עד כאן – הגורמים החיצוניים. אך כמו שאמר קישון, ישראל עצמה תורמת בצורה משמעותית לתדמיתה המעוותת – באוזלת היד הנוראה שלה בתחום ההסברה. מדוע, למען השם, לא ממנים איש תקשורת לדובר צה"ל? הדובר הנוכחי, הדי זילברמן, הוא איש תותחנים; קודמיו היו אנשי מודיעין, הנדסה קרבית וקציני מטה בתחומים שונים. כמעט איש מהם, במשך עשרות שנים, לא היה איש תקשורת. זה כמו למנות צנחן למפקד חיל-הים, חובל למפקד חיל-האוויר וטייס למפקד גייסות השריון. מדוע, למען השם, לא לוקחים לתפקיד הזה איש פרסום ויחסי ציבור מקצועי? מדוע, למען השם, אין לנו יחידת הסברה ממלכתית המאוישת בידי מקצוענים? מדוע, למען השם, אין לנו חבורת צעירים תוקפנים היושבת 24/7 על הרשתות החברתיות?
שיהיה ברור: מדובר בהתנהגות פושעת. צה"ל מדבר על כך שהמלחמה המודרנית מתנהלת בשלוש חזיתות: שדה הקרב, הסייבר והתודעה. בעוד אנחנו מגיעים להישגים מדהימים בשתי הראשונות, את השלישית אנחנו מפקידים (ובעצם מפקירים) בידי חובבנים ומתנדבים. בעוד אנחנו משקיעים מיליארדים בשתי הראשונות, השלישית אינה מקבלת משאבים ברמה של גדוד. בעוד אנחנו מובילים את העולם בשתי הראשונות, בשלישית נשארנו היכן שהיינו לפני 40, 50, 60 ו-70 שנה. בעוד אנחנו דואגים לשמור על פער מאויבינו בשתי הראשונות, בשלישית הנפנו דגל לבן.
את התוצאות רואים במסכי הטלוויזיה, בדפי פייסבוק ובציוצי טוויטר – ומשם הן עוברות לרחובות, לפרלמנטים ולממשלות. מחיר אובדן הלגיטימיות יהיה איום ונורא: החל מאלימות כלפי ישראלים ויהודים, דרך עיצומים כלכליים וכלה במניעת גיבוי מדיני ונשק חיוני בעת לחימה. והכל משום שממשלת ישראל, אשר הפריטה כמעט הכל בכל מכל כל, ממשיכה להחזיק בכל כוחה בתחום בו אין לה שום הבנה, שום יתרון, שום ידע ושום ניסיון: שמנו הטוב.
קחו 10, 20, 30 מיליון דולר לשנה - כמה שצריך - ותנו אותם למשרד פרסום החבר ברשת בינלאומית מובילה, עם חופש פעולה מקצועי מוחלט. המטרה: לנהל קמפיין תמידי על אש קטנה, אותו אפשר להגדיל בהתראה של רגע בשעת הצורך. קמפיין משולב של תקשורת המונים, רשתות חברתיות, שילוט חוצות והופעות בתקשורת ובאירועים. קמפיין שגם יסביר לעומק מה קורה כאן וגם יעביר מסרים חדים וברורים. קמפיין תקיף, אפילו תוקפני, שיסביר בלא לגמגם מי רוצה ומנסה להשמיד את מי. כל דבר פחות מכך, הוא מתן שירות יקר מפז לאויבינו.