1. אחרי שמנקים את כל רעשי הרקע, המילים החריפות וחילופי הדברים הנרגשים - הרי שלפחות היום (7.2.22), בית המשפט המחוזי בירושלים הגביל את עיסוקו בפרשת פגסוס לנקודה אחת ויחידה: האם ראיות שמתכוונת התביעה להציג במשפט נתניהו (בשלב זה - ראיות הנוגעות לשלמה פילבר) הושגו שלא כדין. נקודת המוצא של כל הדוברים - ההגנה, התביעה, אפילו השופטים - הייתה שהשימוש בתוכנת הרוגלה כלפי מעורבים בפרשה היה בלתי חוקי. לכן, אם ראיות הושגו באמצעותה - הרי שלא ניתן להציג אותן. כאן נחוץ הסבר משפטי. נצא מתוך הנחה שהשימוש בפגסוס הוא האזנת סתר לטלפון, למרות שניתן לטעון שמדובר בחדירה למחשב. אבל גם האזנת סתר מצריכה צו שיפוטי, ועל המשטרה להציג לבית המשפט תשתית ראייתית ראשונית שתצדיק את ההאזנה. כלומר: האזנה אינה יכולה להיות הכלי באמצעותו מושגת התשתית הראייתית הראשונית. המשטרה צריכה למשל להוכיח שהיעד הוא עבריין מוכר, ואז בית המשפט יכול לאשר לה האזנה מתמשכת בתקווה להפיק מודיעין נוסף. או להוכיח שקיים חשד ראשוני לעבירת שחיתות, ואז בית המשפט יאשר לה להאזין לחשוד כדי לאושש או להפריך חשד זה. אבל בית המשפט לא יאשר האזנה בלא כל תשתית שהיא. מה קרה בנושא פגסוס? איננו יודעים. הטענה, גם בכלכליסט וגם ב-News1, היא שהשימוש בה נעשה בלא צו שיפוטי. יש גם האומרים, שהמשטרה לא יכלה מלכתחילה לקבל צו כזה, כי היא הפעילה את הרוגלה כדי לאסוף מודיעין גולמי וראשוני - ולא כאשר היה לה חשד קונקרטי כלפי אדם ספציפי. אבל פרסומים עיתונאיים אינם ראיה משפטית, ולכן השופטים רוצים מהתביעה תשובה נקודתית עד מחר בצהריים: האם אתם מתכוונים להציג לעדה דנה נויפלד מסמכים שייתכן שהושגו תוך שימוש בלתי חוקי בפגסוס. התובעת, עו"ד יהודית תירוש, העלתה טענה נוספת: אפילו אם הייתה חדירה בלתי חוקית לטלפון של פילבר - והיא לא אישרה שהייתה כזאת - הרי שכאשר הוא חתם על הסכם עד מדינה, הוא הכשיר בדיעבד מהלך כזה. השופטים טרם נדרשו לטענה זו, כי כרגע אין תשתית עובדתית שמצדיקה זאת. ייתכן שאם יתברר שהרוגלה הופעלה נגדו והובילה לתפיסת מסמכים המשמשים כראיה, יהיה עליהם לעבור הלאה ולבחון האם אכן ניתן להלבין מסמכים אלו.

2. כאמור, נכון לעכשיו סערת פגסוס נכנסה לאולם 315 בצורה מינורית מאוד. זה כמובן עוד יכול להשתנות, אבל נשוב ונסביר נקודה עליה עמדנו בשבוע שעבר. מאחר שבישראל לא מופעלת דוקטרינת פרי העץ המורעל, הקיימת בארה"ב, הרי שראיה פסולה אחת אינה גוררת אחריה את כל הראיות שהושגו בעקבותיה, אלא רק את עצמה. כלומר: גם אם למשל השימוש בפגסוס העלה את החוקרים על קיומו של קשר בין יאיר נתניהו לבין ג'יימס פאקר, לא תיפסל החקירה שהתפתחה משם והובילה לכתב האישום בתיק 1000. לכן השופטים מתמקדים כרגע במסמכים של פילבר: אם הושגו שלא כחוק - לא ניתן להציג אותם, אבל רק אותם. ההגנה מתכננת שימוש נוסף ואולי משמעותי יותר בפרשה: לטעון להגנה מן הצדק. לשיטתה, השימוש הבלתי-חוקי ברוגלה - אם יוכח שהיה כזה בתיקי נתניהו - מצטרף להרבה מהלכים פסולים או לפחות מבולגנים: הלחצים הפיזיים והנפשיים על ניר חפץ, העדר אישור ברור וחתום של היועץ המשפטי לפתיחת החקירה, הניסיון ללחוץ על שאול אלוביץ (דרך בנו, אור אלוביץ) להחליף עורך דין, ההצעות לחשודים להפוך לעדי מדינה, אי-מסירת חומרי חקירה. התביעה כמובן אינה רואה כך את הדברים, אך זכותה המלאה של ההגנה להעלות אותם. ולאור זאת ייטען, כי יש מסה קריטית של פעולות המובילות לכך שהמשך המשפט יהווה פגיעה חמורה בחוש הצדק. דומה, שאיש אינו מניח ברצינות שכתב האישום נגד ראש הממשלה לשעבר יבוטל בשל מה שבעיני הציבור ייראה כנימוקים טכניים (גם אם הם משמעותיים), ודאי לא בשלב מוקדם יחסית של ראיות התביעה. אבל ההגנה תרצה לנסות את כוחה, לראות כיצד השופטים מתייחסים עקרונית לטענות אלו, להתחיל לצרוב אותן במוחותיהם - ואז אולי לטעון זאת שוב בהמשך המשפט, אם וכאשר יהיו ראיות נוספות שיחזקו את הדרישה להגנה מן הצדק.

3. בתוך כל המהומה גם הייתה היום עדות של עו"ד דנה נויפלד, שהייתה היועצת המשפטית של משרד התקשורת בשנים 2021-2013. היא אישרה, כי הדרג המקצועי במשרד רצה להתנות את מיזוג בזק-yes בהתקדמות ברפורמה בשוק הסיטונאי, לה התנגדה בזק בכל מאודה, והסבירה שלא הייתה זו "סחטנות" אלא חשש אמיתי מפגיעה נוספת בתחרות בשוק התקשורת, אם המיזוג יאושר ללא תנאים. נויפלד גם נימקה את חוסר ההתקדמות בטיפול בבקשה בשלהי 2014 ובתחילת 2015 בכך שהמשרד היה עסוק עד למעלה מראשו ברפורמה הגדולה. החלק המשמעותי בעדותה של נויפלד החל כאשר סיפרה, כי פילבר דרש לזרז את אישור המיזוג בתוך ימים מאז כניסתו לתפקיד ביוני 2015, כאשר בנימין נתניהו לקח לידיו באופן קבוע את תיק התקשורת. זוהי התמורה לשוחד לה טוענת התביעה: הדרג המקצועי רצה מיזוג בתנאים, בעוד עושה דברו של נתניהו (ומי שניהל עבורו את קמפיין הליכוד חודשים בודדים לפני כן) דרש לאשר אותו במהירות ובצורה חלקה. אלא שכאן נקטעה העדות בשל הוויכוח על מסמך שנתפס בטלפון של פילבר, והשאלה האם הושג כחוק. כמו בכל עד, גם במקרה של נויפלד חייבים לחכות לחקירה הנגדית בטרם ניתן יהיה להעריך את משקלה של עדותה. בזהירות המתבקשת ניתן לומר, שאם מה שהתחלנו לשמוע היום יעמוד על מכונו, ובוודאי אם יקבל חיזוק, הרי שהתביעה תתקרב - ואולי בצורה משמעותית - להוכחת השוחד.

ציטוט היום

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "מה הטענה? מה בסיס ההתנגדות?". עו"ד ז'ק חן: "אני חושב שאני די ברור". פרידמן-פלדמן: "כנראה שלא. אם אני שואלת, כנראה שלא הבנתי משהו" (נתק בתקשורת למרות שהמרחק בין הדוברים הוא שלושה מטרים).