בתחילת השבוע נתקבלו החלטות בנוגע לביטול הבידודים במערכת החינוך. ביצוע ההחלטות נדחה בשבוע על-מנת שניתן יהיה לבדוק את מגמות המגיפה במהלך השבוע, אז בואו נבחן את המגמות כפי שמתוארות באתר האינטרנט של משרד הבריאות:
כמות המתים השבועית: השבוע נפטרו 130 איש מהנגיף, כל יום מתו בין 17 ל-18 איש ואשה, תמותה המהווה עלייה של 75% מהשבוע הקודם.
כמות החולים קשה: 1,019, עלייה של 61.5% משבוע קודם.
מספר מאומתים: 525,649, עלייה של 32% משבוע קודם.
שוהים בבידוד כעת: (26.1.2022): 176,714 אין נתון השוואתי משבוע קודם.
כמות המתים השבועית ואחוזי הגידול בתמותה הם נתונים מהימנים. הם מגיעים מבתי החולים. כן גם כמות החולים הקשים ואחוזי הגידול בהם. מספר המאומתים הוא נתון פחות מהימן. חיוביים אסימפטומטיים לא נבדקים במקרים רבים וההערכה היא שמספר החיוביים הוא הרבה יותר גדול מאלה המאומתים הרשומים במשרד הבריאות. עם זאת ברור שמספר המאומתים אינו נמוך מהמספר לעיל.
הנתון שאינו מהימן כלל הוא מספר השוהים בבידוד, כי הוא מתייחס "באותיות הקטנות" למבודדים המדווחים והמרבית המכריעה של המבודדים איננה מדווחת.
אנו יודעים שכל חולה מאומת מביא את סביבתו הקרובה לבידוד, למשך תקופות קצרות או ארוכות, אנו יודעים שילד חיובי אחד שולח גן שלם הביתה למשך מספר ימים, כן הדבר נכון לגבי כיתות בבתי הספר (רק ילדים מחוסנים יכולים לשוב לספסל הלימודים לאחר בידוד קצר ובדיקה מוסדית).
המתווה החדש, אשר ברגע כתיבת שורות אלה לא נכנס עדיין לתוקף, מבטל לחלוטין את הבידודים במערכת החינוך כפוף לבדיקות דו-שבועיות של התלמידים, כאשר חלק ניכר מהם לא מחוסן, ולאור הנתונים לעיל ולאור המטרה של הדחיה בביצוע ההחלטה שהייתה בחינת הדינמיקה של המגיפה במהלך השבוע, נדרש לטעמי להאריך את תקופת הבחינה לפחות למשך שבוע נוסף.
בעבר כאשר רצינו לפעול, נשאלנו איפה הנתונים. כעת כאשר יש נתונים, האם נתעלם מהם? האם אנו מבקשים שלא יבלבלו אותנו עם העובדות?