמרור הזה נוספו תמרורי אינדיקטורים כלכליים שכל אחד היה מדכדך ממשנהו. מה שעצר ממש והבהיל את נתניהו היו תמונות המבהירות, שקיימת צלילת אמון הציבור בו, כפי שבא לידי ביטוי בסקרים.
אין ספק שמה שהמיר את סדר היום, שכל כולו סיפוח והחלת ריבונות בסדר יום של התמודדות עם הקורונה, היו גילויי מחאות ציבור המוניות ברחבי הארץ, מחאות שהגיעו לשיא של רבבות מוחים, שהצטופפו בזעם רב בכיכר רבין בתל אביב ואלפי מוחים מול ביתו של ראש הממשלה בירושלים. חבל, שביטויי אלימות, שהתלוו להם בשולי ההפגנות, היו שירות מצוין לנתניהו ופגעו קשות במטרות הצודקות של ההפגנות. הפגנות נגד אדם,
שיו"ר הקואליצה סחט מוועדת הכספים זמן יקר של עבודה כדי "למנוע מצב שראש ממשלה יצטרך לדאוג איך לגמור את החודש", כשמאות אלפי אזרחים אינם יודעים באמת איך לגמור את החודש.
בנימין נתניהו כנראה לא השתחרר ב-2020 מהטראומה, שהיה זה הוא, בנימין נתניהו בכבודו ובעצמו, שהוביל את מפלגת הליכוד הגדולה לשפל בבחירות של שנת 2008, שהסתיימו בכניסת 12 מנדטים לכנסת. הטראומה הזו, כשהיא ניצבת בשנת 2020 מול גלי הפגנות המוניות וירידה בסקרים, הובילה את נתניהו לעשות משהו. והמשהו הזה התבטא
בשפיכת כסף עיוורת על כל אזרחי מדינת ישראל. אותו סכום נקבע למדַדֶּה בתחתיות עשירון אחרון ולמושרש בפסגות העשירון העליון.
הפגנות המחאה בתל אביב ובירושלים הלחיצו את נתניהו. הוא החליט בניגוד לעמדת בכירי משרד האוצר ובנק ישראל לשלם לכל אזרח בישראל - עני ועשיר - מענקים המסתכמים בסך של שישה מיליארד שקל, תוך נפנוף בדברי רהב, שזו לא פעם ראשונה שאני פועל בניגוד לעצות של פקידות בכירה.
בסכום של 6 מיליארד שקל ניתן לעשות בו שימושים רבים יעילים וצודקים, בעיקר כלפי הנפגעים הישירים מהמשבר הנוכחי.
ראש הממשלה שמתפאר בכל הזדמנות ביכולתה הדיגיטלית של מדינת ישראל, טוען טענת סרק, שאם היו נקבעים קריטריונים צודקים למענק זה היה מסרבל ומעכב את המהלך, שנועד להניע את המשק על-ידי הגדלת אמצעים לצריכה ועידוד העסקים.
מצער, שאיבוד עשתונות פלט מאמתחתו של בנימין נתניהו טיעון כושל במסע השוחד שלו - מסע של זריקת כסף כדי להפחית זעם המופנה כלפיו. מדינת ישראל, העומדת בפסגת המדע הדיגיטלי, אינה יכולה, לדבריו, לסייע לממשלת ישראל למנוע הזרמת 750 שקל להנעת מנופי הצריכה לחוגגים בעשירונים העליונים.
אותו נתניהו, שכשר אוצר בממשלת שרון מתוך גישה אידיאולוגית לקח מאות שקלים מקצבאות של עניים, שעלו לו ב-12 מנדטים ב-2008, הפך את עורו בשנת 2020. את שרידותו הפוליטית באלו הימים הוא קונה בפיזור כסף - 750 שקל לכל אזרח.
מצער, שדווקא פרופסור לכלכלה, אבי שמחון, מתנהג כפוליטיקאי, המסמא את עיני הציבור במקסם, שחלוקת הכסף לציבור תניעו לבוא לחנויות ובכך יאוששו את הפעילות הכלכלית. מצער, שאבי שמחון מתנהג לא כפרופסור לכלכלה, אלא כלהטוטן פוליטי. הוא משוכנע שלא ייתכן תהליך הפוך. שלנוכח אימת סגר צפוי חלקים גדולים מהציבור מתוך בהלה יתקפדו, יחסכו, יקטינו צריכה, ואז המיתון עלול לפקוד אותנו. חבל שלא נלקחה לתשומת לב מחלקי
דמי השתיקה דברי אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, שהביע הסתייגות מוחלטת מהחלוקה הלא שוויונית ודברי שאול מרידור, ראש אגף התקציבים, שאמר: "זו הדרך שמובילה לוונצואלה".
לסיום, אסור שאני וכמוני רבבות רבות, המקבלים פנסיה תקציבית, נקבל תוספת של 750 שקל במזומן "להנעת הכלכלה". ודאי אסור, שכסף זה יינתן לעשירונים גבוהים יותר. לכסף הזה יש כתובות מתאימות. תקצר היריעה מלפרט את הכתובות המתאימות. אסתפק בשתי כתובות: האחת - מיליון מחוסרי העבודה. השנייה - העובדים הסוציאליים הקורסים מעומס עבודה, כשרובם מקבלים שכר מינימום. להם מגיע מתן אפשרויות למנף את הצריכה במשק.
