בריטניה כמדינה מדברת בצורה קשוחה כלפי רוסיה: האשמה בניסיון לחולל הפיכה בקייב, הבטחה למשלוח כוחות ניכרים לאזור וחקיקה שתרחיב את העיצומים על מקורביו של ולדימיר פוטין. אבל תוכניות אלו נפגעות ממשהו הרבה יותר קרוב הביתה: העיר לונדון – כותב וושינגטון פוסט. שרת החוץ, ליז טראס, הבטיחה שלאוליגרכים המקורבים לפוטין לא יהיה מקלט מן העיצומים; בפועל, רבים מהם נמצאים מזה שנים בלונדון.
מיליונרים ומיליארדים רוסים קנו כל כך הרבה נכסים בכמה משכונות היוקרה של העיר, עד שחלקן קיבלו כינויים כמו "לונדונגראד" או "הכיכר האדומה". פעילי זכויות אדם מצביעים על נכסים ריקים, שככל הנראה רכישתם נועדה להלבין כספים. ממשלת בריטניה מטילה עיצומים על רוסים בחו"ל, אבל מתעלמת ממה שמתרחש מתחת לאפה.
המשיכה העיקרית של לונדון היא העדר הפיקוח בה. האוליגרכים משתמשים בדרך כלל בנאמנויות ובנאמנויות עיוורות כדי להכניס כסף ללונדון, ומשתמשים בה גם כבסיס להשקעות ברחבי העולם. לכך יש להוסיף את אזור הזמן הנוח, השפה האנגלית, הקסם האימפריאלי של העיר וחברתם של אוליגרכים אחרים – והתוצאה היא כוח משיכה שאין לאף עיר אחרת. מבקריה של ממשלת בריטניה טוענים, שהגיע הזמן להתייחס לכך ברצינות.
היד הרכה של לונדון בתחום הפיקוח הפיננסי בולטת מאז מלחמת העולם השנייה, מציין הפוסט; הכסף הרוסי הגדול החל לזרום אליה מיד לאחר קריסת בריה"מ. "השימוש בלונדון כבסיס לנכסים המושחתים של יחידים הקשורים לקרמלין, קשור בבירור לאסטרטגיה רוסית רחבה יותר ויש לו השלכה על הביטחון הלאומי", קבעה ועדה פרלמנטרית ב-2018.
למרות חילוקי הדעות עם מוסקבה על אוקראינה והניסיון הרוסי לחסל מרגל לשעבר על אדמת בריטניה, המאבק הבריטי נגד הכסף הרוסי המלוכלך נעשה בלב ולב. הצעד המשמעותי ביותר היה חוק משנת 2017 שהעניק לבתי המשפט את הסמכות לדרוש הצהרות הון ממשקיעים זרים החשודים בשחיתות ובפלילים, כך שיהיה עליהם להסביר את מקורות כספם. אבל התוצאות היו מאכזבות. בשנת 2020 זכו בתו ונכדתו של נשיא קזחסטן לשעבר, נורסולטן נזרבייב, במאבק נגד הדרישה להסביר כיצד רכשו בלונדון שלושה בתים ב-100 מיליון דולר. ההיקף והמורכבות של השווקים הפיננסיים הופכים את המעקב לקשה עוד יותר.
בריטניה אינה המדינה היחידה בה אוליגרכים מאחסנים כספים והרוסים אינם היחידים המעבירים לחו"ל כסף בלתי חוקי. אבל המשבר באוקראינה הוביל את ממשלת בריטניה לנסות לתאם בין מדיניות החוץ שלה לבין הפיקוח הרופף של לונדון. כאשר נשאלה האם הממשלה תפעל נגד רכוש רוסי בלונדון, השיבה טראס: "הכל על השולחן".
פוטין לא ממש יתרגש
מארק גלאוטי, מומחה בריטי לשירותי הביטחון הרוסים, אומר כי אין כל הוכחה שפעולות נגד האוליגרכים ישפיעו בעתיד הקרוב על מדיניות החוץ הרוסית. "פוטין ניסה במשך שנים להחזיר כסף רוסי לתחום שליטתו. אני משער שהוא יחשוב, שאם רוסים עשירים מחזיקים כסף בלונדון ומפסידים חלק ממנו, זה מזלם הרע", הוסיף גלאוטי. האופי הבינלאומי של הפיננסים העולמיים מביא לכך שלמאסדרים יש רק מעט רצון לנקוט פעולה בטווח הקצר. לאוליגרכים גם יש מגוון אפשרויות מעבר לבריטניה אם זו תכה בהם – כולל אפילו מקלט המס במדינת דרום דקוטה שבארה"ב.
הפוסט מציין, כי רפורמה בתחום זה עשויה להיות חשובה לבריטניה עצמה, המתמודדת עם העמקה בחוסר השוויון הכלכלי ועלייה בשחיתות. לכל הפחות, מאבק בהון הפלילי יכול להוריד את מספר הבתים הריקים בלונדון, בעוד מחירי הדיור בעיר עולים. בטווח הארוך יותר, הנחתת מהלומה בלונדון יכולה להוביל למהלומות דומות נגד הלבנת הון ורמאויות, אשר יגבילו את האפשרויות למצוא מקלט לכספים כאלו.
אבל פעולות ארוכות טווח כאלו דורשות יותר סבלנות מאשר הודעת בזק על עיצומים, וממשלת בריטניה אינה מראה שיש לה עניין בכך. בחודש דצמבר שעבר הבטיח בוריס ג'ונסון לג'ו ביידן "שנה של פעולה" נגד הונאות, אבל מימוש ההבטחות לרפורמות במרשם החברות הבריטי ולחובת שקיפות על חברות הרשומות במקלט מס – מתעכב. זה לא שממשלת בריטניה היא פרו-רוסית; היא פרו-כסף, ובמקרה הכסף הזה רוסי.