הסקר השנתי של "גאלופ" (פברואר 2021) מעניק לישראל 75% אהדה של הציבור האמריקני, מקום 7 בין מדינות העולם. אחוזי האהדה גבוהים בהשוואה ל-66% ב-2013, 69% ב-2019 וממוצע של 65% מאז 2001. שיא האהדה לישראל היה ב-1991 (79%), בהשראת טילי קסאם עירקים שהיכו בישראל. לפי גאלופ: "ישראל נהנית מתמיכת 85% מהמצביעים הרפובליקנים, 77% ממצביעים המגדירים עצמם כעצמאיים ו-64% מהדמוקרטים".
אירן (13% אהדה) והרשות הפלשתינית (30%) מפגרים אחרי קובה (45%), ונמנים על תחתית הרשימה, הכוללת את קוריאה הצפונית (11%), סין (20%), עירק (21%), אפגניסטן (21%) ורוסיה (22%). את ישראל (75%) מקדימות קנדה (92%), בריטניה (91%), צרפת (87%), יפן (84%), גרמניה (84%) והודו (77%).
אבל, בניגוד למדינות אלו, ישראל זוכה ל-75% אהדה, למרות שהיא מהווה מטרה שיטתית לביקורת על-ידי ה"ניו-יורק טיימס", וושינגטון פוסט", CNN, MSNBC, רדיו NPR ונציגים נוספים של התקשורת "העילית" בארה"ב, כמו גם על-ידי ממסד מחלקת המדינה (הביקורתי כלפי ישראל מ-1948!) והאו"מ.
ישראל זוכה לאהדה רבה למרות החרפת הפעילות האנטי-ישראלית במספר רב של אוניברסיטאות בארה"ב, ועל אף הכרסום המשמעותי במעמד ישראל בשני בתי הקונגרס (במיוחד בבית הנבחרים), המהווים זירת תמיכה עקבית מ-1948. לדוגמה, יושבות הראש החדשות של תתי-ועדת ההקצבות בבית הנבחרים המתקצבות את סיוע החוץ ואת שיתופי הפעולה הביטחוניים עם ישראל - ברברה לי הדמוקרטית מקליפורניה ובטי מקקולום הדמוקרטית ממינסוטה - הן מבקרות שיטתיות וחריפות של ישראל ותומכות מושבעות של הפלשתינים, הקוראות לקצץ בסיוע החוץ כאמצעי לחץ על ישראל.
יו"ר ועדת ההקצבות החדש בסנאט, הסנטור הוותיק ורב העוצמה (ולכן זכה לכינוי "הקרדינל"), פט לייהי הדמוקרט מוורמונט, הוא בר-פלוגתא שיטתי, אך מתון, של ישראל. בראש הקבוצה הפרוגרסיבית של המחוקקים הדמוקרטים בבית הנבחרים - המהווה את האגף הרדיקלי המסתייג/עויין את ישראל, עומדת אחת המחוקקות האנטי-ישראליות ביותר, פרמילה ג'ייאפאל ממדינת וושינגטון, ולצידה המצליפה של הקבוצה, אילהאן עומאר המוסלמית ממינסוטה הארסית ביחסה לישראל וליהדות. בקבוצה חברים 90 מחוקקים, ביניהם רוזה דהלאורו ואדם סמית, יו"ר של ועדת ההקצבות וועדת הכוחות המזוינים - בהשוואה ל-68 חברים ב-2012 ו-96 ב-2018.
מידע מודיעני ייחודי
אבל, למרות הכרסום במעמד ישראל בגבעת הקפיטול, ובהתאם לאהדת רוב הבוחרים (בעלי עוצמה רבה בשיטה הפוליטית בארה"ב!),
ב-22 לאפריל חתמו 331 (מתוך 435) צירי בית הנבחרים, ביוזמת היו"ר הדמוקרטי של תת-ועדת החוץ לענייני המזרח התיכון והרפובליקני הבכיר בוועדת החוץ - על מכתב הדורש להימנע מקיצוץ בסיוע החוץ לישראל.
המכתב מבהיר: "אנו תובעים להעניק את מלוא סיוע החוץ לישראל... סיוע החוץ הוא אמצעי חסכוני לקידום אינטרסים ביטחוניים של ארה"ב... נשיאים משתי המפלגות הבינו את חשיבות סיוע החוץ לישראל, בעלת-הברית הקרובה ביותר במזרח התיכון, המספקת לארה"ב מידע מודיעיני ייחודי ולקחים המשדרגים את מערכות הנשק האמריקניות. ישראל משדרגת את ביטחונם של משטרים ערביים פרו-אמריקנים כמו ירדן ומצרים, והסכמי השלום עם האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו תורמים ליציבות האזורית ולהתמודדות מול אירן ובני החסות הטרוריסטים שלה... סיוע חוץ ביטחוני לישראל מהווה השקעה בקידום השלום והשגשוג במזרח התיכון."
ב-4 לפברואר אישר הסנאט - ברוב של 3:97 - תיקון לחוק הסיוע למאבק בקורונה, המקבע את מימון ומיקום שגרירות ארה"ב בירושלים. ב-1995 ו-2017 יזם הסנאט את העברת השגרירות לירושלים ברוב של 5:95 ו-0:90.
על האהדה לישראל וההערכה לתרומתה לארה"ב אפשר ללמוד גם מראיון שהעניק מנכ"ל ענקית ההייטק "אינטל", פט גלסינג'ר, בעת ביקורו בישראל החודש, כאשר הודיע על השקעת 10 מיליארד דולרים במפעל נוסף בקריית גת, 400 מיליון דולרים במרכז מו"פ חדש של "מובילאיי" ו-200 מיליון דולרים בהרחבת מרכז המו"פ בחיפה.
לדברי גלסינג'ר: "אני מבקר בישראל כבר ארבעים שנים, ובכל פעם מרגש אותי לראות את הצמיחה של "אינטל ישראל" מ-4 עובדים ב-1974 ל-14,000 היום. "אינטל ישראל" מהווה בבואה של "אינטל העולמית" עם הובלה בחדשנות, מחקר, פיתוח וייצור. ההשקעה המתמשכת במרכזי המו"פ והיצור בישראל, לצד רכישות של חברות ישראליות, מבשרים עתיד מבטיח ל"אינטל" ולישראל בעשרות השנים הבאות."
למרות הצלחות אלו, אין להתעלם מאיום הכרסום המואץ במעמד ישראל בארה"ב עקב שינויים דמוגרפים, תרבותיים ורעיוניים דרמטים בארה"ב. על ישראל לבצע שינויים דרמטים בהיערכותה בארה"ב, הן מבחינת המסרים, הן מבחינת מבנה כוח האדם והתאמתו לציבורי היעד, והן מבחינת מיקום הנציגויות בארה"ב.
