למגר את נגיף השנאה

עכשיו אפשר לגלות: האיומים על ראש הממשלה נתניהו, שהביאו למעצרו של קצין מילואים מהשמאל, נכתבו בפורום הקצינים (מיל') של ארגון "אלמגור" לנפגעי טרור, שאני עומד בראשו. הפורום מיועד למקרי חירום (כמו חיפוש נעדרים). הקצין המבוגר שנעצר, הוא חברי הטוב מהצבא - ע', שמפגין מולי במאהל השמאל ליד בית ראש הממשלה ובעבר הוא רקד בחתונתי. נשארנו חברים למרות חילוקי הדעות. כזה הוא עם ישראל - מתנדבים וחברים מקצות הקשת הפוליטית מתקבצים בשעת חרום, ומתווכחים ונאבקים אלה באלה בימי שגרה. ועכשיו? האם איננו מבינים ומפנימים שאנו בשעת חירום? ההתבטאות של ע', אחי לנפש, הגם שנאמרה בעידנא דריתחא, משקפת את הפתיל הקצר שמלווה את חיינו בימים אלה, כשאיש מורט את שערות ראש חברו, כאילו אין אלפי נדבקים במגיפה ומאות שמתו. לא חרבה ירושלים אלא על שנאת חינם. דברים אלו שנכתבו על ימי הבית השני שחרב בימים אלה ממש, אקוטאליים היום יותר מתמיד. אחת מתוצאות הריב הזה, הוא גל תאוריות הקונספירציות המופרכות, על כך שאין מגיפה, שזו תרמית של השלטון; תאוריות שנובעות מעוינות ואי אמון. מיטב הרופאים והמומחים מלוכדים סביב הצורך בשמירת מרחק ועטיית מסכות; צעדים פשוטים אך מצילי חיים. איך זה קורה שבעת מלחמה על החיים קמות קונספירציות כאלו וצפצוף במודע על ההנחיות? מי אחראי למחדל, שיעלה בחיי אדם - ההחרגה של ההפגנות מאיסור ההתקהלות? האם המערכת המשפטית שרואה בחופש הביטוי ערך חשוב יותר מערך החיים? מדוע המשטרה מחויבת לאפשר קיום הפגנות שכל כללי הקורונה מופרים בהן, וחסימות כבישים עם דבוקות מפגינים שנאחזים זה בזה ומסכנים את עצמם ואת השוטרים. כל זה חייב להפסק במגיפת הקורונה. בימים אלו מלאו 15 שנים לגירוש המתיישבים מגוש-קטיף וצפון השומרון. לא הייתה החלטה נואלת מזו שהושגה בדרכי מרמה ושחיתות. ואף על-פי כן, הנעקרים התנהלו באופן ממלכתי. הרב הטייס תא"ל רפי פרץ אף רקד עם הכוחות והמפקדים ריקוד עצוב. אני מודה, לא היו לי תעצומות הנפש לרקוד איתם כשפוניתי עם חבריי חנן פורת ז"ל ואחרים מבית הכנסת הספרדי בנווה דקלים. מן הראוי שהמפגינים נגד הממשלה והעומד בראשה ילמדו ממלכתיות ומשמעת לאומית מההתנהלות בגוש-קטיף לאחר חורבן הבתים והגירוש. הם שילמו מחיר כבד יותר מאלה שאינם רוצים לראות את נתניהו מכהן. ראש ממשלה נבחר כדין, למרות האשמות נגדו. משפטו מתנהל בבית המשפט. ועליו להתנהל גם הלאה בבית המשפט ולא ברחוב. בוודאי שלא בחסימת כבישים וכיכרות בעת חרום זו, ולא במאהל שהופך למדגרת קורונה. למרבה הצער, אין אכיפה. באין אכיפה - קבלו על עצמכם משמעת עצמית. תנו לראש הממשלה בנימין נתניהו לנהל את המערכה נגד המגיפה, ובמקביל - לנהל את המערכה מול הסכנה האירנית על גרורותיה.