אין לי עניין להכנס לדיון או להתנצחות פוליטית עם איש. עמדתי המשפטית מתפרסמת כשירות, ועל-מנת שהשיח בעניין יהיה מדויק יותר, עד כמה שניתן.
השביתה שהוכרזה במגזר הערבי, אם לבחון על-פי עילותיה, היא "שביתה פוליטית"; זה אינו כינוי גנאי לשביתה, אלא מושג משפטי שמטרתו לתאר שביתה החורגת מתחום יחסי העבודה במטרות שהיא מבקשת להשיג, ושמוכוונת כלפי הריבון בניסיון לשנות את מדיניותו שאינה קשורה ביחסי עבודה ובתנאי העסקה.
פסיקת בית המשפט העליון ובתי הדין לעבודה קבעה ששביתה פוליטית אינה מזכה בהגנות מפני פיטורין שזכאי להן עובד שובת מעילות אחרות; עם זאת, אין בכך כדי להביא למסקנה שפיטורין על-רקע של יום שביתה אחד הם כדין, מותרים ויאושרו בדיעבד על-ידי בית הדין לעבודה; אפשר בהחלט לומר שייעוץ משפטי זהיר היה מציע להמנע מפיטורין כאלה.
נראה כי מצופה מצדדים למערכת יחסים חוזית מתמשכת לספוג אירועים מהסוג הזה ולכל היותר לפעול בעניינם באופן מידתי ותם לב, בלי לסיים את ההתקשרות; בהקשר הזה, כמובן שעל יום השביתה לא מגיע שכר; יש גם מקום לטענה שאין חובה לאפשר לזקוף לגביו יום חופשה; אבל פיטורין הם מעשה קיצוני המסיים את ההתקשרות החוזית, ועלול להיראות כטיפול בלתי מידתי בסיטואציה; כתלות בנסיבות, תתכן גם טענת אפליה.
הדברים נכונים במיוחד ביחס לפיטורין כפי שמפורסמים ברשתות, בווטסאפ, ללא מתן זכות טיעון, ותוך שיגור מסרים מהתווך הפוליטי-לאומני. פעולה כזו עלולה לחשוף את המעסיק לתשלום פיצויים בגין אופן הפיטורין ואולי אף בצו לביטולם.
מבהיר גם לשובתים, אם הם קוראים אותי - שביתה בכלל, ושביתה פוליטית בפרט, אינה זכות בלתי מוגבלת, והיא כפופה לכללים המשפטיים של הפעלת זכות: במידתיות, בתום לב. השביתות הגדולות ביותר במשק מקיימות ועדת חריגים, שמוודאת שלא נגרם בגלל השביתה נזק בלתי מידתי. חשוב לשים לדבר הזה לב, כך שבמסגרת המחאה לא נשברים כלים או מתרחשים אירועים שחורגים מהנזק הנדרש כדי לשכנע את מי שזה לא יהיה בצדקת המאבק.
הרוחות סוערות עכשיו, וכל אחד מהצדדים להסכם העבודה - מנהל ועובד - חווה את הסערה מהזווית שלו. מוצע, משפטית ואנושית, לנשום עמוק, לראות את התפתחות הדברים והאם הם שבים למסלולם, ולא לנקוט פעולות קיצוניות שיביאו להסלמה, עימות והוצאות.