1. מה תהיה משמעות הסדר הטיעון שלא היה במשפט נתניהו על הכרעת הדין, אם לא יהיה הסדר בהמשך הדרך? כלום ושום דבר. השופטים כמובן קראו ושמעו על השיחות כמו כולנו, והשופט משה בר-עם אף התלוצץ על כך בסיום אחד הדיונים בשבוע שעבר. אבל הם יודעים היטב שזו דרכו של הסדר: כל אחד מן הצדדים מוותר, ואין זה אומר דבר וחצי דבר על שינוי בעמדותיהם הבסיסיות. דהיינו: הפרקליטות יכולה לחשוב שבנימין נתניהו אשם לחלוטין בכל האישומים ולהתפשר עליהם, ונתניהו יכול להודות למרות שהוא בטוח בצדקתו (אגב, זה בהחלט אפשרי בתיקי שחיתות הקשורים ליסוד הנפשי ובמיוחד בתיק 4000 התקדימי. המשחד והמשוחד יכולים לחשוב שלא עשו שום דבר פסול, למרות שבעיני המחוקק ובית המשפט מדובר בעבירה).
חוץ מזה, אם המשפט יתנהל עד סופו - דהיינו עוד שלוש-ארבע שנים - לשופטים יהיה כל כך הרבה על הראש, שספק אם הם בכלל יזכרו על מה דובר בדצמבר 2021 ובינואר 2022. בתיק הזה כבר יש 10,000 עמודי פרוטוקול ואלפי מוצגים, ואנחנו אחרי רק עשרה עדי תביעה. מעבר לכל אלו, מדובר בשופטים מקצועיים היודעים להפחית למינימום את השפעתם של רעשי הרקע - ואלה היו, יש ויהיו אין-ספור במשפט נתניהו.
2. מי הפסיד מכך שלא הושג הסדר כעת? על פניו - מי שרצה אותו לפני 31 בינואר: ההגנה מצד אחד ואביחי מנדלבליט מצד שני. אז מנדלבליט פורש בשבוע הבא, ולכל היותר יסמן לעצמו X ליד "הסדר טיעון עם נתניהו" לצד V בהרבה דברים אחרים. בועז בן-צור ועמית חדד, לעומתו, נשארים עם התיקים שאותם, לשיטתם, ניתן היה לסגור כעת במחיר סביר מבחינתו של נתניהו. אבל תשובה רצינית יותר קשורה לשאלה הבאה.
3. מה הסיכוי שיהיה הסדר בהמשך? איש אינו יכול לדעת. זה תלוי בהמון משתנים. הראשון הוא זהותו של היועץ המשפטי הבא. לכאורה, להגנה טוב יותר לדבר עם מישהו שאינו קשור כלל לתיק; מנדלבליט לא רק החליט על הגשת כתב האישום, אלא גם חתום עליו ראשון. אדם אחר אינו מחויב ויכול לסגת מבלי שהדבר ייחשב או ייראה כהודאה בטעות. מצד שני, לאדם אחר עשוי להידרש זמן רב להכיר את הפרקליטים המעורבים בתיק וללמוד אותו, על הררי הראיות המצויים בו ועל מה שכבר נאמר בבית המשפט.
בינתיים יעלה להעיד - כנראה בעוד שבועיים - שלמה פילבר, ועדותו עשויה להיות חשובה במיוחד. הוא יכול לחזק מאוד את גרסת התביעה, אם יעיד על הטבות רגולטוריות משמעותיות ויוצאות דופן שהורה נתניהו לתת לקבוצת בזק. הוא יכול לחזק מאוד את גרסת ההגנה, אם יימצאו חורים משמעותיים בגרסתו. הניחוש שלי - וזה ניחוש בלבד - אומר שההגנה רצתה הסדר לפני עדותו של פילבר, משום שהיא יודעת מה הוא צפוי להגיד.
הלאה. אם היועץ המשפטי הבא יבוא מחוץ לפרקליטות, הרי שמצד אחד עקומת הלמידה תהיה יותר ארוכה והוא יהיה תלוי יותר בעמדותיהם של אנשיה (שהקו של רובם כלפי התיקים היה תקיף משל מנדלבליט), ומצד שני - הוא ודאי יהיה בלתי מחויב לתיק הנוכחי. ואם היועץ הבא יהיה איש התחום האזרחי, אזי המשוואה תהיה: הוא יצטרך לסמוך על אנשי הפרקליטות, ובמקביל החשיבה שלו תהיה יותר רעננה ומקורית. לעומת זאת, אם היועץ הבא יבוא מתוך הפרקליטות - ובוודאי אם יהיה מבין אלו שעסקו בתיקי האלפים - אזי יש סיכוי שעמדתו תהיה קשוחה יותר.
מעבר לכל זה, קיימים שני גורמים המפחיתים את הסיכוי להסדר. הראשון הוא רוחבי: ככלל, קשה יותר לבצע עסקות - מכל סוג שהוא - כאשר התנופה פוחתת ובוודאי כאשר היא נעלמת. השני הוא נקודתי: התגובה הציבורית החריפה נגד הסדר - כולל מצד חלק מתומכי נתניהו - עשויה להוריד את החשק של היועץ המשפטי הבא להיכנס שוב לוויכוח, ודאי בחודשים הראשונים לכהונתו.
4. מה המשמעות הפוליטית של סירובו של נתניהו להסכים לקלון? במישור המשפטי, ברור לגמרי שלא יהיה הסדר בלי קלון. גם אהרן ברק, שנתניהו ביקש להסתמך עליו, אמר שקלון הוא מובן מאליו. זה שנתניהו אמר אמש שלא הסכים לקלון, לא אומר שהוא לא יסכים בהמשך - כי נתניהו הרי גם אמר שוב ושוב שלא יסכים להסדר טיעון. אבל אם הוא יעמוד על עמדתו, לא יהיה על מה לדבר.
במישור הפוליטי, נתניהו דבק בכסא ראש האופוזיציה בתקווה לשוב לכסא ראש הממשלה - למרות שארבע פעמים הוא לא הצליח להרכיב ממשלת ימין, ולמרות שברור לחלוטין שהוא המכשול היחיד בפני ממשלת ימין. העובדה שהאדם שכיהן 12 שנים רצופות כראש הממשלה אינו מוכן להרפות, רעה מאוד לכולם - לליכוד, לימין, למדינה. אבל נתניהו (ליתר דיוק: משפחת נתניהו) חושב שהיא טובה לו/להם - וכל השאר ממש לא משנה לו/להם.
מעבר לכך, מה שהיה בחודשים האחרונים - הוא שיהיה בחודשים הקרובים. ממשלת בנט-לפיד תמשיך לפעול, עם החריקות בקואליציה, ובליכוד כולם יתיישרו מאחורי נתניהו. הודעתו של ישראל כ"ץ אמש (24.1.22) היה מביכה במיוחד, בלשון המעטה. היא הזכירה משטרים שאיננו רוצים להידמות להם, בהם מי ש"נחשד" בחוסר נאמנות למנהיג - ממהר להצהיר בפומבי על נאמנותו ברגע בו מתברר לו שהמנהיג אינו הולך לשום מקום. הנה עוד סיבה לכך שצריך לשחרר את הפוליטיקה הישראלית מצילו של נתניהו.