הזינוק במקרי הקורונה בארה"ב מחזיר את תשומת הלב הציבורית אל המגיפה ומרחיק אותה מסדר היום של הנשיא ג'ו ביידן. פקידים בכירים בבית הלבן חוששים יותר ויותר שהמגיפה תצא משליטה בחלק מאיזורי המדינה בהם שיעור ההתחסנות נמוך. תחזיות לסתיו נעות בין כמה אלפי חולים ביום ל-200,000 ומספר המתים באוקטובר עלול להיות פי שלושה מאשר כעת (250 ליום).
יותר התמקדות בנגיף מפחיתה את סיכוייו של ביידן לממש את תוכנית ההשקעות בתשתיות שאישר הקונגרס ואת יכולתו לשווק אותה ברחבי המדינה, מסביר וושינגטון פוסט. נושאים נוספים העלולים להידחק הצידה הם זכויות ההצבעה, הפיקוח על הנשק, רפורמה במשטרה וכללי ההגירה. 39% מן האמריקנים אומרים שחזרה לשגרה כעת תהיה מסוכנת – לעומת 28% בלבד שסברו כך בחודש שעבר.
הבית הלבן מנסה להטיל על אחרים את האשמה. ביידן טען שהרשתות החברתיות "הורגות בני אדם" בכך שהן מאפשרות להפיץ כזבים על החיסון. בעלי בריתו מציינים שההתפרצויות הקשות ביותר נמצאות במדינות שבשליטת הרפובליקנים. במקביל אומר פקיד בבית הלבן, כי הממשל אינו סבור ששיעורי האשפוז והתמותה יחזרו לרמות שנרשמו בשיא המגיפה. הממשל גם מעודד מהאצה בשיעור ההתחסנות בשבועות האחרונים. ועדיין, הזינוק של זן הדלתא מספיק רציני כדי ליצור דיון בצמרת הממשל האם לקרוא למחוסנים לעטות מסיכות ביותר הזדמנויות.
מייק דונילון, פקיד בכיר בבית הלבן, אומר שהנגיף היה ונותר בראש סדר העדיפות של ביידן מאז נכנס לתפקידו, וטוען שההשקעות המוצעות בתשתיות הן חלק מהתגובה למגיפה. בני בריתו ובכירי יועציו של ביידן רוצים במקביל להפנות את תשומת הלב לחלקים נוספים מסדר היום של הנשיא, כולל קידום ההשקעות בתשתיות באמצעות אירועים בהשתתפותו של ביידן.
מה תהיה ההשפעה על בחירות האמצע
פעילים במפלגה הדמוקרטית טוענים, כי אפילו תומכיו של ביידן יודעים מעט על הישגיו ועל סדר היום שלו. אבל הפוסט אומר כי ביידן דווקא יכול לצאת נשכר פוליטית מהתגברות המגיפה. מאז 1992 היו רק פעמיים בהן הנשיא המכהן לא ספג מפלה בבחירות האמצע לקונגרס: ב-1998 וב-2002. בשני המקרים, היה זה כאשר הצליח למקד את תשומת הלב במשבר לאומי. סקרים מעניקים לביידן תמיכה ניכרת בטיפולו בקורונה, נושא בו הוא זוכה לציונים גבוהים מאשר בנושאים כמו הכלכלה או ההגירה. כך למשל, באחד מהם הוא קיבל תמיכה של 66% בטיפולו בקורונה לעומת תמיכה כוללת של 58%.
לעומת זאת, הרפובליקנים רואים את השלב הבא של הקורונה כנקודת תורפה אפשרית של ביידן. הם מזכירים, כי הממשל לא עמד ביעד ההתחסנות שהציב ביידן – 70% מן הבוגרים ב-4 ביולי – וטוענים שכעת הממשל נראה כמי שאין לו מושג מה קורה. את הצלחת מבצע החיסונים הם מייחסים לממשל טראמפ וטוענים שממשל ביידן לא קידם ולו בצעד אחד את המאבק במגיפה.
למרות שהיעד ליום העצמאות לא הושג, ביידן נשא בו נאום ניצחון והכריז: "הנגיף במנוסה וארה"ב חזרה". גישתו של ביידן לנגיף מדאיגה משקיפים הבוחנים את נשיאותו לטווח הארוך. ההיסטוריון דגלאס ברינקלי תוהה מדוע ביידן אינו מסייר ברחבי ארה"ב ואינו נושא נאומים קבועים. לדבריו, ששת החודשים הראשונים של כהונת ביידן עמדו בסימנם של נושאים אחרים מלבד הקורונה, וכך נוצרה תחושה כוזבת של ביטחון בתחום המגיפה.
הפוסט מציין, כי מספר המקרים החדשים הוכפל פי ארבעה בחודש האחרון ועומד כעת על 44,000 ביום. 83% מכלל החולים הפעילים בארה"ב סובלים מזן דלתא. מספר המאושפזים זינק בשבוע שעבר ב-76% בלואיזיאנה וב-59% בפלורידה. רק 49% מן האמריקנים קיבלו את שתי מנות החיסון.
קבוצת מחקר המשותפת לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת קולומביה וגופים אקדמיים נוספים פרסמה בשבוע שעבר מודלים המנסים לחזות את התפשטות זן הדלתא. המודל המדאיג ביותר מדבר על 240,000 חולים ו-4,000 מתים ביום בחודש אוקטובר – בדומה למספרים שירש ביידן בחודש ינואר. עם זאת, ג'סטין לסלר – מעורכי המודלים – אומר שאינו סבור שתרחיש פסימי זה יתממש, שכן התגובה למגיפה תמנע זאת. החוקרים סבורים שמספר החולים יגיע ל-60,000 ביום, אם כי ייתכן שהוא יהיה גבוה יותר לנוכח המגמה בשבועיים האחרונים.
מייקל אוסטרהולם, שהיה חבר במועצה המייעצת לצוות המעבר של ביידן בנושא הקורונה, אומר ש-100 מיליון אמריקנים שלא התחסנו ולא חלו הם המונעים הגעה לחסינות עדר. "יש הרבה עצים שיכולים להידלק ביער הזה וזה יקרה", הוא צופה.
