ילדי ארה"ב פותחים את שנת 2022 במשבר, והמצב חמור – מתריע ניו-יורק טיימס. התלמידים פתחו פיגור ניכר בשנה הראשונה של הקורונה והוא רחוק מלהיסגר. רמת המתימטיקה והדקדוק בכיתות ג'-ח' נמוכה מהרגיל, והפגיעה קשה במיוחד בקרב השחורים וההיספנים ובין השכבות החלשות ביותר. זהו משבר חסר תקדים, לפחות בקנה מידה של עשרות שנים.
ילדים ובני-עשרה רבים סובלים מבעיות נפשיות בשל הבידוד ויתר השפעות הקורונה. שלוש קבוצות רפואיות קבעו לאחרונה, כי מדובר במצב חירום לאומי. מספר נסיונות ההתאבדות נמצא בעלייה, במיוחד בקרב בנות מתבגרות. מספר הביקורים בחדר מיון בשל נסיונות התאבדות בקרב בנות 17-12 זינק ב-51% בין תחילת 2019 לתחילת 2021. גם האלימות החמושה עולה; בשנה שעברה היו 42 תקריות ירי בבתי ספר, זינוק של 56% לעומת 2019 והמספר הגבוה ביותר בהיסטוריה.
בתי ספר רבים טרם חזרו לשגרה, מה שמחמיר את ההשלכות החינוכיות והחברתיות. ההיבטים הרגילים ביותר של חיי בתי הספר – ארוחות צהריים, פעילויות חוץ בית-ספריות, טיולים, ערבי הורים, הסעות – נפסקו או נפגעו קשות. הטיימס מצטט קולות של צער מהורים ומורים: "זו לא דרך לגדול", "נעלמו הרבה מהשמחה והחברות המאפיינים תרבות בית-ספרית מועילה", "בשנתיים האחרונות בית הספר אינו מקום בטוח, נוח ואמין".
גם בעיות ההתנהגות מחמירות, כפי שמדווחים בתי ספר בכל ארה"ב. חלק מהן ברורות לעין: הרס של תאי שירותים, קטטות על פרסומים ברשתות חברתיות, הסתלקות מהכיתות. אחרות הן שקטות יותר ומהוות קריאה לעזרה, כמו תלמידים המרכינים את ראשיהם ומסרבים לדבר. מורה מספרת על הלשון הבוטה ביותר כלפיה וכלפי עמיתיה בכל 15 שנותיה במקצוע.
האומיקרון מסבך שוב את חייהם של הילדים. רוב בתי הספר חזרו לפעול אחרי חופשת החגים, אך רבים ביטלו פעילויות ספורט ואחרות. חלק מן המחוזות סגרו את בתי הספר ליום או יותר, למרות שלכל ברור שהתלמידים מתקשים ללמוד מרחוק. "זהו תוהו ובוהו", אומרת קרי רוג'רס, נשיאת איגוד ההורים הלאומי. "הדבר הראשון שההורים והמשפחות משוועים אליו הוא יציבות".
ספק אם הצעדים מועילים
בשנתיים האחרונות החליטו רבים מן האמריקנים, כי פגיעה בילדים היא חלק בלתי נפרד מהמאבק בקורונה – במיוחד באביב 2020, כאשר חלקים ניכרים מארה"ב נכנסו לסגר. אבל הגישה הזאת פחות מוסכמת בשנה וחצי האחרונות. המידע מלמד כעת, כי התועלת משינויים רבים בחיי בתי הספר נתונה בספק בנוגע לשליטה בהתפשטות הנגיף. חלק מן החוקרים מסופקים האם סגירת בתי הספר מפחיתה את התחלואה, וכך גם התועלת של צעדים כמו ריחוק חברתי בארוחות הצהריים. סיבה אחת: קורונה חמורה, כולל קורונה ממושכת, נדירה מאוד בקרב ילדים; אצלם הקורונה דומה לשפעת רגילה, והסיכון שלהם להיפגע בתאונת דרכים גבוה יותר.
התפוצה הנרחבת של החיסונים מאז האביב שעבר יצרה שאלה אתית: האם על הילדים לסבול כדי להגן על מבוגרים שאינם מחוסנים, אשר בוחרים להסתכן ולסכן אחרים? נכון לעכשיו, ארה"ב בפועל עונה בחיוב. ברור שיש צורך בהחלטות קשות. הקורונה עלולה להוביל לאשפוז ואף לתמותה בקרב אחוז קטן מבין המבוגרים המחוסנים, וניהול חיים שגרתיים של הילדים עלול להגביר את הסיכון לאותו מיעוט.
אלא שבפועל, טוען הטיימס, קהילות רבות בארה"ב לא באמת התמודדו עם הסיכונים והסיכויים בשנתיים האחרונות. הן ניסו לצמצם את התפשטות הנגיף – יעד ראוי אם מתעלמים מכל יתר המרכיבים – במקום לצמצם את הסכנה הנובעת ממנו. הן השלימו עם יותר נזק לילדים בתמורה לפחות נזק למבוגרים, לעיתים קרובות מבלי להכיר בהתלבטות ומבלי להעריך את תוצאות ההחלטות. לנוכח הבחירות שעשתה ארה"ב, אין פלא שהילדים סובלים כל כך.