לפני 280 שנה נולד סנגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, האדמו"ר שהפך את האהבה לעם ישראל, גם לפחותים שבהם, לאומנות, לדרך חיים למופת. מי יהיה לנו רבי לוי שנת תשפ"א? מי יעמוד מול ריבונו של עולם יישר מבט ויאמר בקול בטוח ובוטח "אל רחום וחנון, ראה את עמך ישראל, הבאת עליהם מגיפה, סגר, בדידות, מגבלות, והם לא זנחו אותך. שברת מטה לחמם והם לא נטשו אותך. אוי ריבונו של עולם, הותרת את עמך ישראל בין שמיים לארץ, תלוי על בלימה, על חוט השערה, בין חיים למוות, בין רעב לשובע, בין בריאות לחולי.
מה עוד תבקש ריבונו של עולם, גם החרב והפורענות המרחפים מעל צווארם והמה דבקים בך, נאנקים ונאבקים לקיים מצוותיך, לשמור מועדיך, להתכנס יחד, עם מסכות, בריחוק, כדי לענות אמן, לשוחח עמך, לפגוש אותך בביתך, לנשק תורתך, להיות אתך. אוי ריבונו של עולם, כמה ביקשת להרחיקם והמה דבקים בך, כמה ייסורים, מכאובים, דאגות הנחלתם, ובראש השנה פשטו בגדי החול, לבשו בגדי חג, ערכו השולחן, הדליקו נרות, בירכו המשפחה, הרעיה, הילדים, הסירו דאגה מעל ליבם וכבשו אהבתם אלייך.
הם הגיעו מהשכונות הסמוכות, מהחצרות, מבתי הכנסת המפוארים, הקימו בתי כנסת אלטרנטיביים, קטנים, גדולים, פגשו יהודים שלא ראו מעולם, רבנים לצד חובשי כיפות שקופות, עולים חדשים לצד ותיקים. את המזגנים החליפו במאווררים חורקים, את השמש, אוי ריבונו, את השמש ניסו לחסום בצליות, כסאות פלסטיק החליפו את הכסאות המרופדים. כמה מאמץ, כמה עמל, כמה יגיעה וטורח, כמה אגלי זיעה בצבצו על עורפם, זלגו ממצחם, נהרה של אושר על פניהם ואהבתך כיסתה על הכל. ריבונו של עולם, ראית את עמך ישראל מפוזר בקפסולות כחול אשר על שפת הים.
משכימים ומעריבים, מתפללים בדבקות, באמונה, שופרותיך מחרידים לבבות, בין הבניינים, בין החצרות, באיי תנועה ובכבישים ריקים, מרטיטים את נימי הנפש היהודית. ראשים מציצים ממרפסות, וילונות מוסטים מהחלונות, זקן נשען על מקלו, ילדה קטנה מחייכת והגשר על שיניה בוהק, אישה צעירה בשביס פרחוני משקה בבקבוק חלב תינוקה, עלם עם מכנס ג'ינס מהוה וקרוע מתנודד כלולב משיח בפני קונו, ריבונו של עולם.
זהו עמך אשר בחרת, זהו עמך אשר מקבל ייסוריך באהבה, אלה הם בניך גם אם מצליף אתה בהם, מביא עליהם חוליים ומדווה, אינם מוותרים על הזכות להיות בנייך., ריבונו של עולם הם ראויים לסליחה, למחילה, לכפרה, לחן ולחסד ולרחמים ראויים הם לכל הברכות ואוצרות השמיים. בטל גזרות קשות, מנע מגיפה מנחלתך ומהעולם כולו, חותמם לחיים טובים ולשלום, אין ראויים מהם, ריבונו של עולם, אין".