שנו חכמינו מה הקשר בין מחט ל---? אז על זה רציתי לדבר.
פרופסור עדה יונת:
בראיון ארוך ומעניין שהתקיים אמש בערוץ 12 פרטה הפרופסור עדה יונת את נפלאות החיסון לקורונה שמבוסס על התגלית שלה (כן, הריבוזון). יונת תיארה עד כמה החיסון יעיל וחף מסיכונים מהותיים אך לבסוף כשנשאלה אם היא מתכוונת להתחסן ענתה שאיננה מוכנה להשיב על כך...
הלסת של ארד ניר נשמטה, חיוורון פשט בפניו וכך גם אני מעריך לסתותיהם של צופים רבים. צנעת הפרט? אולי היא פוחדת? אולי איננה מאמינה בפיתוח שמבוסס על פרי המחקר שלה? אולי היא לא מבינה את האפקט של סירובה להשיב, על הציבור?
ולא מדובר בתגובה תמוהה ראשונה מצידה של הפרופסור. סמוך לזכייתה בנובל שהביא כבוד לאקדמיה הישראלית נשאלה באחד מהראיונות בעניין חטיפות חיילים ואזרחים על-ידי ארגוני טרור. "אם לא נכלא אותם לא יהיו חטיפות".. ענתה ולא התכוונה שצריך לירות בהם בזירת הפיגוע.
גבות רבות התרוממו לנוכח היציאה הזאת ושאלת הקשר בין השכלה רחבה לבין אחריות, תבונה וטקט צפה ועלתה לסדר היום של הדיון הציבורי.
שר הביטחון ורה"מ חליפי בני גנץ:
לפני מספר ימים התראיין שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ לעיתון הסעודי "א-שרק אל אווסט" ונשאל על הפלשתינים. האם הוא מוכן "לשלם את מחיר השלום". גנץ לא הסס וענה שאינו רואה שלום מלא במזרח התיכון "ללא הסדרת הסכסוך הישראלי-פלשתיני" (בכך מחזיר בני גנץ את הפלשתינים למרכז הבמה אחרי שהנשיא טראמפ הפך אותם ללא רלוונטיים). בעניין ירושלים גנץ הוסיף שהעיר צריכה להיות מאוחדת "אבל יהיה בה מקום לבירה הפלשתינית".
בנושא הגבולות לגנץ יש תורה סדורה. "ישראל זקוקה לבקעת הירדן במסגרת צרכי הביטחון אבל הטווח של החלת הריבונות לא יהיה בהכרח 30% וניתן לצמצם אותו מאוד". כן הוסיף "התנגדנו לתוכנית הסיפוח מההתחלה" ו"אנחנו" רוצים שלפלשתינים יהיה מרחב גאוגרפי שיאפשר חיים נוחים "ללא מכשולים".
כלומר, חלוקת ירושלים דה פקטו, בקעת הירדן היא בסך-הכל שכפ"ץ ולא חבל ארץ בלתי נפרד ממדינת ישראל ו"המכשולים" יוסרו כדי לאפשר לפלשתינים תנועה חופשית - "חיים נוחים" בהגדרתו. לשאלת הסעודים, גנץ מוכן לשלם את מחיר השלום וכל הנ"ל בעיניו מהווה "שפה חדשה ועכשווית". כמה אירוני.
אז הקשר בין הימנעות הפרופסור יונת ללכת עד הסוף ולחזק את הצהרותיה בדוגמה אישית לבין הראיון של גנץ לסעודים הוא בשורה התחתונה - נזק. שני קוני למל? לא בטוח.
"יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי", כתב המשורר - אלו דברים שאמורים להיאמר ולא נאמרו ויש דברים שנאמרו וחבל.
